הערה כללית על הויכוח בנושא : התפילה
הוויכוח הניטש בעניין התפילה נוטף אגלי דעת זה אומר בכה וזה אומר בכה ועדיין הדעת אינה שוקטה. נראה כי יש לבחון ראשית את מקור חובת התפילה ביסודות ההלכה והמחשבה ואחר להיכנס אל הפרטים ולגזור את המסקנות. עיון ברמב"ם ראש פרק א´ מהילכות תפילה מלמד שהתפילה השגורה בפינו היום הינה תולדה של קביעת חז"ל בתגובה לחורבן בית המקדש. הרמב"ם מאמץ את הדעה כי תפילה כנגד תמידים תקנום. הואיל וכך אזי שומה עלינו להבין כי התפילה הטעם העומד בבסיסה היא נגזרת של היסוד החמישי מיג´ יסודות שקבע הרמב"ם בבאורו לפרק חלק.ומה שעשוי להוסיף ןלחזק גישה זאת היא העובדה שהתפילות כנגד תמידים תקנום וידועה גישתו של הרמב"ם לעניין הקורבנות שביסודם הם על דרך הכוונה השנייה, הבאים כתגובת נגד לעבודה זרה. אם כן התפילה אינה לצורך גבוה אלא לאדם ע"מ ליצור לו מסגרת שבה יחשוב על הכרת ה´ ולא ע"מ לספק צרכים חומריים. צורך כזה נכלל תחת המונח "לא לשמה"ולשון הרמב"ם בפרק חלק לעניין זה הוא "התירו להמון לעבוד על דרך זו.הווי אומר שעבודת ה´ ובכלל זה תפילה כשנעשים בדרך של מתן פרס ושכר הינם תחת הקטגוריה של הלא לשמה.ויעויין בספר מורה נבוכים ח"א נד, במה שכתב הרמב"ם כי מי שידע את ה´ הוא אשר ימצא חן בעיניו לא מי שצם והתפלל בלבד.ובח"ג פנ"א כתב כי כל מעשה העבודות ... כקריאת התורה והתפילה אין תכליתן אלא שתוכשר בהתעסקות במצוותיו יתעלה מלעסוק בעניני העולם" הוא אשר אמרנו התפילה הינה יצירת מסגרת להימצא בארמון המלך ואינה מילוי פונקציות חומריות. המשך---->
הוויכוח הניטש בעניין התפילה נוטף אגלי דעת זה אומר בכה וזה אומר בכה ועדיין הדעת אינה שוקטה. נראה כי יש לבחון ראשית את מקור חובת התפילה ביסודות ההלכה והמחשבה ואחר להיכנס אל הפרטים ולגזור את המסקנות. עיון ברמב"ם ראש פרק א´ מהילכות תפילה מלמד שהתפילה השגורה בפינו היום הינה תולדה של קביעת חז"ל בתגובה לחורבן בית המקדש. הרמב"ם מאמץ את הדעה כי תפילה כנגד תמידים תקנום. הואיל וכך אזי שומה עלינו להבין כי התפילה הטעם העומד בבסיסה היא נגזרת של היסוד החמישי מיג´ יסודות שקבע הרמב"ם בבאורו לפרק חלק.ומה שעשוי להוסיף ןלחזק גישה זאת היא העובדה שהתפילות כנגד תמידים תקנום וידועה גישתו של הרמב"ם לעניין הקורבנות שביסודם הם על דרך הכוונה השנייה, הבאים כתגובת נגד לעבודה זרה. אם כן התפילה אינה לצורך גבוה אלא לאדם ע"מ ליצור לו מסגרת שבה יחשוב על הכרת ה´ ולא ע"מ לספק צרכים חומריים. צורך כזה נכלל תחת המונח "לא לשמה"ולשון הרמב"ם בפרק חלק לעניין זה הוא "התירו להמון לעבוד על דרך זו.הווי אומר שעבודת ה´ ובכלל זה תפילה כשנעשים בדרך של מתן פרס ושכר הינם תחת הקטגוריה של הלא לשמה.ויעויין בספר מורה נבוכים ח"א נד, במה שכתב הרמב"ם כי מי שידע את ה´ הוא אשר ימצא חן בעיניו לא מי שצם והתפלל בלבד.ובח"ג פנ"א כתב כי כל מעשה העבודות ... כקריאת התורה והתפילה אין תכליתן אלא שתוכשר בהתעסקות במצוותיו יתעלה מלעסוק בעניני העולם" הוא אשר אמרנו התפילה הינה יצירת מסגרת להימצא בארמון המלך ואינה מילוי פונקציות חומריות. המשך---->
