ראה,
אינני בקיא במיוחד בתחום פקידות הסעד. עשיתי הכשרה בתחום ילדים בסיכון שנה אחת וזהו. כך שאינני יכול להתייחס להאשמה גורפת לגבי פק"סיות. כללית, פקידת סעד ממונת לבחון מהי טובת הילד במשפחות בהן יש שאלה אם אחד ההורים או שניהם אינם כשירים לגמרי לגדלו. היא אינה אמורה בהכרח לתמוך בהורים וסביר שמישהו תמיד ייצא ממורמר וימצא בתסכולו פגמים בהתנהגות של הפק"סית. גם הילד נפגע מניתוק מהוריו, אפילו יהיה זה הורה איום ונורא ובסוף הניתוק היא האופציה הכי פחות גרועה עבור הילד. לכן, זה לא מסובך לאסוף מקרים שאנשים חשו שהחלטות הפק"סיות אינן לרוחם ו/או אינן הוגנות. התגובה שלי ("נו, באמת") והתגובות כאן אני חושב כוונו לשני מימדים: 1. הטענה הדי מגוכחת שמי שעוסק בע"ס אינו אכפתי לפונים שלו ומחפש לא למזער בעיות כי אם ליצור אותן - ועוד כביכול כי "אין לו מספיק עבודה". כל מי שמכיר לשכות רווחה יודע שהן מוצפות בעבודה הרבה מעבר למה שכוח האדם המצומצם שם יכול למלא. עוד עבודה זה ממש לא מה שחסר שם. פק"ס בפרט עמוסות תיקים בצורה שלא תאמנה והן קורעות את עצמן בעבודה, כולל עומס רגשי אדיר, תמורת שכר מאוד נמוך. 2. האלמנט העוד יותר מגוכך בהודעה עליה הגבתי שכאילו יש לנו איזה מעמד ותנאים שאנו קשורים להם יותר מחוש הצדק. אם אתה קורא בפורום אתה רואה מה עגום הוא העיסוק בע"ס מבחינת התנאים והשכר - לרוב מדובר באקדמאים מוכשרים שיכלו להרוויח הרבה יותר במשרות אחרות. האידיאלים של הרצון לעזור הן כמעט המוטיווציה היחידה להישאר בע"ס למרות התנאים. ממש לא מדובר בעבודה "נוחה" שאנשים נצמדים לתפקיד. יש בוודאי גן עו"סיות שחוקות פה ושם, זה תפקיד קשה מאוד ולא מתגמל בשום צורה. ואפילו מי שלמענו טורחים כ"כ הרבה פעמים לא רק שאינו מודה אלא אף רואה בך אשם ומרושע. לעיתים זה גובל בכפיות טובה חצופה למדי (וזה-מניסיון אישי). הכרתי עו"סיות שחוקות ועייפות בגלל התנאים האיומים. מעולם, ופגשתי מאות עו"סיות וסטודנטיות מן הסתם, לא פגשתי מישהי שחיפשה "משרה נוחה" או איזה קריירה מפוארת. כולן במקצוע מתוך אישיות אכפתית ורצון לעזור. גם אם כולנו בני אדם ולפעמים טועים, אפשר לפקפק בתוצאה אבל לפקפק בכוונות ולומר שאנו העו"סים מרשעים אינטרסנטיים זה ממש פוגע. בגלל תגובות כאלו מתחשק פשוט למשוך ידייך מכל עסקי העזרה כי בסוף עוד משלמים חרא ויורקים לך בפרצוף. מניסיוני, הפורום מתייחס ברצינות לקושיות שנכתבות באופן מכבד ומחובר למציאות. לכתוב: "נערות נשלחות למוסדות, סתאם, בכדיי לחזק את המקצוע. ילדים מורחקים מהוריהם, סתאם, בכדיי לייצר בעיות. נשים מושמות במקלטים,סתאם, בכדיי להציג עבודה. וועדות מכונסות, סתאם, בכדיי להעסיק כמה שיותר אנשים."... באמת לא ניתן לענות ברצינות למישהו שמגבב שטויות כך וכולו גם משוכנע בצדקתו ולא בא להתדיין או להתווכח אלא רק לשפוך את תסכולו וכעסיו על האנשים הלא נכונים...