hrpbiiapnrpeltework
Well-known member
לפעמים אני שואל שאלות שאני כבר יודע את התשובה עליהן. למה, אתם שואלים?
העניין הוא, שהמציאות מסובכת. העולם מסובך. האמת היא שאנחנו כבר יודעים את זה, אבל העניין הוא, שהמציאות אפילו עוד יותר מסובכת ממה שאנחנו חושבים.
לא באמת יש טוב או רע. יש תמונות של מציאויות.
לא באמת יש שקרים או אמיתות. יש פרספקטיבות.
לא באמת יש שאלות ותשובות. יש שאלות ויש עולמות של תשובות.
שאלות פשוטות כמסובכות, התשובה היא אף-פעם לא באמת אחת. התשובה אף-פעם לא באמת פשוטה.
על כל שאלה, פשוטה ככל שתהיה, יש בעצם עולם שלם של תשובות פשוטות ומורכבות שכולן נכונות, ושמרכיבות יחדיו תמונה גדולה, שלמה והוליסטית שהיא הרבה יותר מורכבת מאשר מה שאי-פעם היינו יכולים להעלות בדמיוננו.
כאשר אנו מדברים על ראייה ויזואלית, באמצעות מערכת הראייה, הרבה פעמים אנחנו מדברים על ראייה חד-מימדית, דו-מימדית, תלת-מימדית, אבל העניין הוא, שיש ראייה חד-מימדית, דו-מימדית, תלת-מימדית וכן הלאה גם בתוך הראש שלנו, ובחשיבה שלנו, ובהבנה שלנו את הדברים.
שלב שהוא מתקדם מאוד יחסית, זה להבין שאפילו את מה שאנחנו יודעים, אנחנו יכולים לדעת עוד יותר טוב, כי תמיד יש עוד חלקים, שביכולתם להרכיב תמונה עוד יותר גדולה, ועוד יותר שלמה.
אחד המרכיבים הגדולים והחשובים של חוכמה אמיתית, וגאונות אמיתית, זה להמשיך ולשכלל עוד ועוד את עולם הידע שאנחנו כבר מחזיקים בו, וזאת במקום להשאיר את הידע הנוכחי שלנו על ועם כל הדברים שאנחנו כבר יודעים אותם, באותה הרמה הנמוכה של אותה ידיעה ברמה נמוכה, ומעבר לחיפוש אחרי מידעים חדשים לגמרי, בנושאים חדשים לגמרי, שיצרו אצלנו סכמות חדשות וסכמות-על חדשות, שאם זהו אופי הפעולה שלנו והלמידה שלנו, סביר להניח שיהיו מידעים, נושאים, סכמות וסכמות-על ברמה נמוכה, אם אנחנו לומדים את הדברים בצורה שטחית, לא עמוקה, לא רחבה ולא הוליסטית, ואז פשוט ממשיכים אל המידעים, הנושאים, הסכמות וסכמות העל הבאות כמו אידיוטים.
לכן, למידה חכמה, נכונה ואיכותית היא למידה המאזנת בין למידת דברים חדשים לחלוטין ללמידת דברים ש"קרובים" לעולם הידע שאנחנו כבר מחזיקים בו, ושממשיכים ובונים את הידע שכבר יש לנו, עם דגש מיוחד על, מוזר ככל שזה יישמע, שאילת שאלות שאנחנו כבר ממש יודעים את התשובה עליהן, או לפחות כך נדמה לנו, תמיד כך יהיה נדמה לנו בלבד, מכיוון שתמיד חסרים עוד חלקים, והתמונה הנבנית תמיד יכולה להיות יותר גדולה ומקיפה, מה שלבסוף יצור עולמות ידע עשירים כל-כך, רחבים כל-כך ומלאים כל-כך, שזה יאפשר בסופו של דבר לראות ולהבין את הדברים דו-מימדית, תלת-מימדית, ארבע-מימדית, וכן הלאה.
וזהו הערך של שאילת שאלות שאנחנו כבר יודעים את התשובה עליהן, וזה למה אני, לדוגמה, עושה את זה.
העניין הוא, שהמציאות מסובכת. העולם מסובך. האמת היא שאנחנו כבר יודעים את זה, אבל העניין הוא, שהמציאות אפילו עוד יותר מסובכת ממה שאנחנו חושבים.
לא באמת יש טוב או רע. יש תמונות של מציאויות.
לא באמת יש שקרים או אמיתות. יש פרספקטיבות.
לא באמת יש שאלות ותשובות. יש שאלות ויש עולמות של תשובות.
שאלות פשוטות כמסובכות, התשובה היא אף-פעם לא באמת אחת. התשובה אף-פעם לא באמת פשוטה.
על כל שאלה, פשוטה ככל שתהיה, יש בעצם עולם שלם של תשובות פשוטות ומורכבות שכולן נכונות, ושמרכיבות יחדיו תמונה גדולה, שלמה והוליסטית שהיא הרבה יותר מורכבת מאשר מה שאי-פעם היינו יכולים להעלות בדמיוננו.
כאשר אנו מדברים על ראייה ויזואלית, באמצעות מערכת הראייה, הרבה פעמים אנחנו מדברים על ראייה חד-מימדית, דו-מימדית, תלת-מימדית, אבל העניין הוא, שיש ראייה חד-מימדית, דו-מימדית, תלת-מימדית וכן הלאה גם בתוך הראש שלנו, ובחשיבה שלנו, ובהבנה שלנו את הדברים.
שלב שהוא מתקדם מאוד יחסית, זה להבין שאפילו את מה שאנחנו יודעים, אנחנו יכולים לדעת עוד יותר טוב, כי תמיד יש עוד חלקים, שביכולתם להרכיב תמונה עוד יותר גדולה, ועוד יותר שלמה.
אחד המרכיבים הגדולים והחשובים של חוכמה אמיתית, וגאונות אמיתית, זה להמשיך ולשכלל עוד ועוד את עולם הידע שאנחנו כבר מחזיקים בו, וזאת במקום להשאיר את הידע הנוכחי שלנו על ועם כל הדברים שאנחנו כבר יודעים אותם, באותה הרמה הנמוכה של אותה ידיעה ברמה נמוכה, ומעבר לחיפוש אחרי מידעים חדשים לגמרי, בנושאים חדשים לגמרי, שיצרו אצלנו סכמות חדשות וסכמות-על חדשות, שאם זהו אופי הפעולה שלנו והלמידה שלנו, סביר להניח שיהיו מידעים, נושאים, סכמות וסכמות-על ברמה נמוכה, אם אנחנו לומדים את הדברים בצורה שטחית, לא עמוקה, לא רחבה ולא הוליסטית, ואז פשוט ממשיכים אל המידעים, הנושאים, הסכמות וסכמות העל הבאות כמו אידיוטים.
לכן, למידה חכמה, נכונה ואיכותית היא למידה המאזנת בין למידת דברים חדשים לחלוטין ללמידת דברים ש"קרובים" לעולם הידע שאנחנו כבר מחזיקים בו, ושממשיכים ובונים את הידע שכבר יש לנו, עם דגש מיוחד על, מוזר ככל שזה יישמע, שאילת שאלות שאנחנו כבר ממש יודעים את התשובה עליהן, או לפחות כך נדמה לנו, תמיד כך יהיה נדמה לנו בלבד, מכיוון שתמיד חסרים עוד חלקים, והתמונה הנבנית תמיד יכולה להיות יותר גדולה ומקיפה, מה שלבסוף יצור עולמות ידע עשירים כל-כך, רחבים כל-כך ומלאים כל-כך, שזה יאפשר בסופו של דבר לראות ולהבין את הדברים דו-מימדית, תלת-מימדית, ארבע-מימדית, וכן הלאה.
וזהו הערך של שאילת שאלות שאנחנו כבר יודעים את התשובה עליהן, וזה למה אני, לדוגמה, עושה את זה.