הפגם שבאשה
[חברה שלי שלחה לי את זה בדיוק עכשיו במייל, עם הכותרת: "להזכירכן בנות". אז אני מזכירה גם לכן] מוקדש לכל הנשים ביום שאלוהים ברא את האישה הופיע מלאך ושאל : "מדוע אתה משקיע כל כך הרבה זמן ביצירה זו ?" ואלוהים ענה : "האם ראית את המפרט שתכננתי לה ? היא מורכבת מיותר ממאתיים חלקים בעלי יכולת לתפקד על דיאט קוקה קולה וקמצוץ מזון בלבד, בעלת זרוע שיכולה להחזיק 4 ילדים בו זמנית ובעלת נשיקה שיכולה לרפא מברך חבולה ועד לב שבור, ואת כל מה שהיא עושה, תוכל לבצע בשתי ידיים בלבד". המלאך נדהם מהתשובה. "רק שתי ידיים ? בחיים לא ! וזה רק הסטנדרט הרגיל ? זה יותר מדי עבודה בשביל יום אחד ! חכה למחר כדי לסיים". "לא, אני לא", אמר אלוהים, "אני קרוב לסיום היצירה הזו, שקרובה כל כך ללבי. כבר עכשיו, עוד לפני שהיא גמורה, היא מרפאה את עצמה כשהיא חולה, ויכולה לעבוד 18 שעות ביממה". המלאך התקרב ונגע באשה : "אבל עשית אותה כל כך רכה". "היא רכה", הסכים אלוהים, "אבל גם קשוחה. אין לך מושג מה היא מסוגלת לבצע ומול אילו קשיים היא יכולה להתמודד". "האם היא תהיה מסוגלת לחשוב ?", שאל המלאך. "לא רק שתוכל לחשוב", אמר אלוהים, "היא תוכל אף לחשוב בהגיון, ולהתווכח". המלאך נגע בלחי האישה. "אופס, יש פה דפקט, אמרתי לך שאתה מנסה להכניס יותר מדי בדגם הזה". "זה לא דפקט", אמר אלוהים, "זו דמעה". "בשביל מה דמעה ?", שאל המלאך, ואלוהים אמר "הדמעה היא דרכה להביע שמחה, צער, כאב, אכזבה, אהבה, בדידות". המלאך התרשם. "חשבת על כל דבר ! אישה היא דבר מדהים באמת !". אכן כך ! יש נשים בכל הגדלים, הצבעים ובכל הגזרות, אבל לכולן אותן תכונות : לנשים יש כח ועוצמה אינסופיים, הן סובלות קשיים אבל מסוגלות לחוש אהבה ואושר. הן מחייכות כשהן רוצות לצרוח. הן שרות כשהן רוצות לבכות, הן צוחקות כשהן עצבניות, הן נלחמות עבור דבר שהן מאמינות בו. הן מתקוממות כנגד חוסר צדק. הן לא מקבלות "לא" כתשובה, כשהן מאמינות שיש פתרון טוב יותר. הן אוהבות אהבה שאינה תלויה בדבר. הן בוכות כשהילדים שלהן מצליחים ומעודדות חברים בכישלון. הן מוצאות חוזק גם כאשר נראה להן שהן מתפרקות. הן יודעות שחיבוק ונשיקה מרפאים הכל. לב של אישה הוא מה שממשיך להניע את העולם. ובכל מקרה, אם באשה אכן יש פגם, זאת העובדה שהיא שוכחת כמה שהיא שווה.
[חברה שלי שלחה לי את זה בדיוק עכשיו במייל, עם הכותרת: "להזכירכן בנות". אז אני מזכירה גם לכן] מוקדש לכל הנשים ביום שאלוהים ברא את האישה הופיע מלאך ושאל : "מדוע אתה משקיע כל כך הרבה זמן ביצירה זו ?" ואלוהים ענה : "האם ראית את המפרט שתכננתי לה ? היא מורכבת מיותר ממאתיים חלקים בעלי יכולת לתפקד על דיאט קוקה קולה וקמצוץ מזון בלבד, בעלת זרוע שיכולה להחזיק 4 ילדים בו זמנית ובעלת נשיקה שיכולה לרפא מברך חבולה ועד לב שבור, ואת כל מה שהיא עושה, תוכל לבצע בשתי ידיים בלבד". המלאך נדהם מהתשובה. "רק שתי ידיים ? בחיים לא ! וזה רק הסטנדרט הרגיל ? זה יותר מדי עבודה בשביל יום אחד ! חכה למחר כדי לסיים". "לא, אני לא", אמר אלוהים, "אני קרוב לסיום היצירה הזו, שקרובה כל כך ללבי. כבר עכשיו, עוד לפני שהיא גמורה, היא מרפאה את עצמה כשהיא חולה, ויכולה לעבוד 18 שעות ביממה". המלאך התקרב ונגע באשה : "אבל עשית אותה כל כך רכה". "היא רכה", הסכים אלוהים, "אבל גם קשוחה. אין לך מושג מה היא מסוגלת לבצע ומול אילו קשיים היא יכולה להתמודד". "האם היא תהיה מסוגלת לחשוב ?", שאל המלאך. "לא רק שתוכל לחשוב", אמר אלוהים, "היא תוכל אף לחשוב בהגיון, ולהתווכח". המלאך נגע בלחי האישה. "אופס, יש פה דפקט, אמרתי לך שאתה מנסה להכניס יותר מדי בדגם הזה". "זה לא דפקט", אמר אלוהים, "זו דמעה". "בשביל מה דמעה ?", שאל המלאך, ואלוהים אמר "הדמעה היא דרכה להביע שמחה, צער, כאב, אכזבה, אהבה, בדידות". המלאך התרשם. "חשבת על כל דבר ! אישה היא דבר מדהים באמת !". אכן כך ! יש נשים בכל הגדלים, הצבעים ובכל הגזרות, אבל לכולן אותן תכונות : לנשים יש כח ועוצמה אינסופיים, הן סובלות קשיים אבל מסוגלות לחוש אהבה ואושר. הן מחייכות כשהן רוצות לצרוח. הן שרות כשהן רוצות לבכות, הן צוחקות כשהן עצבניות, הן נלחמות עבור דבר שהן מאמינות בו. הן מתקוממות כנגד חוסר צדק. הן לא מקבלות "לא" כתשובה, כשהן מאמינות שיש פתרון טוב יותר. הן אוהבות אהבה שאינה תלויה בדבר. הן בוכות כשהילדים שלהן מצליחים ומעודדות חברים בכישלון. הן מוצאות חוזק גם כאשר נראה להן שהן מתפרקות. הן יודעות שחיבוק ונשיקה מרפאים הכל. לב של אישה הוא מה שממשיך להניע את העולם. ובכל מקרה, אם באשה אכן יש פגם, זאת העובדה שהיא שוכחת כמה שהיא שווה.
