הערצה - עריצות-רציעה

הערצה - עריצות-רציעה

דברתי היום עם חברה טובה וחשבתי על המונח הערצה כשאני מעריץ משהו אז אני רוצע את עצמי (כמו העבדים שאם רצו לעבוד לעולם היו צריכים לרצוע את אזניהם במשקוף... אוזן זו ששמעה בסיני... וכו') ואני גם לא ברצון שלי אלא ברצון של מי שאני מעריץ וזה עלול להוביל לעריצות, כלפי עצמי, וכלפי מושא ההערצה אני חושב שמי שמעריצים אותו מרגיש את כובד ההערצה הזו עליו הגיג של אמצע היום, אולי למישהו זה יפיל אסימון חיבוקים לכולם
 
מדובר גם בריצוי

ערצ = עין רצה. המונח האחר שהקדמונים כינו אדם הוא "עין". הם ראו חשיבות רבה וכבוד למשמעות וליכולת הראיה. הרואים, החוזים, החולמים... כשאומרים עין רצה, הכוונה היא אדם הרץ עבור אחר, משקיע אנרגיה עבור אחר. אדם יוצא עבור מישהו אחר. מרצה אותו. ערוץ = עין רץ, המקור הוא העין (מקווה) וממנו הוא יוצא הלאה. עריץ = ער (אויב, צרה, איד) יצא, יצא ער. "רציעה" מבטאת משהו אחר = ראה צע. "צע" = שחוח, כנוע. כלומר הנרצע רואה את החיים ממקום נמוך. בגלל זה רוצעים את אוזנו על המשקוף, שלא ישכח את המעמד, הגובה שבו הוא נמצא ושלא ישתנה יותר לעולם. כמובן שהכל מתחלק לתת תת צלילים וצלילים סמוכים ודרכם ניתן להבין משמעויות רבות, אבל נסתפק בזה כרגע.
 
למעלה