הערכה של מלאכת יד

[ורדה וזהו]

הערכה של מלאכת יד

כמה הייתן מוכנות לשלם עבור מלאכת יד?
רקמה זה בכלל עולם מיוחד.
איטי, מתמשך אפילו סיזיפי.
נראה לכם שיש מישהו שמוכן לשלם עלות אמיתית של מלאכת יד בכלל ורקמה בפרט?

 

[maybesure]

שאלה קשה

בדיוק אתמול דיברתי על זה עם איזה בחור צעיר שפגשתי והקים חנות וירטואלית לעיצוב הבית, שבה מציגות מגוון רשתות וגם יוצרים פרטיים.
לא ראיתי מחירים כי האתר עדיין חדש - אבל כשהוא שאל אותי בכמה כסף הייתי מעריכה את העבודות שלי - אמרתי לו שאין לי מושג, למעט תיק אחד שמכרתי וההשוואה שלי הייתה לתיק מעצבות אחר שראיתי, שנמכר ב 300 ש"ח. התיק שאני תפרתי היה עם כיסים נסגרים, דו צדדי מכרתי ב 200 ש"ח.
קשה לי לדעת אם הרווחתי או הפסדתי כי חלק מהבדים קיבלתי, וחלק קניתי בכסף. רוכסנים יש לי בבית מכל מיני "ירושות". יש בתיק הזה גם כפתורים. ושכבת מילוי, לא חישבתי את כל האלמנטים.

לגבי רקמה - יש מי שרוקמת לאט, ואחרת תעשה את אותה עבודה בשליש מהזמן כך שהמילה "איטי" היא בערבון מוגבל ותלוי מי הרוקמת.
נראה לי בהחלט שיש מי שקונים יצירות רקומות בעבודת יד - עובדה שאנשים קונים פריטים עבודת יד כמזכרות מחו"ל.
סתם לדוגמה: שמיכות טלאים שנמכרות בארה"ב במאות עד אלפי שקלים ויש להן ביקוש.
או רקמות אתניות של כל האזור הסלאבי, שטיחים ארוגים בנול ידני, חפצי נוי משיש משובץ צדפים דוגמת קופסאות ושולחנות הודיים (האישלי קנה בהודו שולחן צד ממש פצפון ב 300 ש"ח).
אני מוכנה, לפעמים, לשלם היטב על עבודת יד אם יש לי מה ללמוד ממנה. בתחום שאני לא עוסקת כי צריך מיכשור מיוחד וכו'.. לרוב לא אקנה כי האתגר להתלמד בזה גדול מידי ולא בר השגה.
רקמות אני קונה לרוב יד2 אם מוצאת משהו מעניין, ואז גם המחיר הרבה יותר נמוך מחדש - וגם רוב הסיכויים שזו באמת עבודת יד.
אני מניחה שקהל יעד לעניין מלאכות מסורתיות יכול להיות אנשים עם זיקה נוסטלגית, למשהו שמזכיר את מה שהיה בבית סבתא.
במיוחד כשמדובר ברקמה / סריגה שנתפשות שתיהן כמלאכות קצת סבתאיות

 

[הקריתית]

לי משלמים את מלוא המחיר

עבור כל בובה שאני מוכרת. ועד עכשיו (טפו-טפו-טפו...) לא נתקלתי בזילזול או משהו.
אני רוצה להראות לכן כאן חנות של בחורה שמוכרת ריקמות - ותוך 4 שנים מכרה יותר מ-1,300 פריטים רקומים!!!
[URL]https://www.etsy.com/il-en/shop/skrynka?ref=listing-shop-header-item-count[/URL]
אפשר למכור כל דבר, כולל עבודת יד, במחיר הראוי, שאלה רק כיצד "לארוז" את אותה עבודת היד, מה בדיוק לעשות - כי יש הבדל עצום אפילו בין הפריטים הרקומים.

 

[הקריתית]

עוד חנות עם דברים רקומים

יותר מ-2,000 מכירות תוך 3 שנים. מי אמר שאי-אפשר?...
[URL]https://www.etsy.com/il-en/shop/SiameseDreamDesign?ref=related-shop-5&ga_search_query=cross+stitch&ga_ship_to=IL&ga_explicit_scope=1&ga_search_type=all&ga_view_type=gallery[/URL]

 

[maybesure]

בחנות הזו דווקא לא ראיתי

פריטים רקומים. כל מה שראיתי זה פריטים משולבי בדים ארוגים עם דיגמאות כמו רקמה.
לי נראה שאמנות שימושית יותר נמכרת מתמונות או פריטים שמשמשים אך ורק לקישוט, וזו הסיבה למכירות הגבוהות.
ז"א שצריך להתכוונן למוצרים שיהיו בעיקר שימושיים.

 

[maybesure]

קבלי התנצלות

הגדלתי חלק מהפריטים, נראית עליהם רקמות Xים על בדים מודפסים. יפההההה!!

 

[הקריתית]

חחחח... אמרתי לך יש רקמה

 

[tair40]

זאת אחת הסיבות שבגללן אני לא מוכרת

כבר זמן רב שמציקים לי על התיקים שלי.
כל מחיר שמציאים לי נראה מעליב מידי (בסביבות 300 ש"ח לתיק).
&nbsp
זה ועוד כמה סיבות... אבל בהחלט גם זאת אחת הסיבות.

 

[הקריתית]

לא זוכרת האם הראתי כאן תיק רקום

שעשיתי לפני כמה שנים במתנה למישהי מאוד נחמדה. אם הייתי מוכרת אותו - פחות מאלף ש"ח לא הייתי חושבת לקחת, כי הרקמה שם מורכבת.
האשלה - האם הייתי מוצאת קונה לסכום כזה
תאיר, אולי שווה לעשות תיקים ממש "רציניים", מעור או דמוי עור, שרק חלק קטן מהם רקום? (אם את חושבת בכלל לכיוון העיסקי).
יש לי הרגשה שיש מקום לעשות עוד וובינר - והפעם בנושא "איך מרווחים מעבודות יד"

 

[ש מ ש א]

לדעתי הדבר העיקרי שאפשר להרוויח מעבודת יד

הוא הסיפוק, ההנאה מהעשייה ומהתוצאה. העיסוק בדבר שאוהבים לעשות נותן לנשמה משהו ששום דבר אחר לא נותן.
להרוויח תמורה הולמת לשעות ולעבודה שהושקעו אפשר רק מדברים מהירים ופשוטים יחסית, לא ממשהו שמשקיעים בו את הנשמה.
ככה זה היה תמיד, ובמיוחד כיום, כשאפשר להשיג בקלות רבה תחליפים זולים יחסית כמעט לכל דבר.

 

[tair40]

אני איתך.

אני מפיקה המון הנראה רק מהרעיון של הנתינה וכרגע זה ממש מספק אותי.
יש לי עבודה טובה ואין לי צורך באפיק הכנסה נוסף בתור קיבוצניקית ככה שאני מסודרת.

 

[ורדה וזהו]

זו הסתכלות אחת ואפשר להסתכל גם אחרת ולהרוויח

אם מצרפים את ההנאה בעבודת היד, פונים לקהל שמעריך אומנות, מתמחרים נכון אז ההסתכלות היא אחרת.
תיק כמו של ענת: מחיר של 200 שקל מביע זלזול.
כשהסתכלתי עליו הייתי בטוחה שהציעו עליו לפחות 600 או יותר.
יתכן וגם 600 הוא מחיר נמוך.
זו אומנות לשמה.
200 שקל זה מחיר תיק מפלסטיק בחנות תיקים.
מייבי כנ"ל.
תיקים שלך לפחות במחיר הזה.
מחיר אחר הוא לא נכון להם.
החוכמה היא לשלב יחוד במעט עבודה כמו שעושה רוקמת התכשיטים.
שם קיימת הנאה, יצירתיות ורווח ממכירות.
הלוואי והייתי מפצחת את הנוסחה.