העתיד הקרוב והרחוק

[שוKולד]

העתיד הקרוב והרחוק

איך אתם מסתדרים עם העתיד ? כשאתם מביטים קדימה, כמה רחוק אתם מסתכלים. על הדקה הבאה, היום הבא, שנה הבאה או ממש על העתיד הרחוק. עד כמה אתם יכולים לתכנן דברים רחוק ? לי אישית אין יכולת לראות מעבר לשבוע הבא, אולי נניח אם אני אזמין טיסה לעוד חודשיים אבל גם זה לא ממש... אתם אוהבים מה שאתם רואים בעתיד ? ואם לא, מה אתם עושים כדי לשנות ? האם תמיד אפשר לשנות ? מה קורה כשלא מצליחים לראות שינוי באופק ? מישהו אמר לי תמיד יש אפשרות לשינוי, גם אני האמנתי בזה הרבה זמן. אבל לפעמים, יש אפשרויות לשינוי, אבל הן פשוט לא ראליות, ואז למעשה תקועים באותו מקום. העתיד, הוא מקום מפחיד? או מקום שאתם מחכים לו בציפיה ? ספרו לי מהו העתיד ? פנטזיה של אליס או מציאות קשת יום

 

[טללי בוקר]

Tomorrow never knows

אחד העם כתב פעם: העבר אין העתיד עדיין וההווה כהרף עין והדאגה מניין? לא, אי אפשר לחזות את העתיד, לא כל שכן לבנות אותו, אבל אפשר ואפשר לעבוד למענו וחשוב לזכור שאין כאן מדע מדוייק ולא נגיע בדיוק לאן שאנו רוצים. כשאדם פועל למען העתיד שלו הוא שם עצמו במקום אחר, הוא נותן משמעות לפעולות שלו. זה חוזר לעניין הדרך שכבר עלתה כאן, הדאו. מה שבאמת חשוב זה לא לאן תגיע אלא באיזו דרך תלך כי הדרך היא החיים עצמם.

 

[שוKולד]

אבל ...אבל...

כדי לבחור באילו מהדרכים לצעוד, צריך כיוון מסויים ומטרה, אחרת משוטטים בדרכים אקראיות שיכולות לקחת אותנו למקומות מאד לא רצויים. עם כל זה שהדרך היא העיקר, צריך גם לדעת להסתכל שהיא לא מובילה למקומות לא טובים. ואם הדרך היא החיים, חשוב לבחור אלו חיים אנחנו חיים, תחת אלו השפעות אנחנו נמצאים, לשים את עצמנו במקום של השפעות נכונות, של רשמים טובים, של חוויות שאפשר להתפתח איתן ולא כאלו שיתקעו אותנו במקום. כי עם כל הכבוד לדרך, אין לה משמעות אם יושבים בצד ומביטים בהולכים בה. אז כן חשוב להביט קדימה, לבחור כיוונים, לדעת לאן רוצים ללכת כדי שאפשר יהיה לצעוד. אני חושבת שאם אין כיוון יושבים במקום. אם אין מה שדוחף אותנו לזוז, למה שנזוז ?

 

[טללי בוקר]

הכל נכון

זה בדיוק כפי שתיארת: לא מספיק ללכת בדרך כלשהי, צריך לברור אותה היטב וצריך לכוון אותה לעבר מטרה שהצבנו, מה שאני מנסה לאמר מעבר לכל זאת זה שחשוב תמיד לזכור שהטרה שהוצבה לא בהכרח תושג או שתושג בדרך שונה מהמתוכנן וכל זה לא יוריד דבר מהערך של הדרך בה הלכנו והולכים. למשל לימודים אוניברסיטאיים. נרשמתי למשל ללימודי מינהל עסקים כי שיכנעו אותי שיש בזה פרנסה, יתכן ואחרי הלימודים בכלל לא אמצע בזה עבודה למרות ההבטחות, יתכן וגלה שמה שמעניין אותי זה לפתוח חווה לגידול צמחי תבלין בנגב, זה לא משנה, מה שחשוב זה השנים שהייתי שם בפקולטה עם המאמץ שהשקעתי והדברים שלמדתי והאנשים שהיכרתי והחוויות שחוויתי. והעיקר העיקר לא להעביר את שלוש השנים הללו בהמתנה שכבר יגיע טקס הסיום והדיפלומה כי הדרך חשובה מקו הגמר שלה, ובעצם אין קו גמר אף פעם. או דייטים אולי תלכי לדייט כדי למצוא את האיש(ה) איתם תבלי את שארית חייך ואולי זה גם יקרה בדייט הבא או זה שאחריו אבל בין לבין יש דרך, גם זה שלא בנית איתו חיים שלמים יעשיר אותך במשהו, ובעצם גם אם הוא יבריז ולא יופיע לדייט תהיה בפנייך דרך שתוכלי להפיק ממנה את המיטב והמירב.

 

[very dark girl]

העתיד הרחוק..../images/Emo110.gif

אני מוצאת את עצמי חושבת איך בדיוק אוכל לגרום לעתידי להיות טוב יותר. בנוסף לכך אני עושה את רוב הדברים שאני עושה בשביל העתיד.

 

[Mנטה]

אצלי זה קצת פשוט יותר

תמיד היתי אחת שמתכננת מאוד רחוק קדימה וחיה את העתיד ולא את ההווה. עד שיום אחד, למזלי הרב, חטפתי איזה משהו שהיה חמור ברמה של סכנת חיים. לקח שלושה חודשים עד שזה עבר ובזמן הזה הבנתי שהחיים הם כאן. אחרי שהחלמתי, הבנתי שבכל זאת צריך לדאוג גם לעתיד. ומאז אני מנסה לחיות באיזון: מצד אחד להשקיע את רוב האנרגיות שלי כאן ועכשיו ומצד שני לדאוג גם לעתיד. ועתיד בשבילי זה גם הפנסיה (שאולי לא אגיע אליה, אבל אולי כן) וגם מה אני עושה בשנת הלימודים הקרובה וגם מחר וגם כל מה שיקרה בין לבין. ושינוי ? שינוי לדעתי תלוי ב-2 דברים בלבד: ראש פתוח והרבה אומץ. לא תמיד אנחנו מגיעים לאן שאנחנו רוצים, אבל בדרך כלל אנחנו עוברים בדרך שבה הינו צריכים לעבור. (ולא רק דאגלס אדאמס כתב את זה, אפילו איזה חכם סיני עתיק שם את זה בחתימה שלי). (וחוצמיזה אני מחכה לך

)

 

[byron]

רואים רחוק רואים שקוף....

האם זה יתכן שהעתיד הרחוק יותר ברור מהקרוב? העתיד הוא רצף של תוכניות מבחינתי, חלקן מקבילות, חלקן פנטזיות/חלומות. מבחינתי העתיד הוא בעיקר הכסף שאני שם בצד כל חודש, לקראת מה שלא יבוא. אני קורא עכשיו את ילדי חולית והשאלה של העתיד והיכולת לראות אותו. אבל אני מנסה לחיות את ההווה, שבעצם הוא די העבר, carpe deum או איך שלא כותבים את זה. (ובקשר לעתיד? שלי ממש עמוס בפאנטזיות, בגלל זה עדיף לחיות בהווה)

 

[Druyanizem]

למה שלא נחיה כל יום בנפרד?

תראו, העבר והעתיד הם לא דברים שקיימים. רק ההוה. לכן בואו נחיה כל יום, שעה, דקה, שניה במקום לחשוב מה יהיה עוד שלוש שנים. צריך לדעת לזרום עם החיים.

 

[Deep Trip Lady]

בשביל מה?

אני יכולה לתכנן כל יום ויום במשך שנה. כמה מתוך תוכניותיי באחוזים אכן יתייקמו? 20%? אם לא פחות. אני בד"כ, מתכננת עד סוף היום. מחרתיים, MAX.. אני לא צריכה להסתסדר עם העתיד כי הוא לא כאן. אני מתמודדת עם ההווה, בד"כ הכי טובה שאני יכולה. מה אני רואה בעתיד? כלום. אני לא מצליחה אפילו לנחש. אין לי הרי חצי מושג מה הולך לקרות, אז איך אפשר? אם אני אוהבת מה שאני רואה בעתיד ואם אפשר לשנות אותו? אתה לא יכול לדעת מה ישנה אותו. יכול להיות שהעובדה שנסגרה המסיבה במועדון הזה ובסוף יצאתם לבר, שינתה לך את החיים בצורה כזאת קיצונית שאפילו לא חלמת עליה. אתה יכול לשנות את עצמך, אתה לא יכול לשנות שום דבר מסביבך. את יכול לשנות, ברור. אתה יכול לשנות דעתו של בן אדם, אבל גם זה, כי בתת מודע שלו הוא חשב ככה וסרב לקבל את זה. יש ויש, כמו בכל דבר. העתיד? מפחיד? ממש לא. לא בעיניי. העתיד הוא הרפתקאה מסקרן מסתורי אין לדעת מה הולך לקרות אבל אם תבזב יותר מדי זמן בלחשוב על המחר אתה תפספס את היום, את העכשיו... ולכן, מסקנה סופית: מ י ו ת ר לחשוב על ה מ ח ר [כולי פלספנית!!]