הערות על בקול 5
אז הנה חלק מס´ 5 בסדרת "הערות על בקול" אני רוצה להודות לשירה בן-חור על הגילוי הלב , נורא התרגשתי לשמוע ממך ואני לא יכולה לתאר את המצב שבו את עוברת , שפתאום לאבד חלק מחייך חלק מההנאה של החיים מבחינתך , ויש לך רק את הזכרונות שלך בקשר לשמיעה. עכשיו חזרה להערות: אני כבר לא מבינה מי בפורום מייצג את בקול , עד עכשיו חשבתי שישנו יועץ משפטי , שעמד בניסוחים משפטיים והתנהג כסניגור בקול (עורך דין להגנה) אך הוא הכחיש שהוא קשור לבקול. ואני לא יודעת אם האדם , שעומד בכינוי hearing (בטוח הוא שומע טוב , לפי הביטוי) , הוא יועץ תקשורת של בקול , כי הוא כותב בפורום: ´ "בקול" היא עמותה שמנוהלת על פי החוק. אסיפה כללית חוקית ממנה וועד, וועדת ביקורת, כל בפיקוח ובאישור רשם העמותות´ , כמו יועץ תקשורת. הערה לי על זה , לא מעניין אותי מי נותן ביקורת על העמותה , האנשים שבודקים את העמותה הם בדר"כ שומעים , האם אנשי "רשם העמותות" ואנשי "משרד העבודה והרווחה" שמממנת את העמותה יודעים מה המגבלות של כבדי שמיעה , מתחרשים וחרשים , לצערי הם לא יודעים , מי שיודע זה כבדי שמיעה , מתחרשים וחרשים עצמם , ואנחנו צריכים להעביר ביקורת , ביקורת זאת נקראת ביקורת חברתית. עוד כותב hearing את התגובה שנקראת "התלבטות" בתאריך:16/12/2002 שעה 00:43 בפורום IOL שבו טוען אם צריך לבזבז זמן על כל גולש שנמצא בכל פורום ופורום. אז יש לי עוד הערה על זה , אני חושבת שכל גולש וגולש ראוי להתייחסות ואם אתה באמת יועץ תקשורת של "בקול" אתה בעצמך עשית חוצפה שכותב , שאין טעם לכתוב לכל גולש תגובה , כאילו שלבקול לא איכפת מגולש שרק מעביר ביקורת , אפילו שיש ביקורת חריפה נגדה , לפי דעתי בקול או (יועץ תקשורת) צריכה להגיב עם ראיות אמיתיים , כגון פרוטוקול ישיבות , ודפי עידכון בנוגע למצב בקול. אך לגולשים שתומכים בבקול אתה משבח אותם במכתבי תודה. ומנגד כותב hearing שהוא לוקח אחריות על זה שלא עידכן את האתר www.hearing.org.il למרות שבקול שלח לו התראות בנוגע לעידכון האתר . אז אם אתה יועץ תקשורת של בקול עדכן כבר את האתר או סגור את הנושא על בקול או מחק את החלק הלא מעודכן , ובצע עכשיו , ותעשה לי טובה hearing , תשכור לעצמך יועץ תקשורת. אם אתה לא יועץ תקשורת , אז אל תיקח אחריות על אי עדכון האתר , כי בזה בקול אשמה , היא צריכה ללחוץ עליך בנוגע לסגירת הנושא על בקול או מחיקת החלק הלא מעודכן . אז מרב בילבול לא ידוע אם יש יועץ תקשורת או לא (בדומה לבילבול בנוגע ליועץ משפטי) אני מסיקה שלמנכ"ל בקול יש אינטרס להתחמק מאחריות , כי הוא מפחד להגיב ולהתעמת מול כל גולש המעביר ביקורת , וכתוצאה מכך נוצר וואקום לתגובות נגד , כמו יועץ משפטי או יועץ תקשורת , ולאחר מכן שרואים שקשה להם אז הם לוקחים לעצמם את האחריות ואומרים "לא פעלתי בשם בקול" , אז כך "בקול" נשארת נקייה , אך הפעם אני לא רוצה לשמוע שום גולש שאומר כאילו בשם "בקול" , הפעם אני מבקשת שנציגי "בקול" יכתבו כינוי חדש שתייצג את "בקול" ויתחילו להגיב . אני עדיין לא מבינה למה הגולשים לא מבינים איזה נזק בקול עושה בנוגע ל"שירת אדם", כבר יודעים שכבר היה פעמיים את אירוע כזה (ולא לדבר על זה שזה רק פעם בשנה) , ולעשות עוד פעם זה כבר סיוט . בא ניקח לדוגמא משהו אישי: הבעיית שמיעה נוצרה אצלי מגיל שנה (לא משנה הסיבה) , משפחתי במשך כל שנותיי דאגו שאשתלב בחברה , לקחו אותי להצגות וקונצרטים , ורצו שאבין אך לא הצלחתי להבין וזה היה סיוט והפסקתי ללכת בגיל 11 , יום אחד במסגרת לימודיי בתיכון בכיתה ט´ הלכתי עם כיתתי (למדתי בבי"ס רגיל) , לאולפן שבו הוקרנה תוכנית של דודו טופז פתאום באמצע התוכנית שלא הבנתי שום מילה ומסביב צחקו על בדיחה בתוכנית , הרגשתי חנק , ורציתי לצאת החוצה , ויצאתי , המאבטח לא רצה שאצא באמצע התוכנית בגלל שאפריע , אך התעקשתי ויצאתי , ולאחר מכן עברה תחושת החנק , מאוחר יותר שדיברתי עם משפחתי הסבירו לי שזה נקרא "פניקה" או "חרדה" ועודדו אותי לדבר בנוגע לבעיית שמיעה , וביחד דיברנו על זה שלא נורא לחיות עם בעיית שמיעה ואפשר לקבל זאת , ומאז מצאתי אפשרויות אחרות בעזרת משפחתי איך אוכל להיהנות כגון : סרטים או אירועים שהקלו עליי כמו הצגה אילמת , או ריקודי מחול ובלט. אז בואו נדמיין אותו מקרה אך הפעם נער או נערה (עם בעיית שמיעה) כמוני שעומדים להיות בוגרים ורוצים להרגיש שייכים לאירגון שבו הם יכולים להזדהות ולראות שיש מוצא ולראות שיש אפשרות אחרת להינות , ובאים עם משפחתם שהם בדר"כ משפחה שומעת לאירוע מסויים , פתאום הוא/היא רואה שהאירוע כולל שירים שצריכים לשמוע , ולאחר שהוא/היא , שעברו קשיים בלהראות שהם מנסים להשתלב בחברה , רואים מסביב שלקויי שמיעה שרים ושמחים והם עצמם לא יודעים עם לצחוק או לבכות , מה שיותר גרוע שמקדישים לאמנים כבדי שמיעה רק רבע שעה , ומקדישים לזמר שהוא אדם "שומע" שעה וחצי!!! אז בואו ננתח את המצב : בקול מנסה להראות לאנשים שומעים שכבדי שמיעה ומתחרשים יכולים להשתלב בחברה , אך שילוב בחברה זו היא "שילוב בחברה" מדומה , זה רק להגיד לנוער לעתיד שאפשר להמשיך להעמיד פנים להשתלב בחברה וזה גורם להם נזקים נפשיים בעתיד , וההורים ממשיכים לומר לילדיהם : "הרי ראית כי כבדי שמיעה נהנו ושרו והבינו הכל ב"שירת אדם" למה את/ה לא יכול/ה?" , במקום ליצור "מודעות" בקרב המשפחות של אותם הנערים לעתיד והנערים עצמם ולהראות להם אפשרויות אחרות , אפשר גם ליצור מודעות באנשים שומעים על מגבלות כבדי שמיעה ועל איך אפשר לעזור להם. אי אפשר לעשות "השתלבות בחברה" בצורה מושלמת , אך אפשר ליצור מודעות ולהביא אינפורמציה בנוגע לבעיות שמיעה ואם זה מובא בצורה יעילה כך היעילות העזרה משתפרת. ובנוגע לעובדות סוציאליות , אני לא מבינה איך הן נתנו לאפשרות הזאת להתקיים ("שירת אדם") ולא העירו לבקול על שזה לא מקובל , הן צריכות להבין שיש עוד אנשים מחוץ לחברי וועד בקול ומנכ"ל בקול , שרק חושבים על איך אוכל להשתלב בחברה בצורה מושלמת , הן היו צריכות לעשות שאלונים בנוגע לנתונים של כבדי שמיעה , אני לא מומחית לעניין הזה , אך בנוגע לעניין מספיקה שאלה כמו: "איזה אירוע היית רוצה לציון 5 שנות בקול?" . הסיבה היא שהן לא בעלות כישורים מתאימים , ולכן צריכים להעסיק עובדות סוציאליות מתאימות שמודעות למורכבות הבעיות של כבדי שמיעה ומתחרשים , ויכולות להעיר לנציגי בקול על אפשרויות אחרות. אז תדמיינו לעצמכם שבאירוע שיהיה ("שירת אדם") תסתכלו בעיניי הנערים שיתבגרו לעתיד , "האם הם נהנים בעצמם או מעמידים פנים שהם נהנים ? "
אז הנה חלק מס´ 5 בסדרת "הערות על בקול" אני רוצה להודות לשירה בן-חור על הגילוי הלב , נורא התרגשתי לשמוע ממך ואני לא יכולה לתאר את המצב שבו את עוברת , שפתאום לאבד חלק מחייך חלק מההנאה של החיים מבחינתך , ויש לך רק את הזכרונות שלך בקשר לשמיעה. עכשיו חזרה להערות: אני כבר לא מבינה מי בפורום מייצג את בקול , עד עכשיו חשבתי שישנו יועץ משפטי , שעמד בניסוחים משפטיים והתנהג כסניגור בקול (עורך דין להגנה) אך הוא הכחיש שהוא קשור לבקול. ואני לא יודעת אם האדם , שעומד בכינוי hearing (בטוח הוא שומע טוב , לפי הביטוי) , הוא יועץ תקשורת של בקול , כי הוא כותב בפורום: ´ "בקול" היא עמותה שמנוהלת על פי החוק. אסיפה כללית חוקית ממנה וועד, וועדת ביקורת, כל בפיקוח ובאישור רשם העמותות´ , כמו יועץ תקשורת. הערה לי על זה , לא מעניין אותי מי נותן ביקורת על העמותה , האנשים שבודקים את העמותה הם בדר"כ שומעים , האם אנשי "רשם העמותות" ואנשי "משרד העבודה והרווחה" שמממנת את העמותה יודעים מה המגבלות של כבדי שמיעה , מתחרשים וחרשים , לצערי הם לא יודעים , מי שיודע זה כבדי שמיעה , מתחרשים וחרשים עצמם , ואנחנו צריכים להעביר ביקורת , ביקורת זאת נקראת ביקורת חברתית. עוד כותב hearing את התגובה שנקראת "התלבטות" בתאריך:16/12/2002 שעה 00:43 בפורום IOL שבו טוען אם צריך לבזבז זמן על כל גולש שנמצא בכל פורום ופורום. אז יש לי עוד הערה על זה , אני חושבת שכל גולש וגולש ראוי להתייחסות ואם אתה באמת יועץ תקשורת של "בקול" אתה בעצמך עשית חוצפה שכותב , שאין טעם לכתוב לכל גולש תגובה , כאילו שלבקול לא איכפת מגולש שרק מעביר ביקורת , אפילו שיש ביקורת חריפה נגדה , לפי דעתי בקול או (יועץ תקשורת) צריכה להגיב עם ראיות אמיתיים , כגון פרוטוקול ישיבות , ודפי עידכון בנוגע למצב בקול. אך לגולשים שתומכים בבקול אתה משבח אותם במכתבי תודה. ומנגד כותב hearing שהוא לוקח אחריות על זה שלא עידכן את האתר www.hearing.org.il למרות שבקול שלח לו התראות בנוגע לעידכון האתר . אז אם אתה יועץ תקשורת של בקול עדכן כבר את האתר או סגור את הנושא על בקול או מחק את החלק הלא מעודכן , ובצע עכשיו , ותעשה לי טובה hearing , תשכור לעצמך יועץ תקשורת. אם אתה לא יועץ תקשורת , אז אל תיקח אחריות על אי עדכון האתר , כי בזה בקול אשמה , היא צריכה ללחוץ עליך בנוגע לסגירת הנושא על בקול או מחיקת החלק הלא מעודכן . אז מרב בילבול לא ידוע אם יש יועץ תקשורת או לא (בדומה לבילבול בנוגע ליועץ משפטי) אני מסיקה שלמנכ"ל בקול יש אינטרס להתחמק מאחריות , כי הוא מפחד להגיב ולהתעמת מול כל גולש המעביר ביקורת , וכתוצאה מכך נוצר וואקום לתגובות נגד , כמו יועץ משפטי או יועץ תקשורת , ולאחר מכן שרואים שקשה להם אז הם לוקחים לעצמם את האחריות ואומרים "לא פעלתי בשם בקול" , אז כך "בקול" נשארת נקייה , אך הפעם אני לא רוצה לשמוע שום גולש שאומר כאילו בשם "בקול" , הפעם אני מבקשת שנציגי "בקול" יכתבו כינוי חדש שתייצג את "בקול" ויתחילו להגיב . אני עדיין לא מבינה למה הגולשים לא מבינים איזה נזק בקול עושה בנוגע ל"שירת אדם", כבר יודעים שכבר היה פעמיים את אירוע כזה (ולא לדבר על זה שזה רק פעם בשנה) , ולעשות עוד פעם זה כבר סיוט . בא ניקח לדוגמא משהו אישי: הבעיית שמיעה נוצרה אצלי מגיל שנה (לא משנה הסיבה) , משפחתי במשך כל שנותיי דאגו שאשתלב בחברה , לקחו אותי להצגות וקונצרטים , ורצו שאבין אך לא הצלחתי להבין וזה היה סיוט והפסקתי ללכת בגיל 11 , יום אחד במסגרת לימודיי בתיכון בכיתה ט´ הלכתי עם כיתתי (למדתי בבי"ס רגיל) , לאולפן שבו הוקרנה תוכנית של דודו טופז פתאום באמצע התוכנית שלא הבנתי שום מילה ומסביב צחקו על בדיחה בתוכנית , הרגשתי חנק , ורציתי לצאת החוצה , ויצאתי , המאבטח לא רצה שאצא באמצע התוכנית בגלל שאפריע , אך התעקשתי ויצאתי , ולאחר מכן עברה תחושת החנק , מאוחר יותר שדיברתי עם משפחתי הסבירו לי שזה נקרא "פניקה" או "חרדה" ועודדו אותי לדבר בנוגע לבעיית שמיעה , וביחד דיברנו על זה שלא נורא לחיות עם בעיית שמיעה ואפשר לקבל זאת , ומאז מצאתי אפשרויות אחרות בעזרת משפחתי איך אוכל להיהנות כגון : סרטים או אירועים שהקלו עליי כמו הצגה אילמת , או ריקודי מחול ובלט. אז בואו נדמיין אותו מקרה אך הפעם נער או נערה (עם בעיית שמיעה) כמוני שעומדים להיות בוגרים ורוצים להרגיש שייכים לאירגון שבו הם יכולים להזדהות ולראות שיש מוצא ולראות שיש אפשרות אחרת להינות , ובאים עם משפחתם שהם בדר"כ משפחה שומעת לאירוע מסויים , פתאום הוא/היא רואה שהאירוע כולל שירים שצריכים לשמוע , ולאחר שהוא/היא , שעברו קשיים בלהראות שהם מנסים להשתלב בחברה , רואים מסביב שלקויי שמיעה שרים ושמחים והם עצמם לא יודעים עם לצחוק או לבכות , מה שיותר גרוע שמקדישים לאמנים כבדי שמיעה רק רבע שעה , ומקדישים לזמר שהוא אדם "שומע" שעה וחצי!!! אז בואו ננתח את המצב : בקול מנסה להראות לאנשים שומעים שכבדי שמיעה ומתחרשים יכולים להשתלב בחברה , אך שילוב בחברה זו היא "שילוב בחברה" מדומה , זה רק להגיד לנוער לעתיד שאפשר להמשיך להעמיד פנים להשתלב בחברה וזה גורם להם נזקים נפשיים בעתיד , וההורים ממשיכים לומר לילדיהם : "הרי ראית כי כבדי שמיעה נהנו ושרו והבינו הכל ב"שירת אדם" למה את/ה לא יכול/ה?" , במקום ליצור "מודעות" בקרב המשפחות של אותם הנערים לעתיד והנערים עצמם ולהראות להם אפשרויות אחרות , אפשר גם ליצור מודעות באנשים שומעים על מגבלות כבדי שמיעה ועל איך אפשר לעזור להם. אי אפשר לעשות "השתלבות בחברה" בצורה מושלמת , אך אפשר ליצור מודעות ולהביא אינפורמציה בנוגע לבעיות שמיעה ואם זה מובא בצורה יעילה כך היעילות העזרה משתפרת. ובנוגע לעובדות סוציאליות , אני לא מבינה איך הן נתנו לאפשרות הזאת להתקיים ("שירת אדם") ולא העירו לבקול על שזה לא מקובל , הן צריכות להבין שיש עוד אנשים מחוץ לחברי וועד בקול ומנכ"ל בקול , שרק חושבים על איך אוכל להשתלב בחברה בצורה מושלמת , הן היו צריכות לעשות שאלונים בנוגע לנתונים של כבדי שמיעה , אני לא מומחית לעניין הזה , אך בנוגע לעניין מספיקה שאלה כמו: "איזה אירוע היית רוצה לציון 5 שנות בקול?" . הסיבה היא שהן לא בעלות כישורים מתאימים , ולכן צריכים להעסיק עובדות סוציאליות מתאימות שמודעות למורכבות הבעיות של כבדי שמיעה ומתחרשים , ויכולות להעיר לנציגי בקול על אפשרויות אחרות. אז תדמיינו לעצמכם שבאירוע שיהיה ("שירת אדם") תסתכלו בעיניי הנערים שיתבגרו לעתיד , "האם הם נהנים בעצמם או מעמידים פנים שהם נהנים ? "