הערות
שלום לכולם, הפורום מעניין ומרגש, יישר כוח לכולכם. ראשית לספקנים,בחודש שעבר הוכרז בארה"ב על התחלת מחקר חלוצי, הגדול מסוגו שתכלתיתו לבדוק מחלות נפוצות כמו אוטיזם וסכרת לרקעם הסביבתי. המחקר יקיף מאה אלף ילדים מלידה, לפני לידה והריון עד בגרות בניסיון להתחקות אחר ספיגת המזהמים אליהם הם נחשפים, במזון, באוויר, בבתי הספר, בשכונות ואפילו בהרכב האבק בבתיהם. במחקר הזה משתתפים ששה מוסדות מחקר רפואים מובילים בארה"ב,ישותפו בו 105 קהילות. הוא יחל ב- 2007 ותוצאות ראשונות ב- 2010. הוא בא לענות על הבעיה שרוב המחקרים הם רטרוספקטיבים, כלומר הם מסתמכים על זכרון ההורים את האירועים, האוכל וההתנהגות. המחקר מעוניין לבחון התנהגות ממשית ולקשור אותה למחלות במטרה למונען. שני עניינים צדו את עיני בדיוני הפורום, הראשון הוא נושא הארסן בעץ והשני נושא מרככי הפלסטיק. לגבי הנושא הראשון:הארסן נמצא בעץ המיועד לשימוש בחוץ, בדרך כלל יש לו גוון ירקרק. מדובר בתרכובת CCA נגד טרמיטים chromated copper arsenate ש-22% ממנה הוא ארסן טהור. ארסן הוא חומר מסרטן ומשבש הורמונים (קסנואסטרוגן).מוצאים אותו במתקני עץ שאינם חדשים בגני שעשועים ובאדני רכבת,שזכו לפופולאריות מסוכנת בארץ. הספיגה של הארסן היא ספיגה עורית,כלומר מגע בו מסוכן, במיוחד לילדים. אם הוא נמצא בגינה הוא נשטף במי הגשם או הממטרה אל הגינה והאדמה סביבו. אני ממליצה להפגין גישה חשדנית לגני שעשועים בהם יש מתקני עץ ולדרוש מן הרשות המקומית לוודא שאין בהם ארסן.אם מדובר בעץ חשוד בבית, ניתן לבצע בדיקה במעבדה לרמת הארסן, אם תרצו אמסור פרטי מעבדה. לגבי מרככי הפלסטיק, הסיפור החל כאשר חוקרת בשם אנה סוטו עבדה על הקשר בין אסטרוגנים לסרטן שד. היא גילתה להתפתעתה שתאי סרטן שד בצלוחיות הפלסטיק החלו להתחלק במהירות כאילו הם תחת ההשפעה הממריצה של ההורמון, דבר שהעיד על זיהום אסטרוגני. סוטו זיהתה את מקור הזיהום (נונילפנול) במבחנות הפלסטיק בהן היא איכסנה את דגימות הדם. לאחר מכן היא ערכה בדיקות בפלסטיקים נוספים וגילתה פעילות אסטרוגנית בפלסטיקים נוספים. בראיון עימה הצהירה סוטו כי היא משתדלת מאד להימנע מאריזת מזון בפלסטיקים והוסיפה כי לא זכתה לשיתוף פעולה מיצרניות הפלסטיק. מסקנתי היא שפלסטיק וגם האינרטים שבהם הם בררת מחדל כי לא בכל מצב הפלסטיק הוא אכן אינרטי, הפלסטיק פוליטילאן טרהפטאלאט של בקבוקי המים המינרלים נחשב פלסטיק בטוח, אולם בחשיפה לחום הוא אכן משחרר מרככי פלסטיק, והאף יעיד על נוכחותם. עובדה נוספת היא שמקור רוב המרככים בסביבה הם לאו דווקא אריזות מזו, מתברר כי את התרומה הגדולה מקבלים ממוצרי הקוסמטיקה: דאודורנטים, בשמים,ג'ל ומוס לשיער, לק לציפורנים. יש רשימה מפורטת ב- www.nottoopretty.org .
שלום לכולם, הפורום מעניין ומרגש, יישר כוח לכולכם. ראשית לספקנים,בחודש שעבר הוכרז בארה"ב על התחלת מחקר חלוצי, הגדול מסוגו שתכלתיתו לבדוק מחלות נפוצות כמו אוטיזם וסכרת לרקעם הסביבתי. המחקר יקיף מאה אלף ילדים מלידה, לפני לידה והריון עד בגרות בניסיון להתחקות אחר ספיגת המזהמים אליהם הם נחשפים, במזון, באוויר, בבתי הספר, בשכונות ואפילו בהרכב האבק בבתיהם. במחקר הזה משתתפים ששה מוסדות מחקר רפואים מובילים בארה"ב,ישותפו בו 105 קהילות. הוא יחל ב- 2007 ותוצאות ראשונות ב- 2010. הוא בא לענות על הבעיה שרוב המחקרים הם רטרוספקטיבים, כלומר הם מסתמכים על זכרון ההורים את האירועים, האוכל וההתנהגות. המחקר מעוניין לבחון התנהגות ממשית ולקשור אותה למחלות במטרה למונען. שני עניינים צדו את עיני בדיוני הפורום, הראשון הוא נושא הארסן בעץ והשני נושא מרככי הפלסטיק. לגבי הנושא הראשון:הארסן נמצא בעץ המיועד לשימוש בחוץ, בדרך כלל יש לו גוון ירקרק. מדובר בתרכובת CCA נגד טרמיטים chromated copper arsenate ש-22% ממנה הוא ארסן טהור. ארסן הוא חומר מסרטן ומשבש הורמונים (קסנואסטרוגן).מוצאים אותו במתקני עץ שאינם חדשים בגני שעשועים ובאדני רכבת,שזכו לפופולאריות מסוכנת בארץ. הספיגה של הארסן היא ספיגה עורית,כלומר מגע בו מסוכן, במיוחד לילדים. אם הוא נמצא בגינה הוא נשטף במי הגשם או הממטרה אל הגינה והאדמה סביבו. אני ממליצה להפגין גישה חשדנית לגני שעשועים בהם יש מתקני עץ ולדרוש מן הרשות המקומית לוודא שאין בהם ארסן.אם מדובר בעץ חשוד בבית, ניתן לבצע בדיקה במעבדה לרמת הארסן, אם תרצו אמסור פרטי מעבדה. לגבי מרככי הפלסטיק, הסיפור החל כאשר חוקרת בשם אנה סוטו עבדה על הקשר בין אסטרוגנים לסרטן שד. היא גילתה להתפתעתה שתאי סרטן שד בצלוחיות הפלסטיק החלו להתחלק במהירות כאילו הם תחת ההשפעה הממריצה של ההורמון, דבר שהעיד על זיהום אסטרוגני. סוטו זיהתה את מקור הזיהום (נונילפנול) במבחנות הפלסטיק בהן היא איכסנה את דגימות הדם. לאחר מכן היא ערכה בדיקות בפלסטיקים נוספים וגילתה פעילות אסטרוגנית בפלסטיקים נוספים. בראיון עימה הצהירה סוטו כי היא משתדלת מאד להימנע מאריזת מזון בפלסטיקים והוסיפה כי לא זכתה לשיתוף פעולה מיצרניות הפלסטיק. מסקנתי היא שפלסטיק וגם האינרטים שבהם הם בררת מחדל כי לא בכל מצב הפלסטיק הוא אכן אינרטי, הפלסטיק פוליטילאן טרהפטאלאט של בקבוקי המים המינרלים נחשב פלסטיק בטוח, אולם בחשיפה לחום הוא אכן משחרר מרככי פלסטיק, והאף יעיד על נוכחותם. עובדה נוספת היא שמקור רוב המרככים בסביבה הם לאו דווקא אריזות מזו, מתברר כי את התרומה הגדולה מקבלים ממוצרי הקוסמטיקה: דאודורנטים, בשמים,ג'ל ומוס לשיער, לק לציפורנים. יש רשימה מפורטת ב- www.nottoopretty.org .