חושבת על ניתוח...היום כבר לא
בעבר הלא רחוק חשבתי על ניתוח, החלטתי שכנראה אין לי מספיק רצון ושהניתוח פשוט יכריח אותי להפסיק לאכול. באחד המפגשים של הפורום מוואלה השתכנעתי בזכות גומל ושלגיה שלא כדאי עדיין (כי לא ניסיתי עוד מספיק דיאטות והניתוח הוא מפלט אחרון), בנוסף יש לי חברה שעשתה את הניתוח לפני מספר שנים (כשיטת הטבעת רק נכנסה, היא שלימה באופן פרטי איזה 30,000 שקל !!! אצל הרופא המפורסם שאת שמו אנ לא אציין (בעצם אני כן אציין - סובחי), והיום כשהיא סובלת מכאבים איומים עד כדי אשפוז הוא לא מוכן לראות אותה ולא מוכן לעזור לה (על כל סגירה ופתיחת הטבעת הוא דרש ממנה אלפי שקלים!!!). בנוסף כל מה שאני קוראת בפורמים השונים ממש גודם לי להתרחק מהעיניין, אני לא חושבת שאני מוכנה לסבול כ"כ הרבה בשביל להיות רזה ואני לא מוכנה לעשות כאלו ויתורים בחיי רק בשביל מראה חיצוני, חוצמזה אני מבינה ממה שכותבים פה רבים שהראש עדיין רעב...אז מה עשינו בזה ?!?! אני מעדיפה שהראש יהיה לא רעב והבטן כן!! אני לא אוכל לסבול את העיניין הזה שבא לי משהו לאכול (לדוגמא משהו בצקי/מאפים) ושאני פיסית לא אוכל לאכול - אני אצא מדעתי במיקרים כאלו, אני בטח אהיה עצבנית מכל העיניין. היום כפי שאתה יודע עשיתי לעצמי את הסוויץ הנהדר הזה בראש ואני אוכלת קצת כל כמה שעות, לא מגיעה אף פעם למצב של רעב כדי שאני לא אתנפל על המטבח, נהנית מאוד מהאוכל שאני אוכלת (לא רק סלט וגבינות, גם דברים שאסור לפעמים - ומקזזת עם משהו אחר), רגועה, והכי חשוב: יורדת במשקל !!! (אמנם לא בקצב המסחרר שלכם, אבל בממוצע קילו פלוס מינוס בשבוע). אבל.... למרות כל מה שכתבתי למעלה...אני מעוניינת לבוא ולשמוע בנושא - האמת שנראה לי שעל כל דבר רע שאני שומעת על הניתוח (כאבים, "סתימות", ניתוחים חוזרים וכו´) אני רק מחזקת את ההחלטה שלי לסוויץ הגדול שעשיתי בראש ובהרגלים היומיומיים שלי. חוצמזה שאני טיפוס סקרן מטבעי ואני חייבת לדעת הכל וקצת להתערב גם בדברים שלא נוגעים אליי ישירות, ואם אני לא יודעת אני חייבת לשאול !