כמה הצעות ושאלות ראשית - לדעתי צריך לשאוף ולעשות כל מאמץ למצוא הוסטל מתאים. אחי אמנם נמצא במעון מצוין והוא במסגרת עצמאית, מעין הוסטל במעון, אבל הוא היה בעבר בהוסטל בחוץ ומצבו היה טוב בהרבה. לדעתי החיים במסגרת החברה הרגילה בריאים הרבה יותר מהבידוד היחסי במעון. במקרה של אחי היתה בעיה התנהגותית שחייבה העברה למעון, למרות שהיה בהוסטל כ-10 שנים. שנית - כל מסגרת שלא תהיה, צריך לבחון מראש את הסיכוי והסיכון בטווח הארוך, כמו בדוגמת ההוסטל של אחי. למשל, יש מסגרות שדורשות תמיכה משפחתית קבועה ואז יכולה להיות בעיה בעתיד. יש מסגרות שבהן מוצהר מראש שיש תנאים מגבילים להתחייבות להמשיך ולטפל בילד, וכמובן כל מסגרת פרטית, עם כל היתרונות שלה, חשופה יותר לקשיים כלכליים. אני יכול לספר על החלטות (נבונות מאוד) שאבי קיבל, אבל לא בפורום הזה. בענין משרד הרווחה - לא לחכות ולא לוותר! אם לא לוחצים הם לא זזים, כמו בסיפור שלי עם מבקרת המדינה. לא סיפרתם האם יש עוד ילדים במשפחה ועד כמה הם מעורבים, ואם לא - האם יש לכם קרובים אחרים שניתן אולי להעזר בהם בכל אופן שהוא. כמו כן, עד כמה הילד תלוי בכם ועד כמה ניתן אולי לקדם אותו לתפקוד עצמאי מינימלי.
