הפאנפיק הפרק האחרון
למי שלא מכיר ויודע מה זה פאנפיק, המילה מורכבת משתי מילים FAN שזה מעריץ FIC זה קיצור של FICTION שזה בדיוני כלומר זה סיפור שנכתב על ידי מעריץ שכותב על האנשים הוא מעריץ. במקרה שלנו - מקפליי. הדמויות בסיפור הן בעצם הארי,דאגי,טום ודני. מישהו בפורום שלנו החליטה לכתוב להו כל שבוע פרק בסיפור. תזכורת לפרק הראשון תזכורת לפרק השני פרק 3 ואחרון
היום שלישי אני חושבת שאני מרגישה הרבה יותר טוב החלטתי לעזר עומץ וללכת לדבר איתם. רצתי ללי להעיר אותה והיא לא ענתה לי קראתי לה ושום דבר קראתי ישר לאחות ואז היא בדקה אותה ואמרה לי לקרוא למנהל,שאלתי אותה למה אבל לא הייתה תשובה,רצתי למנהל לקרוא לו, ואחות אמרה לי לאישר בחוץ,לא שמעתי כלום.זה היה מפחיד,לפתע המנהל יצא משם די מבוהל ומפוחד שאלתי מה איתה ואז הוא שאל אותי עם שמעתי משהו בלילה,עניתי כמובן שלא,ושוב שאלתי לשלומה של לי. הוא לא ענה והלך לדרכו,די נלחצתי אז הלכתי אחריו ,שמעתי אותו מתקשר לאנשהו לא ממש ידעתי לאן אבל שמעתי אותו אומר שלי מתה,התחלתי לרוץ למרות שלא הקראתי אותה טוב היא היתה היחדה שהיתייחסה אלי כאן, בכיתי ואז ראיתי אותם והלכתי אליהם אמרתי שלום ואז דני קם ללכת,שאלתי אותו למה?,אז הוא אמר שהוא צריך ללכת זה היה מוזר,ישבתי שם ליד דאגי הייתה דממה פתעום הוא התחיל לבכות הוא לא הבנתי למה אבל חיבקתי אותו, לא אמרתי כלום ובכיתי גם אני,אז הוא התחיל לדבר ולא הפסיק הוא סיפר אל החיים שלו זה היה דיי מעניין יש בתי שם והקשבתי להכול,בחיים שלי בן אדם לא נפתח אלי בצורה כזאת,אז הבנתי אותו יותר לעומק. פטעום הוא אמר לי את הדבר שהכי לא רציתי לשמוע הוא אמר לי שהוא אוהב את דני,אני שאלתי אותו עם הוא בטוח הוא אמר לי שכן,הוא אמר שהוא לידו יש לי פרפרים בבטן והרגשה מוזרה,ושאלתי אותו עם הוא חושב שדני מרגיש אותה הדבר?, והוא ענה לי שכן הלכתי משם לא ידעתי מה יקרה לי אז, אז החלטתי לשים קץ לחיי הרי מה זה שווה לחיות?,אימא שלי מתה בזה שרצחו אותה אבא שלי לא בארץ,אימא שלי המעמץ מרביצה לי בגלל זה הגעתי לפנמייה,החברה היחדה שהייתה לי מתה, הילד שממש היתאבתי בו הומו,אולי אני בת 16 אבל זה יותר מידי אז פשוט אני גומרת.
