הערה כללית על הויכוח בנושא : התפילה

אלי.נ

New member
הערה כללית על הויכוח בנושא : התפילה

הוויכוח הניטש בעניין התפילה נוטף אגלי דעת זה אומר בכה וזה אומר בכה ועדיין הדעת אינה שוקטה. נראה כי יש לבחון ראשית את מקור חובת התפילה ביסודות ההלכה והמחשבה ואחר להיכנס אל הפרטים ולגזור את המסקנות. עיון ברמב"ם ראש פרק א´ מהילכות תפילה מלמד שהתפילה השגורה בפינו היום הינה תולדה של קביעת חז"ל בתגובה לחורבן בית המקדש. הרמב"ם מאמץ את הדעה כי תפילה כנגד תמידים תקנום. הואיל וכך אזי שומה עלינו להבין כי התפילה הטעם העומד בבסיסה היא נגזרת של היסוד החמישי מיג´ יסודות שקבע הרמב"ם בבאורו לפרק חלק.ומה שעשוי להוסיף ןלחזק גישה זאת היא העובדה שהתפילות כנגד תמידים תקנום וידועה גישתו של הרמב"ם לעניין הקורבנות שביסודם הם על דרך הכוונה השנייה, הבאים כתגובת נגד לעבודה זרה. אם כן התפילה אינה לצורך גבוה אלא לאדם ע"מ ליצור לו מסגרת שבה יחשוב על הכרת ה´ ולא ע"מ לספק צרכים חומריים. צורך כזה נכלל תחת המונח "לא לשמה"ולשון הרמב"ם בפרק חלק לעניין זה הוא "התירו להמון לעבוד על דרך זו.הווי אומר שעבודת ה´ ובכלל זה תפילה כשנעשים בדרך של מתן פרס ושכר הינם תחת הקטגוריה של הלא לשמה.ויעויין בספר מורה נבוכים ח"א נד, במה שכתב הרמב"ם כי מי שידע את ה´ הוא אשר ימצא חן בעיניו לא מי שצם והתפלל בלבד.ובח"ג פנ"א כתב כי כל מעשה העבודות ... כקריאת התורה והתפילה אין תכליתן אלא שתוכשר בהתעסקות במצוותיו יתעלה מלעסוק בעניני העולם" הוא אשר אמרנו התפילה הינה יצירת מסגרת להימצא בארמון המלך ואינה מילוי פונקציות חומריות. המשך---->
 

אלי.נ

New member
המשך

כמו כן יש להביא בחשבון שבראשי פרק מציין הרמב"ם שהפרק הנ"ל יש בו באור עבודת משיג האמיתותומי שמעיין בפרק זה בעיון יווכח לגלות כי שם מעמיק הרמב"ם את המושג עבודה שבלב ברובד הפילוסופי וידוע כי הביטוי עבודה שבלב הוא ההגדרה לתפילה כמבואר בפרק א´ בהילכות תפילה לרמב"ם.יש לציין כי הדרישה לפירוש המילות של התפילה אינה מופיעה ברמב"ם אלא בשו"ע שכידוע יש בו השפעה של הקבלה במובן מסויים ברם לגישת הרמב"ם שממנה יוצא ליבוביץ אין מקום להקשות ממקור זה כהוכחה שהתפילה באה לממש צרכים חומריים.ההגדרה של הכוונה של הרמב"ם מופיעה בהילכות תפילה שבה הוא מציין שעל האדם לפנות מליבו מחשבות הטורדות אותו ויחשוב עצמו כאילו עומד לפני השכינה ע"פ הטרימנולוגיה שבמו"נ שכינה היא ביטוי למעמד נבואי או להשגחת ה´ שאצל הרמב"ם ההשגחה נישפעת בהתאם לשכל. מכל מקום רואים כי הכוונה אצל הרמב"ם אינה בהחדרת תכנים למחשבתו של האדם כפי שעשוי להישמע מתפיסות קבליות או מגישה הדורשת פירוש מילות אלא אצל הרמב"ם יש לרוקן את המחשבה כלומר הפעולה היא בדרך השלילה ודבר זה נק שר לתורת שלילת התארים כפי שהם באים לביטוי בפרקים נ- ס. במו"נ ח"א. לפי זה האדם צריך להסיר מליבו את כל צורות וגילויי ההגשמה של ה´ בתפילה ודבר ברור כי אחת ממאפייני ההגשמה היא הדעה שה´ שומע ומאזיןוכל השמות המורים על פונקציות אנושיות המיוחסים לבורא.לפי זה אין בדברי ליבוביץ נפתל ועיקש אלא הולמים הם הפנמה עמוקה של גישה פילוסופית אשר מימיה מתפלגין מבאר החי של הנשר הגדול.
 

יחיאב

New member
שלום אלי !

סוף סוף הצלחת (בעזרתו האדיבה של ...) להוסיף את דבריך לפורום. אני מקווה שזהו לא מקרה חד פעמי ושתהיה כאן חבר מן המניין. למי שלא מכיר אותך אציין שהינך "דרדעי", ולמי שלא יודע מה זה דרדעי, אומר בקצרה שהם הפלג הרציונליסטי שביהדות תימן(דרדעי=דור דעה), המכלכלים כל צעדיהם כפי דרכו של הרמב"ם, ובין היתר - אנטי קבליסטיים. לצורך כך הם ניפו מסידור התפילה המוכר לנו כיום סממנים שהושפעו מהקבלה, כגון המזמורים שבערב שבת "לכו נרננה"... ועד "לכה דודי"... או שבמוסף נהוג לומר "כתר יתנו לך.." גם זה נפסל ויש קדושה רגילה, וכן עוד רבים מהדברים שלא הופיעו בתפילה עפ"י כתבי הרמב"ם. מיסד תנועה זו היה הרב יחיא קאפח, עוד בתחילת המאה הקודמת, וממשיכו היה נכדו הרב יוסף קאפח, שהוא זה שתירגם את ספריו ואיגרותיו של הרמב"ם, רס"ג, ועוד ועוד ועוד. אביא דוגמא שקראתי עליה השבת בספר שיצא לזכרו, כדי להמחיש על הקשר שבין התימנים (ובפרט הדרדעים) לבין הרמב"ם: אדם אחד שאל את הרב קאפח איך צריך לנהוג לעניין ה"יורצייט" (יום השנה לפטירתו של מישהו), האם צריך לקיים דיני אבלות מסוימים כפי שנוהגות עדות אחרות. הרב קאפח ענה לו "אנחנו נוהגים לפי מה שהרמב"ם כתב", האיש שאל: "אבל הרמב"ם לא כתב כלום בעניין!" ענה לו הרב קאפח: "זהו בדיוק!" המשיך אותו שואל לשאול: "רגע, מה זאת אומרת, כשאצלכם מת מישהו אז זהו?! הוא מת?!" ענה לו הרב: " כן, בדיוק! כשמישהו מת - הוא מת!" או עוד משהו שקראתי שם לעניין כל התוספות שרבים מהדתיים מוסיפים בראש מכתביהם כגון בע"ה, בס"ד וכדו´, הוא פסל אותם כיוון שהם סותרים את עיקרון הבחירה החופשית, והוא מבכר את מנהגם של התימנים לכתוב לק"י- לישועתך קיויתי ה´, שאין בכך כדי לשלול מהאדם את עקרון הבחירה החופשית. אגב, ליבוביץ מזכיר באחד ממאמריו את הדרדעים כראיה לכך שהמלחמה בין הרציונליסטים לקבליסטיים ממשיכה עד היום. אם תוכל אלי נ. להתייחס לוויכוח ביני ובין "סוף דבר" למטה אודה לך מאוד.
 

אלול

New member
אלי נון !!!!!

אני מאוד שמח שסוף סוף הגעת
. אני מבין שזה היה קשה ,או שלא ידעת את הדרך ,או שהיו פקקים או משהו כזה בכל מקרה , המון המון הצלחה .... ממני אלול . נ.ב. אלי נ. בגימטריא זה...... 91 (והמבין יבין)
 
למעלה