הערות והארות
משהו בדמות של ראובן מעצבן אותי יותר ויותר. אם בהתחלה ראיתי אותו כפסיכולוג מבריק, ראוי להערצה, (אולי להתאהבות?) ויודע את העבודה שלו, עכשיו אני רואה טיפוס פגיע ומעצבן. הוא לא שם גבולות לעצמו בתוך הטיפולים שלו (בין אם זה לחשוף על עצמו פרטים, בין אם זה לקנא בקשר של נעמה וידין, בין אם זה להתפרץ, ובין אם זה לבכות בטיפול...), הוא מאשים את כל העולם בבעיות שלו, ולא יודעת, איכסה! בהתחלה אהבתי את הדמות שלו ועכשיו הוא כל כך מרגיז אותי! גם כל הטחינה האינסופית הזו ביחסים בין נעמה לידין - קצת מופרזת. זה כל כך לא ריאלי שבמקום טיפולי יהיו כאלה מצבים.. כל הרומן הזה פשוט OVER. יותר מידי... הפרטי פרטים על הסקס שלהם, נעמה עם ההתגרויות המגעילות שלה, וראובן שאכול קנאה.... ההתעסקות בזה ממש מוגזמת. גם הקטע עם יעל - סבבה, ראובן הוא בנאדם, זכותו המלאה להפגע, אבל אין שום נסיון לשנות משהו ביחסים האלה.. מפליא אותי שדמות כמו שלו מקבלת מצב כזה. הוא ישן בקליניקה שלו, הם 2 זרים... בנאדם ריאלי היה מנסה לתקן את המצב או עוזב. בטח שפסיכולוג, מטפל זוגי, לא היה משאיר את זה ככה. אני אוהבת את הסדרה, אבל יש שם קטעים מעצבנים. מאוד.
משהו בדמות של ראובן מעצבן אותי יותר ויותר. אם בהתחלה ראיתי אותו כפסיכולוג מבריק, ראוי להערצה, (אולי להתאהבות?) ויודע את העבודה שלו, עכשיו אני רואה טיפוס פגיע ומעצבן. הוא לא שם גבולות לעצמו בתוך הטיפולים שלו (בין אם זה לחשוף על עצמו פרטים, בין אם זה לקנא בקשר של נעמה וידין, בין אם זה להתפרץ, ובין אם זה לבכות בטיפול...), הוא מאשים את כל העולם בבעיות שלו, ולא יודעת, איכסה! בהתחלה אהבתי את הדמות שלו ועכשיו הוא כל כך מרגיז אותי! גם כל הטחינה האינסופית הזו ביחסים בין נעמה לידין - קצת מופרזת. זה כל כך לא ריאלי שבמקום טיפולי יהיו כאלה מצבים.. כל הרומן הזה פשוט OVER. יותר מידי... הפרטי פרטים על הסקס שלהם, נעמה עם ההתגרויות המגעילות שלה, וראובן שאכול קנאה.... ההתעסקות בזה ממש מוגזמת. גם הקטע עם יעל - סבבה, ראובן הוא בנאדם, זכותו המלאה להפגע, אבל אין שום נסיון לשנות משהו ביחסים האלה.. מפליא אותי שדמות כמו שלו מקבלת מצב כזה. הוא ישן בקליניקה שלו, הם 2 זרים... בנאדם ריאלי היה מנסה לתקן את המצב או עוזב. בטח שפסיכולוג, מטפל זוגי, לא היה משאיר את זה ככה. אני אוהבת את הסדרה, אבל יש שם קטעים מעצבנים. מאוד.