העתקת תוכנות - אולי מותר...
- פותח הנושא עמנואל ו
- פורסם בתאריך
עו~ד דורון זיסו
New member
אכן ישנה בעיה בנושא
לטובת כלל הגולשים, אציין את הרקע לבעיה: יצירות הזכאיות להגנה כזכויות יוצרים הן יצירות מקוריות המובאות לידי ביטוי כלשהו. שהחוק אינו מגן על רעיונות (אף כי קיימת פסיקה האומרת שניתן לגנוב רעיונות). בשנת 1988 תוקנה פקודת זכויות יוצרים כך שתוכנת מחשב הוגדרה ע"י החוק כיצירה ספרותית כמשמעה בחוק זכויות יוצרים. כדי להוכיח הפרה של זכות יוצרים יש להראות העתקה של התוכנה על מרכיביה השונים, לעיתים על-ידי הוכחת קוד המקור. ההגנה על זכות היוצרים איננה הרמטית, בחוק נקבעו חריגים וגם הגנות. כבר ציינתי בפורום זה שהעתקת יצירה לשימוש ביתי שאינו מסחרי, איננו אסור על פי חוק זכויות היוצרים. מכאן שאכן קיימת טענה שהעתקת תוכנה, בין שזאת תוכנת משחק, ובין שזאת תוכנה אחרת, לשימוש ביתי שאינו מסחרי, מותרת. בעיה זאת מוכרת היטב לחברות התוכנה הגדולות ועל כן, כבר לפני כ 20 שנה הן החלו להפיץ את התוכנות שלהן עם "חוזי צלופן" כאשר באותו שלב, היועצים המשפטיים שלהם בעצמם לא היו בטוחים שחוזים אלה מחייבים. מהו חוזה צלופן? חוזה צלופן הוא חוזה המודפס באותיות מאד קטנות על אריזת המדיה עליה הופצה התוכנה. היות ואנחנו מדברים על שנות ה 80 ואולי אפילו ה 70, התוכנות הופצו על דיסקטים וחוזה הצלופן הודפס על הקרטון של אריזת הדיסקטים. אם היו לך עיניים טובות וממש התאמצת, היית יכול לקרוא את החוזה הזה והוא כלל את תנאי הרשיון. באותם חוזים, היו למעשה תנאי הרשיון לשימוש בתוכנה, והיה כתוב בהם ש"קריעת אריזת הצלופן השקוף. רק בשנת 1996 עמד חוזה כזה למבחן בית משפט במדינת קליפורניה ובית המשפט שם קבע שהוא ומחייב. באופן כללי ניתן לומר שבמקום שדיני הקניין הרוחני היו לקויים, באו ענפי משפט אחרים ומילאו את החסר. הכוונה בעיקר לדיני חוזים, לדיני עשיית עושר שלא במשפט ולדיני נזיקין (עוולות מסחריות בעיקר). ניתן לומר שבשנים האחרונות, מתחום ההיי - טק צמח תחום חדש שהוא תחום הרגולציה של הטכנולוגיה. אם מדובר בהעתקת תוכנה מתוך מדיה שנמסרה לאיזשהו לקוח על פי רשיון, מדובר על חוזה צלופן. מי שרכש את הרשיון אינו רשאי להעתיק את התוכנה או לתת לאחר להעתיקה, שכן הרשאה כזאת לא ניתנה ברשיון שהוא רכש. יחד עם זאת, עדיין יכולה להיות בעיה בהעתקת תוכנה מעותק מדיה ללא הסכמת רוכש הרשיון, ובוודאי מעתיק שיעתיק תוכנה בדרך זאת וייטבע,יעלה את הטענה של שימוש ביתי לא מסחרי. במקרה זה, יתכן ובתי המשפט יזקקו לדיני עשיית עושר שלא במשפט ולדיני הנזיקין כדי להגן על יצרני התוכנה. באשר להגנה על תוכנת מחשב באמצעות דיני הפטנטים, אמנם סוג ההגנה המקובל הנו הגנת זכויות יוצרים אולם ניתן להגן על תוכנות מסויימות גם באמצעות פטנט כשההבדלים שבין ההגנות ניכרים ונובעים בעיקר מההבדלים שבין המטרות השונות של ההגנות. הגנת הפטנט בעלת מטרה מסחרית, נתנת לרעיון ומוענקת להמצאות בעלות אופי טכנולוגי המהוות חידוש המצאתי. זכות היוצרים מגינה על יצירה רעיונית מבלי להדרש לערכה הכלכלי ולא תנתן לרעיון אלא לביטויו.
לטובת כלל הגולשים, אציין את הרקע לבעיה: יצירות הזכאיות להגנה כזכויות יוצרים הן יצירות מקוריות המובאות לידי ביטוי כלשהו. שהחוק אינו מגן על רעיונות (אף כי קיימת פסיקה האומרת שניתן לגנוב רעיונות). בשנת 1988 תוקנה פקודת זכויות יוצרים כך שתוכנת מחשב הוגדרה ע"י החוק כיצירה ספרותית כמשמעה בחוק זכויות יוצרים. כדי להוכיח הפרה של זכות יוצרים יש להראות העתקה של התוכנה על מרכיביה השונים, לעיתים על-ידי הוכחת קוד המקור. ההגנה על זכות היוצרים איננה הרמטית, בחוק נקבעו חריגים וגם הגנות. כבר ציינתי בפורום זה שהעתקת יצירה לשימוש ביתי שאינו מסחרי, איננו אסור על פי חוק זכויות היוצרים. מכאן שאכן קיימת טענה שהעתקת תוכנה, בין שזאת תוכנת משחק, ובין שזאת תוכנה אחרת, לשימוש ביתי שאינו מסחרי, מותרת. בעיה זאת מוכרת היטב לחברות התוכנה הגדולות ועל כן, כבר לפני כ 20 שנה הן החלו להפיץ את התוכנות שלהן עם "חוזי צלופן" כאשר באותו שלב, היועצים המשפטיים שלהם בעצמם לא היו בטוחים שחוזים אלה מחייבים. מהו חוזה צלופן? חוזה צלופן הוא חוזה המודפס באותיות מאד קטנות על אריזת המדיה עליה הופצה התוכנה. היות ואנחנו מדברים על שנות ה 80 ואולי אפילו ה 70, התוכנות הופצו על דיסקטים וחוזה הצלופן הודפס על הקרטון של אריזת הדיסקטים. אם היו לך עיניים טובות וממש התאמצת, היית יכול לקרוא את החוזה הזה והוא כלל את תנאי הרשיון. באותם חוזים, היו למעשה תנאי הרשיון לשימוש בתוכנה, והיה כתוב בהם ש"קריעת אריזת הצלופן השקוף. רק בשנת 1996 עמד חוזה כזה למבחן בית משפט במדינת קליפורניה ובית המשפט שם קבע שהוא ומחייב. באופן כללי ניתן לומר שבמקום שדיני הקניין הרוחני היו לקויים, באו ענפי משפט אחרים ומילאו את החסר. הכוונה בעיקר לדיני חוזים, לדיני עשיית עושר שלא במשפט ולדיני נזיקין (עוולות מסחריות בעיקר). ניתן לומר שבשנים האחרונות, מתחום ההיי - טק צמח תחום חדש שהוא תחום הרגולציה של הטכנולוגיה. אם מדובר בהעתקת תוכנה מתוך מדיה שנמסרה לאיזשהו לקוח על פי רשיון, מדובר על חוזה צלופן. מי שרכש את הרשיון אינו רשאי להעתיק את התוכנה או לתת לאחר להעתיקה, שכן הרשאה כזאת לא ניתנה ברשיון שהוא רכש. יחד עם זאת, עדיין יכולה להיות בעיה בהעתקת תוכנה מעותק מדיה ללא הסכמת רוכש הרשיון, ובוודאי מעתיק שיעתיק תוכנה בדרך זאת וייטבע,יעלה את הטענה של שימוש ביתי לא מסחרי. במקרה זה, יתכן ובתי המשפט יזקקו לדיני עשיית עושר שלא במשפט ולדיני הנזיקין כדי להגן על יצרני התוכנה. באשר להגנה על תוכנת מחשב באמצעות דיני הפטנטים, אמנם סוג ההגנה המקובל הנו הגנת זכויות יוצרים אולם ניתן להגן על תוכנות מסויימות גם באמצעות פטנט כשההבדלים שבין ההגנות ניכרים ונובעים בעיקר מההבדלים שבין המטרות השונות של ההגנות. הגנת הפטנט בעלת מטרה מסחרית, נתנת לרעיון ומוענקת להמצאות בעלות אופי טכנולוגי המהוות חידוש המצאתי. זכות היוצרים מגינה על יצירה רעיונית מבלי להדרש לערכה הכלכלי ולא תנתן לרעיון אלא לביטויו.
שלש הערות ../images/Emo104.gif
טוב, בעצם ארבע - שלש כהמשך להודעה הקודמת, ואחת להסבר: א. מכיוון שמותר ע"פ חוק להעתיק תכנה לצורך פרטי, לא ברור לי איזו עוולה מבוצעת כאן, שבגינה נכנסת ההעתקה לגדר דיני הנזיקין. כמו כן, איני רואה איך ניתן לתבוע מכח עשיית עושר שלא כדין, מכיוון שאין כאן עשיית עושר, וגם אם יש - היא כדין (כי כאמור - מותר להעתיק לצורך פרטי). ב. גם אם קיים תנאי ב"חוזה הצלופן", הרי שכדי לחייב בדין את בעל התכנה החוקית, צריך יהיה להוכיח שהוא נתן לאחר את התכנה בכוונה שתועתק -קצת קשה לי לראות איך זה נעשה. שלא לדבר על כך, שמי שהעתיק תכנה, ונותן לאחר להעתיקה לשימוש פרטי, כלל לא מחוייב לתנאי "חוזה הצלופן". ב. הגנת פטנט, אינהניתנת על תכנה לכשעצמה, אלא על ביטוי מוחשי שלה (למשל - מחשב המופעל באמצעות התכנה). מעבר לבעייתיות שבפטנט כזה, הרי שקודם כל יש להגיש בקשה לפטנט, וכל עוד זה לא נעשה, אין הפרה. ג. ההודעה שלי בדבר האפשרות להעתקה חוקית, נולדה עקב התנהגותה החצופה והברוטלית של חברת "מיקרוסופט ישראל" השולחת מכתבים לאנשים ומאשימה אותם בגניבה. כמי שאינו משתמש בתכנות גנובות, אני יכול להעיד שזה מאד מכעיס לקבל מכתב כזה. אז עכשיו, אולי גם מישהו ב"מיקרוסופט" יתרגז.
טוב, בעצם ארבע - שלש כהמשך להודעה הקודמת, ואחת להסבר: א. מכיוון שמותר ע"פ חוק להעתיק תכנה לצורך פרטי, לא ברור לי איזו עוולה מבוצעת כאן, שבגינה נכנסת ההעתקה לגדר דיני הנזיקין. כמו כן, איני רואה איך ניתן לתבוע מכח עשיית עושר שלא כדין, מכיוון שאין כאן עשיית עושר, וגם אם יש - היא כדין (כי כאמור - מותר להעתיק לצורך פרטי). ב. גם אם קיים תנאי ב"חוזה הצלופן", הרי שכדי לחייב בדין את בעל התכנה החוקית, צריך יהיה להוכיח שהוא נתן לאחר את התכנה בכוונה שתועתק -קצת קשה לי לראות איך זה נעשה. שלא לדבר על כך, שמי שהעתיק תכנה, ונותן לאחר להעתיקה לשימוש פרטי, כלל לא מחוייב לתנאי "חוזה הצלופן". ב. הגנת פטנט, אינהניתנת על תכנה לכשעצמה, אלא על ביטוי מוחשי שלה (למשל - מחשב המופעל באמצעות התכנה). מעבר לבעייתיות שבפטנט כזה, הרי שקודם כל יש להגיש בקשה לפטנט, וכל עוד זה לא נעשה, אין הפרה. ג. ההודעה שלי בדבר האפשרות להעתקה חוקית, נולדה עקב התנהגותה החצופה והברוטלית של חברת "מיקרוסופט ישראל" השולחת מכתבים לאנשים ומאשימה אותם בגניבה. כמי שאינו משתמש בתכנות גנובות, אני יכול להעיד שזה מאד מכעיס לקבל מכתב כזה. אז עכשיו, אולי גם מישהו ב"מיקרוסופט" יתרגז.
עו~ד דורון זיסו
New member
המילה "חוקי"
יש לה משמעויות שונות. 1. אין איסור לכתוב תנאי כזה ברשיון. 2. ניתן לתקוף תנאי כהאוסר התקנה חוזרת באותו המחשב מכח חוק החוזים האחידים, בטענה שהוא תנאי מקפח, לא הייתי מבטיח שהטענה תתקבל. 3. איני רואה בעיה בהגבלת זמן הרשיון. גם כשאתה שוכר דירה או ציוד, אתה שוכר את זה לתקופה מוגבלת. אם שכרת מכונית לשנה, התוכל לטעות שקופחת מזה שההשכרה היא רק לשנה? 4. הבעיה האמיתי היא שוב שזהו חוזה צלופן, כלומר, נכנסת לחנות המחשבים בקניון, אמרת אני רוצה לקנות את האנטיבירוס X, אמרו לך את המחיר, שילמת, קיבלת קבלה וקיבלת קופסא עם המדיה, לא אמרו לך שקנית רשיון לשנה. הגעת הבית, פתחת את הקופסא, לא קראת את האותיות הקטנות, רצת להתקין, צץ לק מסך עם תנאי הרשיון, שוב רצת והתקנת בלי לקרוא. רק יותר מאוחר גילית שהרשיון רק לשנה. באותו שלב אתה אמור להחליט אם אתה משלים עם העובדה שקיבלת הרבה פחות ממה שחשבת, ואולי אתה אפילו מרגיש מרומה, ולכן אתה רוצה לבטל את ההסכם להחזיר את התוכנה ולקבל את כספך בחזרה, ולהתחיל בהתכתבויות ואולי אפילו להגיש תביעה בבית המשפט לתביעות קטנות, או שאתה חורק שיניים כי בתוך תוככך אתה יודע שלא תמצא בשוק חלופה חוקית יותר טובה ממה שקנית. הייתי אומר שלבד לא תוכל לעשות הרבה וכדי להתמודד עם הבעיה צריך לקום אירגון צרכנים גדול וחזק.
יש לה משמעויות שונות. 1. אין איסור לכתוב תנאי כזה ברשיון. 2. ניתן לתקוף תנאי כהאוסר התקנה חוזרת באותו המחשב מכח חוק החוזים האחידים, בטענה שהוא תנאי מקפח, לא הייתי מבטיח שהטענה תתקבל. 3. איני רואה בעיה בהגבלת זמן הרשיון. גם כשאתה שוכר דירה או ציוד, אתה שוכר את זה לתקופה מוגבלת. אם שכרת מכונית לשנה, התוכל לטעות שקופחת מזה שההשכרה היא רק לשנה? 4. הבעיה האמיתי היא שוב שזהו חוזה צלופן, כלומר, נכנסת לחנות המחשבים בקניון, אמרת אני רוצה לקנות את האנטיבירוס X, אמרו לך את המחיר, שילמת, קיבלת קבלה וקיבלת קופסא עם המדיה, לא אמרו לך שקנית רשיון לשנה. הגעת הבית, פתחת את הקופסא, לא קראת את האותיות הקטנות, רצת להתקין, צץ לק מסך עם תנאי הרשיון, שוב רצת והתקנת בלי לקרוא. רק יותר מאוחר גילית שהרשיון רק לשנה. באותו שלב אתה אמור להחליט אם אתה משלים עם העובדה שקיבלת הרבה פחות ממה שחשבת, ואולי אתה אפילו מרגיש מרומה, ולכן אתה רוצה לבטל את ההסכם להחזיר את התוכנה ולקבל את כספך בחזרה, ולהתחיל בהתכתבויות ואולי אפילו להגיש תביעה בבית המשפט לתביעות קטנות, או שאתה חורק שיניים כי בתוך תוככך אתה יודע שלא תמצא בשוק חלופה חוקית יותר טובה ממה שקנית. הייתי אומר שלבד לא תוכל לעשות הרבה וכדי להתמודד עם הבעיה צריך לקום אירגון צרכנים גדול וחזק.
עו~ד דורון זיסו
New member
עמנואל, האם אתה יכול לפרט
מה הם כותבים? ולמי הם פונים? ללקוחות שלהם? או לסתם משרדים כי הם חושדים בהם?
מה הם כותבים? ולמי הם פונים? ללקוחות שלהם? או לסתם משרדים כי הם חושדים בהם?
מיקרוסופט ../images/Emo104.gif
המכתב כבר אינו לפני, אבל בעיקרון, הם שולחים באופן סתמי ומציינים ש "ע"פ רישומיהם" נראה שיש ברשותי עותקים בלתי חוקיים, והם "מציעים" ברוב טובם לסייע בפתרון ה"בעייה" ע"י שימכרו לי רשיונות. לדעתי, הם פשוט עוברים על דפי זהב ושולחים מכתבים. יש גם כתבה על כך .
המכתב כבר אינו לפני, אבל בעיקרון, הם שולחים באופן סתמי ומציינים ש "ע"פ רישומיהם" נראה שיש ברשותי עותקים בלתי חוקיים, והם "מציעים" ברוב טובם לסייע בפתרון ה"בעייה" ע"י שימכרו לי רשיונות. לדעתי, הם פשוט עוברים על דפי זהב ושולחים מכתבים. יש גם כתבה על כך .
הגזמת...
בנסיבות מסוימות (די נדירות, יש לציין) - תהיה תוכנה פטנטבילית (ראה מאמר). לעצם העניין, טרחתי והעתקתי מהפקודה: 3ג. שימוש פרטי וביתי (תיקון: תשנ"ו) לא תהיה זו הפרה של זכויות יוצרים ומבצעים לטבוע או לשעתק יצירה על גבי קלטת לשם שימוש פרטי וביתי שלא למטרות מסחריות. (רק יצירות על גבי קלטת. לדעתי, הכוונה היא בעיקר להקלטה מהרדיו). 7א. רשות שימוש בזכות יוצרים לצרכי שידורים לימודיים (תיקון: תשכ"ח, תשל"א) 3(א) לענין סעיף זה - "שידור" - שידור-רדיו ושידור טלוויזיה; "שימוש-אגב ביצירה" - שימוש ביצירה או בחלק ממנה שהוא טפל לגבי נושא השידור, כרקע, לצורך קישור, או לשם הדגמה או המחשה של נושא השידור. (ב) לא יראו כהפרה של זכות-היוצרים ביצירה: (1) שימוש-אגב ביצירה ספרותית, דרמתית, מוסיקלית או אמנותית שיש עליה זכות - יוצרים, כדי להכלילה בשידור המיועד לבתי הספר במסגרת תכנית הלימודים; (2) שידורה של יצירה שהשתמשו בה כאמור; (3) הצגתה או השמעתה בציבור - של יצירה שהשתמשו בה כאמור - בעיקר בפני תלמידים לצורך פעולות בית הספר. בקיצור - אין בסיס משפטי. אם אתה מעתיק תוכנות, תמשיך בשקט...
בנסיבות מסוימות (די נדירות, יש לציין) - תהיה תוכנה פטנטבילית (ראה מאמר). לעצם העניין, טרחתי והעתקתי מהפקודה: 3ג. שימוש פרטי וביתי (תיקון: תשנ"ו) לא תהיה זו הפרה של זכויות יוצרים ומבצעים לטבוע או לשעתק יצירה על גבי קלטת לשם שימוש פרטי וביתי שלא למטרות מסחריות. (רק יצירות על גבי קלטת. לדעתי, הכוונה היא בעיקר להקלטה מהרדיו). 7א. רשות שימוש בזכות יוצרים לצרכי שידורים לימודיים (תיקון: תשכ"ח, תשל"א) 3(א) לענין סעיף זה - "שידור" - שידור-רדיו ושידור טלוויזיה; "שימוש-אגב ביצירה" - שימוש ביצירה או בחלק ממנה שהוא טפל לגבי נושא השידור, כרקע, לצורך קישור, או לשם הדגמה או המחשה של נושא השידור. (ב) לא יראו כהפרה של זכות-היוצרים ביצירה: (1) שימוש-אגב ביצירה ספרותית, דרמתית, מוסיקלית או אמנותית שיש עליה זכות - יוצרים, כדי להכלילה בשידור המיועד לבתי הספר במסגרת תכנית הלימודים; (2) שידורה של יצירה שהשתמשו בה כאמור; (3) הצגתה או השמעתה בציבור - של יצירה שהשתמשו בה כאמור - בעיקר בפני תלמידים לצורך פעולות בית הספר. בקיצור - אין בסיס משפטי. אם אתה מעתיק תוכנות, תמשיך בשקט...
קודם כל - תודה ../images/Emo104.gif
על ההתיחסות הרצינית. ס´ 3ג אותו ציטטת, לא נראה לי שייך, כי הוא מתייחס לנושא אחר. עם זאת, חזרתי ועיינתי בחקיקה, ומסקנתי היא שאכן העתקת תכנה היא מעשה אסור , וזאת, מתוך צירוף של ס´ 2א לפקודת זכות יוצרים האומר: 2א. הגנת תוכנה של מחשב לענין זכות יוצרים, דין תוכנה של מחשב כדין יצירה ספרותית כמשמעותה בחוק זכות יוצרים, 1911. בפקודה זו, "תוכנה של מחשב" - בין שהיא תכנית מקור ובין שהיא קוד יעד. יחד עם ס´ 2(ד) של חוק זכויות יוצרים האומר: (2) לצרכי חוק זה, "זכות יוצרים" פירושו זכות יחיד להעלות על הבמה את היצירה או חלק ניכר הימנה בצורה של ממש או להעתיקה ואם היצירה היא הרצאה - לקרוא בצבור את היצירה או חלק ניכר הימנה; אם זו יצירה שלא נתפרסמה - לפרסם את היצירה או כל חלק ניכר הימנה; וכולל המונח את זכות היחיד - (א)... (ב)... (ג)... (ד) אם זו יצירה ספרותית, דרמטית או מוזיקלית, - לעשות כל תקליט, לוח מנוקב, סרט ראינועי, או כל מכשיר אחר שבאמצעותם אפשר להציג או למסור את היצירה בדרך מיכנית, ולהרשות את עשייתם של המעשים דלעיל. כלומר - הפקודה מגדירה תכנה כיצירה ספרותית, והחוק אוסר על יצירת עותק הניתן להעברה (כלומר - יצירת עותק ע"ג התקן אחסנה כלשהו). לעומת זאת, המשתמש בתכנה מועתקת כנראה אינו עובר על החוק (אם לא הוא העתיק אותה). האם לבעל זכות היוצרים יש עילה כנגד המשתמש? ואם כן, מהי?
על ההתיחסות הרצינית. ס´ 3ג אותו ציטטת, לא נראה לי שייך, כי הוא מתייחס לנושא אחר. עם זאת, חזרתי ועיינתי בחקיקה, ומסקנתי היא שאכן העתקת תכנה היא מעשה אסור , וזאת, מתוך צירוף של ס´ 2א לפקודת זכות יוצרים האומר: 2א. הגנת תוכנה של מחשב לענין זכות יוצרים, דין תוכנה של מחשב כדין יצירה ספרותית כמשמעותה בחוק זכות יוצרים, 1911. בפקודה זו, "תוכנה של מחשב" - בין שהיא תכנית מקור ובין שהיא קוד יעד. יחד עם ס´ 2(ד) של חוק זכויות יוצרים האומר: (2) לצרכי חוק זה, "זכות יוצרים" פירושו זכות יחיד להעלות על הבמה את היצירה או חלק ניכר הימנה בצורה של ממש או להעתיקה ואם היצירה היא הרצאה - לקרוא בצבור את היצירה או חלק ניכר הימנה; אם זו יצירה שלא נתפרסמה - לפרסם את היצירה או כל חלק ניכר הימנה; וכולל המונח את זכות היחיד - (א)... (ב)... (ג)... (ד) אם זו יצירה ספרותית, דרמטית או מוזיקלית, - לעשות כל תקליט, לוח מנוקב, סרט ראינועי, או כל מכשיר אחר שבאמצעותם אפשר להציג או למסור את היצירה בדרך מיכנית, ולהרשות את עשייתם של המעשים דלעיל. כלומר - הפקודה מגדירה תכנה כיצירה ספרותית, והחוק אוסר על יצירת עותק הניתן להעברה (כלומר - יצירת עותק ע"ג התקן אחסנה כלשהו). לעומת זאת, המשתמש בתכנה מועתקת כנראה אינו עובר על החוק (אם לא הוא העתיק אותה). האם לבעל זכות היוצרים יש עילה כנגד המשתמש? ואם כן, מהי?
משתמש ../images/Emo104.gif
1. אם המשתמש ביקש מהמעתיק להעתיק, כי אז אחריותו אינה רק כמשדל, אלא הוא גם נושא באחריות שילוחית. אבל מה אם מי שלא ביקש? יש חנויות שמוכרות מחשבים עם כל מיני תכנות שכבר מותקנות עליהם. מה אז? 2. לא, אני לא חושב שאפשר לראות במשתמש "מעתיק בצוותא" אלא אם הוא היה קשור בפעולת ההעתקה. 3. אני מתקשה לראות עשיית שימוש ב"עשיית עושר", אבל גם אם כן, העניין כבר לא במסגרת הפרת זכויות יוצרים, ואם כך, אין מדובר בעבירה אלא בסכסוך אזרחי, ואז - איך מוכיחים שהשימוש הוא בתכנה מועתקת? הרי בשום מקום אין רישום של מי שקונה תכנה (הרישום הוא וולונטרי) - איך תוכיח החברה המוכרת את התכנה שעותק המצוי ברשותו של אדם אינו "חוקי"? 4. והנה עוד שאלה - מרבית התכנות, אינן מופעלות ע"י העתקה, אלא ע"י התקנה (לפחות במה שנוגע למשתמש הביתי). אם כך, האם יש כאם הפרת זכות יוצרים, או "רק" הפרת תנאי רשיון? ואיך ניתן להוכיח הפרה כזו?
1. אם המשתמש ביקש מהמעתיק להעתיק, כי אז אחריותו אינה רק כמשדל, אלא הוא גם נושא באחריות שילוחית. אבל מה אם מי שלא ביקש? יש חנויות שמוכרות מחשבים עם כל מיני תכנות שכבר מותקנות עליהם. מה אז? 2. לא, אני לא חושב שאפשר לראות במשתמש "מעתיק בצוותא" אלא אם הוא היה קשור בפעולת ההעתקה. 3. אני מתקשה לראות עשיית שימוש ב"עשיית עושר", אבל גם אם כן, העניין כבר לא במסגרת הפרת זכויות יוצרים, ואם כך, אין מדובר בעבירה אלא בסכסוך אזרחי, ואז - איך מוכיחים שהשימוש הוא בתכנה מועתקת? הרי בשום מקום אין רישום של מי שקונה תכנה (הרישום הוא וולונטרי) - איך תוכיח החברה המוכרת את התכנה שעותק המצוי ברשותו של אדם אינו "חוקי"? 4. והנה עוד שאלה - מרבית התכנות, אינן מופעלות ע"י העתקה, אלא ע"י התקנה (לפחות במה שנוגע למשתמש הביתי). אם כך, האם יש כאם הפרת זכות יוצרים, או "רק" הפרת תנאי רשיון? ואיך ניתן להוכיח הפרה כזו?
אהם...
1. עצימת עיניים (במקום מודעות) או אפילו ידיעה (במקום כוונה)? 2. אני מסכים, אבל לדעתי, במרבית המקרים ניתן יהיה להצביע על קשר כלשהו לפעולת ההעתקה. 3. לדעתי, דווקא, מדובר בעשיית עושר קלאסית. אמת - אם זה כך, לא מדובר בעניין פלילי. לדעתי, דווקא מבחינה הוכחתית הקושי לא גדול יותר מדי. 4. ישנם שני שלבים, העתקה והתקנה. וכשיש רק התקנה - האם לא ניתן לראות בהתקנה סוג של העתקה?
1. עצימת עיניים (במקום מודעות) או אפילו ידיעה (במקום כוונה)? 2. אני מסכים, אבל לדעתי, במרבית המקרים ניתן יהיה להצביע על קשר כלשהו לפעולת ההעתקה. 3. לדעתי, דווקא, מדובר בעשיית עושר קלאסית. אמת - אם זה כך, לא מדובר בעניין פלילי. לדעתי, דווקא מבחינה הוכחתית הקושי לא גדול יותר מדי. 4. ישנם שני שלבים, העתקה והתקנה. וכשיש רק התקנה - האם לא ניתן לראות בהתקנה סוג של העתקה?
עו~ד דורון זיסו
New member
שתי הערות לי
1. אני מסכים לעניין עשיית עושר שלא במשפט. 2. אני לא מסכים לפרשנות שהתקנה היא העתקה, בעניין זה אני מנסה להסתמך על פסק הדין בעניין מדינת ישראל נגד בדיר, על הקביעה שביצוע mirorring של דיסק קשיח עם נורטון גוסט יש להוכיח באמצעות עד מומחה. התובע מצופה להוכיח כי פעולת ההעתקה היא מדוייקת. כאשר מבצעים התקנה, התוכנה הקבצים המותקנים שונים מהקבצים בדיסק ההתקנה ולכן לטעמי לא מדובר על העתקה.
1. אני מסכים לעניין עשיית עושר שלא במשפט. 2. אני לא מסכים לפרשנות שהתקנה היא העתקה, בעניין זה אני מנסה להסתמך על פסק הדין בעניין מדינת ישראל נגד בדיר, על הקביעה שביצוע mirorring של דיסק קשיח עם נורטון גוסט יש להוכיח באמצעות עד מומחה. התובע מצופה להוכיח כי פעולת ההעתקה היא מדוייקת. כאשר מבצעים התקנה, התוכנה הקבצים המותקנים שונים מהקבצים בדיסק ההתקנה ולכן לטעמי לא מדובר על העתקה.
פרשנות מהותית
לדעתי היא הפרשנות הנכונה. נדרשת העתקת "חלק מהותי מהיצירה". "חלק מהותי", לדעתי, צריך להתפרש כ"עיקרה של התוכנה", ועותק עובד של התוכנה הוא יותר "עיקרי" ו"מהותי" לטעמי מקובץ התקנה. עותק עובד (מותקן) קרוב יותר למשמעות ה"גרעינית" של התוכנה. אפשר להסתכל על זה ככה - כשכותבים תוכנה, יש איזשהו שלב ש"אורזים" אותה, והופכים אותה לקובץ setup.exe אחד, ועוד קבצים שנפרשים בהמשך. התקנת התוכנה "פורסת" את הקבצים בחזרה למצב ההתחלתי של התוכנה (טרם האריזה), בתוספת עדכון מערכת ההפעלה על מנת שתתאים להרצת התוכנה (אם איננה כוללת אובייקטים נדרשים מסוימים). אני חושב שזאת העתקה. לא ככה? אני לא זוכר טוב את בדיר (זה שני האחים שעשו כל עבירת מחשב אפשרית, נכון?) אבל לגבי Mirorring הפרשנות היא סבירה, כי Mirorring היא ההעתקה הכי מדוייקת שיש. מדובר בשכפול של דיסק קשיח כמו שהוא, ואם זה לא _בדיוק_ אז זה לא בכלל.
לדעתי היא הפרשנות הנכונה. נדרשת העתקת "חלק מהותי מהיצירה". "חלק מהותי", לדעתי, צריך להתפרש כ"עיקרה של התוכנה", ועותק עובד של התוכנה הוא יותר "עיקרי" ו"מהותי" לטעמי מקובץ התקנה. עותק עובד (מותקן) קרוב יותר למשמעות ה"גרעינית" של התוכנה. אפשר להסתכל על זה ככה - כשכותבים תוכנה, יש איזשהו שלב ש"אורזים" אותה, והופכים אותה לקובץ setup.exe אחד, ועוד קבצים שנפרשים בהמשך. התקנת התוכנה "פורסת" את הקבצים בחזרה למצב ההתחלתי של התוכנה (טרם האריזה), בתוספת עדכון מערכת ההפעלה על מנת שתתאים להרצת התוכנה (אם איננה כוללת אובייקטים נדרשים מסוימים). אני חושב שזאת העתקה. לא ככה? אני לא זוכר טוב את בדיר (זה שני האחים שעשו כל עבירת מחשב אפשרית, נכון?) אבל לגבי Mirorring הפרשנות היא סבירה, כי Mirorring היא ההעתקה הכי מדוייקת שיש. מדובר בשכפול של דיסק קשיח כמו שהוא, ואם זה לא _בדיוק_ אז זה לא בכלל.
עו~ד דורון זיסו
New member
פרשנות מהותית
חוק זכויות היוצרים מגן על היצירה ולא על הרעיון. ההגנה על זכות היוצרים אינה הגנה מוחלטת. המחוקק היה מודע לכך שאלמלא התיקון לפקודה, היה חוסר בדין הישראלי ולכן קבע כי דינה של תוכנה כדין יצירה ספרותית. יש כמובן הבדלים בין יצירה ספרוטית, ובין תוכנה. את היצירה הספרוטית ניתן להעתיק, לקרוא ולהקריא, וגם למכור את העותקים.ניתן לעשות בה שינויים. את התוכנה ניתן מעבר לכך, כמובן, להתקין ולהפעיל. הדין איננו אוסר העתקה לשם הנדסה לאחור. אינני מכיר אף פסק דין האומר שהתקנת תוכנה היא סוג של העתקה. המחוקק היה יכול בקלות לקבוע שגם התקנת תוכנה היא סוג של העתקה, לחלופין לקבוע שהתקנת תוכנה ללא רשות בעל הזכות היא הפרה של זכות היוצרים. צריך להיזהר בפרשנות משפטית ולא ליצור בדרך זאת, זכות נוספת לבעל זכות היוצרים, שהיא נוגדת את לשון החוק. דוגמא: בארה"ב הורחבו זכויות היוצרים בכך שנחקק איסור ליצר כלים לפיענוח הצפנות המגינות על תוכנות. הרחבה זאת נעשתה בחקיקה ולא בפסיקה ולמעשה הגדילה את אגד הזכויות של בעלי זכויות היוצרים. לטעמי, התקנה היא שונה מהעתקה, שכן הקבצים המתקבלים על מדית היעד שונים מהקבצים הקיימים במדיית המקור. פס"ד בעניין מונדר הוא אכן תיק פלילי בעניינם של שני האחים שעסקו בגניבת שיחות טלפון בינלאוניות תוך ביצוע עבירות מחשב רבות ומגוונות. היה קישור אליו באתר law.co.il כרגע הקישור מביא משום מה לפס"ד בעניין פודים. לגבי mirroring זאת שוב בעיה שאופיינית להעתקת חומר מחשב, הרי אם אני מצלם מסמך צבעוני, (נניח תעודת עוה"ד שלי, שמודפסת על נייר כלף, ועל זה יש חותם בצבע אדום עם הבלטה), במכונת צילום שחור לבן, ההעתק יתקבל כראיה בבית המשפט בכפוף לכלל הראיה הטובה ביותר, למרות שהצילום הוא שחור לבן ואין לו הבלטה. ההעתק לא זהה למקור, אך הוא מספיק דומה לצרכים. אני מניח שגם העתק של דיסק קשיח עשוי להיות מספיק טוב לשורה של צרכים גם אם הוא לא זהה עד הביט האחרון, הבעיה היא שלהבדיל מהפעולה האופטית שמכונת צילום עושה, שהיא מובנה לא רק לבית המשפט אלא אפילו לתלמיד בכיתה מסויימת בחתיבת הביניים, פעולת תוכנת ה mirorring לא ברורה כשלעצמה ובית המשפט לא יקבל את הראיה המשנית קרי העותק, אם אין עליה הסכמה, כל עוד לא השתכנה בדבר התהליך המתבצע. יתכן שלאחר כמה תיקים בהם יעידו עדים מומחים, ואולי יחשפו את קוד המקור בבית המשפט, מה שאף אחד לא שש, גישת בתי המשפט תשתנה והדיסק המשני יתקבל כמו שמקבלים היום ממצא של המעבדה לתרעולה לעניין סם מסוכן, או כמו ממצא של מכמונת מהירות.
חוק זכויות היוצרים מגן על היצירה ולא על הרעיון. ההגנה על זכות היוצרים אינה הגנה מוחלטת. המחוקק היה מודע לכך שאלמלא התיקון לפקודה, היה חוסר בדין הישראלי ולכן קבע כי דינה של תוכנה כדין יצירה ספרותית. יש כמובן הבדלים בין יצירה ספרוטית, ובין תוכנה. את היצירה הספרוטית ניתן להעתיק, לקרוא ולהקריא, וגם למכור את העותקים.ניתן לעשות בה שינויים. את התוכנה ניתן מעבר לכך, כמובן, להתקין ולהפעיל. הדין איננו אוסר העתקה לשם הנדסה לאחור. אינני מכיר אף פסק דין האומר שהתקנת תוכנה היא סוג של העתקה. המחוקק היה יכול בקלות לקבוע שגם התקנת תוכנה היא סוג של העתקה, לחלופין לקבוע שהתקנת תוכנה ללא רשות בעל הזכות היא הפרה של זכות היוצרים. צריך להיזהר בפרשנות משפטית ולא ליצור בדרך זאת, זכות נוספת לבעל זכות היוצרים, שהיא נוגדת את לשון החוק. דוגמא: בארה"ב הורחבו זכויות היוצרים בכך שנחקק איסור ליצר כלים לפיענוח הצפנות המגינות על תוכנות. הרחבה זאת נעשתה בחקיקה ולא בפסיקה ולמעשה הגדילה את אגד הזכויות של בעלי זכויות היוצרים. לטעמי, התקנה היא שונה מהעתקה, שכן הקבצים המתקבלים על מדית היעד שונים מהקבצים הקיימים במדיית המקור. פס"ד בעניין מונדר הוא אכן תיק פלילי בעניינם של שני האחים שעסקו בגניבת שיחות טלפון בינלאוניות תוך ביצוע עבירות מחשב רבות ומגוונות. היה קישור אליו באתר law.co.il כרגע הקישור מביא משום מה לפס"ד בעניין פודים. לגבי mirroring זאת שוב בעיה שאופיינית להעתקת חומר מחשב, הרי אם אני מצלם מסמך צבעוני, (נניח תעודת עוה"ד שלי, שמודפסת על נייר כלף, ועל זה יש חותם בצבע אדום עם הבלטה), במכונת צילום שחור לבן, ההעתק יתקבל כראיה בבית המשפט בכפוף לכלל הראיה הטובה ביותר, למרות שהצילום הוא שחור לבן ואין לו הבלטה. ההעתק לא זהה למקור, אך הוא מספיק דומה לצרכים. אני מניח שגם העתק של דיסק קשיח עשוי להיות מספיק טוב לשורה של צרכים גם אם הוא לא זהה עד הביט האחרון, הבעיה היא שלהבדיל מהפעולה האופטית שמכונת צילום עושה, שהיא מובנה לא רק לבית המשפט אלא אפילו לתלמיד בכיתה מסויימת בחתיבת הביניים, פעולת תוכנת ה mirorring לא ברורה כשלעצמה ובית המשפט לא יקבל את הראיה המשנית קרי העותק, אם אין עליה הסכמה, כל עוד לא השתכנה בדבר התהליך המתבצע. יתכן שלאחר כמה תיקים בהם יעידו עדים מומחים, ואולי יחשפו את קוד המקור בבית המשפט, מה שאף אחד לא שש, גישת בתי המשפט תשתנה והדיסק המשני יתקבל כמו שמקבלים היום ממצא של המעבדה לתרעולה לעניין סם מסוכן, או כמו ממצא של מכמונת מהירות.
לדאבוני, ידידי המלומד - אינני מסכים
איתך, לא בזה ולא בזה. 1. לגבי העתקה - ישנו הבדל בין ה- DMCA האמריקאי, אשר מרחיב ממש את זכויותיו של היוצר ומעניק לו זכות חדשה לחלוטין - למנוע פריצת הצפנה, הרי שבמקרה של התקנה, השאלה הנשאלת היא האם התקנה היא העתקה או לא. טענת שתי טענות: האחת, כי אין מדובר בהעתקה, שכן הקבצים המתקבלים על מדיית היעד שונים מהקבצים הקיימים במדיית המקור. השניה, כי הדין איננו אוסר העתקה לשם הנדסה לאחור. אשר לטענה הראשונה, אני סבור כי אתה מחמיץ חלק מן התמונה. אמנם, ייתכן כי התקנה איננה העתקה של המדיה ממנה מתקינים - אך הנקודה שהעליתי היא שהתקנה היא העתקה של מדיית המקור ממש - המדיה ממנה יצרו את קובץ ההתקנה. השאלה היא האם המדייה המקורית (זו שלפני ההתקנה) מוגנת אף היא בזכויות יוצרים. לדעתי, התשובה לשאלה זו היא בחיוב, ומכאן שהעתקה על דרך של התקנת התוכנה היא הפרת זכויות יוצרים - ולא הרחבה בלתי ראויה של הדין. לכל הפחות, פרשנות זו היא אפשרית וסבירה, ואיננה מרחיבה את זכויות היוצרים מעבר ללשון החוק. לדעתי, זהו אף הדין הראוי. אשר לטענה השנייה, אינני סבור שיש לראות בהתקנה כאמור "הנדסה לאחור". אף על פי שהתוצאה הסופית דומה למקור הראשון, לא מדובר ב"הנדסה לאחור" - הן משום שהתוצאה לא _זהה לחלוטין_, והן משום שאופי הפעולה איננו אופי של הנדסה לאחור. 2. לגבי Mirroring - ישנו הבדל מהותי בין הדוגמא שהבאת לבין Mirroring. צילום שחור-לבן של תמונה צבעונית הוא אפשרי. Mirroring "שחור-לבן" איננו אפשרי. פעולת "Copy" שונה מהותית מפעולת "Mirroring", ופשוט אין אמצע. מכאן, שניתן להעתיק דיסק קשיח בשני דרכים: האחת, Copy, מאבדת חלק ניכר מן המידע, והשנייה, Mirroring, משמרת את כל המידע. מכאן, ברורה התעקשותו של בית המשפט על עד מומחה. בית המשפט לא רצה (ולדעתי, בצדק) לקבל ראיית Copy, וזאת משום שבשונה ממכונת צילום, אשר אנו מכירים היטב את פעולתה, Copy יכול לפספס המון מידע מהותי. הדרך היחידה לקבל הארד דיסק מועתק כראיה לתוכנו, כיום, היא להוכיח שהתבצע Mirroring מושלם. על כן, הגיוני מאוד שדרשו עד מומחה, על מנת להוכיח פעולה זו. מקווה שנסכים להבא
איתך, לא בזה ולא בזה. 1. לגבי העתקה - ישנו הבדל בין ה- DMCA האמריקאי, אשר מרחיב ממש את זכויותיו של היוצר ומעניק לו זכות חדשה לחלוטין - למנוע פריצת הצפנה, הרי שבמקרה של התקנה, השאלה הנשאלת היא האם התקנה היא העתקה או לא. טענת שתי טענות: האחת, כי אין מדובר בהעתקה, שכן הקבצים המתקבלים על מדיית היעד שונים מהקבצים הקיימים במדיית המקור. השניה, כי הדין איננו אוסר העתקה לשם הנדסה לאחור. אשר לטענה הראשונה, אני סבור כי אתה מחמיץ חלק מן התמונה. אמנם, ייתכן כי התקנה איננה העתקה של המדיה ממנה מתקינים - אך הנקודה שהעליתי היא שהתקנה היא העתקה של מדיית המקור ממש - המדיה ממנה יצרו את קובץ ההתקנה. השאלה היא האם המדייה המקורית (זו שלפני ההתקנה) מוגנת אף היא בזכויות יוצרים. לדעתי, התשובה לשאלה זו היא בחיוב, ומכאן שהעתקה על דרך של התקנת התוכנה היא הפרת זכויות יוצרים - ולא הרחבה בלתי ראויה של הדין. לכל הפחות, פרשנות זו היא אפשרית וסבירה, ואיננה מרחיבה את זכויות היוצרים מעבר ללשון החוק. לדעתי, זהו אף הדין הראוי. אשר לטענה השנייה, אינני סבור שיש לראות בהתקנה כאמור "הנדסה לאחור". אף על פי שהתוצאה הסופית דומה למקור הראשון, לא מדובר ב"הנדסה לאחור" - הן משום שהתוצאה לא _זהה לחלוטין_, והן משום שאופי הפעולה איננו אופי של הנדסה לאחור. 2. לגבי Mirroring - ישנו הבדל מהותי בין הדוגמא שהבאת לבין Mirroring. צילום שחור-לבן של תמונה צבעונית הוא אפשרי. Mirroring "שחור-לבן" איננו אפשרי. פעולת "Copy" שונה מהותית מפעולת "Mirroring", ופשוט אין אמצע. מכאן, שניתן להעתיק דיסק קשיח בשני דרכים: האחת, Copy, מאבדת חלק ניכר מן המידע, והשנייה, Mirroring, משמרת את כל המידע. מכאן, ברורה התעקשותו של בית המשפט על עד מומחה. בית המשפט לא רצה (ולדעתי, בצדק) לקבל ראיית Copy, וזאת משום שבשונה ממכונת צילום, אשר אנו מכירים היטב את פעולתה, Copy יכול לפספס המון מידע מהותי. הדרך היחידה לקבל הארד דיסק מועתק כראיה לתוכנו, כיום, היא להוכיח שהתבצע Mirroring מושלם. על כן, הגיוני מאוד שדרשו עד מומחה, על מנת להוכיח פעולה זו. מקווה שנסכים להבא
אני מקווה שלא../images/Emo70.gif ../images/Emo104.gif
למה אתה מקווה שתהיה הסכמה בעתיד? לדעתי, דווקא חוסר הסכמה הוא שמחכים. הרי בסך הכל, אנחנו מנהלים דיון ענייני ומעניין - ולא אמורים להיווצר רגשות שליליים. אז אדרבה - אם אני טועה ומוכיחים לי את זה - הרווחתי. וגם אם אני צודק - הדיון מחייב אותי לבחון את נימוקיי, וגם פה יש רווח. אז ככל שהדברים תלויים בי - הידד לאי ההסכמה
למה אתה מקווה שתהיה הסכמה בעתיד? לדעתי, דווקא חוסר הסכמה הוא שמחכים. הרי בסך הכל, אנחנו מנהלים דיון ענייני ומעניין - ולא אמורים להיווצר רגשות שליליים. אז אדרבה - אם אני טועה ומוכיחים לי את זה - הרווחתי. וגם אם אני צודק - הדיון מחייב אותי לבחון את נימוקיי, וגם פה יש רווח. אז ככל שהדברים תלויים בי - הידד לאי ההסכמה
עו~ד דורון זיסו
New member
מותר לנו לא להסכים
מותר בכל גם להסכים מידי פעם
ואני רוצה קודם לחדד כמה נקודות: כבר בהודעת הפתיחה ציינתי שבתחום שאנו עוסקים כאן, יש הרבה מאד שאלות ולא לכולן תשובה אחת, או תשובת בית ספר, ובכלל במקצוע המשפטים, יש הרבה מאד שטחים אפורים. מותר לכל אחד להביע דעה, ובכלל זה גם לי וגם לך ומותר לנו להסכים או לא להסכים. אחד היתרונות שלנו כאן בפורום, להבדיל מעו"ד שמכינים כתבי טענות, או מופיעים בבתי משפט או נותנים יעוץ ללקוחותיהם, הוא שאיננו נושאים באחריות לדעותינו כלפי איש. כמנהל פורום, חשוב לי שהגולשים בפורום יבינו שיש בכל זאת הבדל בין מצב משפטי קיים ובין דעה אישית. הייתי מבחין בין שלוש חלופות: 1. הודעה המתארת מצב משפטי ברור 2. הודעה הדנה בשאלה משפטית ומציעה תשובה או תשובות אפשריות. 3. הודעה המציעה תשובה, אשר אינה נכונה, תוך כדי הצגתה כנכונה. כל עוד אנחנו במסגרת החלופה הראשונה או השניה, אנחנו מביאים תועלת לעצמנו ולציבור הגולשים בפורום. ברגע שיש הודעה מהסוג השלישי, יש לנו בכל זאת בעיה ויהיה ראוי שמישהו יקום ויגיב מייד כלפי כותב ההודעה המטעה. למה כוונתי? אם יכתוב כאן גולש הודעה בסגנון "באינטרנט אין זכויות יוצרים, הכל פתוח וחפשי" אני מייד אגיב ואכתוב בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים כי דעה זאת מוטעית ומטעה. כך אעשה נניח גם בפורום חוק ומשפט, אם מישהו יכתוב נניח שהמהירות המותרת בדרך עירונית היא 60 קמ"ש ואני במקרה אראה את הודעתו. עכשיו אני חוזר למחלוקת בינינו. לי אין שום בעיה אם כך שאתה או כל גולש אחר, מביע דעה על הדין הרצוי או על הדין המצוי. ההיפך, דעותיך מעניינות וניסוחן ברור והייתי אומר שתרמת רבות לדיון שמתנהל כאן. אתה מוזמן כמובן להמשיך להביע את דעותיך, בין שהן עולות בקנה אחד עם שלי ובין שלא. לא ברור לי מדוע לך יש בעיה עם כך שאני מביע דעה בנושאים האלה כשדעתי שונה משלך. עכשיו לעצם הדברים שכתבת. הנה אתה בעצמך מסכים עם דעתי כי החקיקה האמריקאית הקנתה לבעל זכות היוצרים זכויות שלא היו לו קודם. לטעמי זאת הדרך להקנות זכויות וחובות ולא בדרך של פרשנות מרחיבה של דברי חקיקה עתיקים כמו החוק משנת 1911 והפקודה משנת 1924. אני מבקש להזכיר לך, שחוק זכויות היוצרים הוא חוק שיב בו הוראות פליליות, והרחבת איסורים פליליים בדרך של פרשנות המונח "העתקה". במקום ליצור כאן פרשנות שבעיניי לפחות היא דחוקה, על המחוקק לומר במילים ברורות אם התקנה היא פעולה המפרה זכויות יוצרים או לא, כדי שכל ילד יוכל להבין זאת. או בכלל, לחתום על אמנת wipo ולחוקק חוק זכויות יוצרים חדש ההולם את התקופה בה אנו חיים. לא טענתי שהתקנה היא הנדסה לאחור. מה שניסיתי לעשות הוא להצביע על הבעיתיות שבהשוואת תוכנה ליצירה ספרותית. באשר לmirroring. אכן חובתו של בית המשפט לנהוג בקבלת ראיות על פי הדין, ובכלל זה לקיים את כלל הראיה הטובה ביותר. עפ"י פס"ד הנ"ל, המצב היום הוא כי (בתיקים פליליים) חובת המשטרה לשמור את הדיסק הקשיח שנתפס בחיפוש אצל נאשם ולהציגו במשפט, שכן הצגת כל תעתיק תסכן את גורל ההליך. מה שניסיתי לטעון הוא כי המונח העתקה אכן מונח מורכב ולא בהכרח זהה בכל דבר חקיקה. במקרה של הבאת ראיות במשפט פלילי, מטעם התביעה, סירב בית המשפט לקבל דיסק מועתק ב Norton Ghost כראיה. הבעיה לא היתה שלא בוצעה "העתקה" אלא שבית המשפט לא הסכים לקבל את התעתיק ללא חוות דעת מומחה המראה שההעתקה מדוייקת. על פי חוק זכויות יוצרים, "ההעתקה" לא חייבת להיות מדוייקת. הקבצים שמתקבלים בדיסק צרוב לא בהכרח זהים לקבצים שבדיסק המקור. שלא נדבר על קובץ mp3 שהוא שונה מקובץ המקור. אני מסכים שההעתק לא חייב להיות זהה למקור על מנת שהקובץ ייחשב למפר, אך אני לא מסכים שהקבצים של התוכנה המותקנת יכולים להיות לגמרי שונים מהקבצים שבדיסק ההתקנה ושהפעולה בכל זאת תחשב כהעתקה. יתכן והדבר ראוי וצודק אך אם זה המצב, חובתו של המחוקק לומר את דברו.
מותר בכל גם להסכים מידי פעם
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.