התמונה שלי היתה תשובה לתמונה של
סגולי שלנו. הכלב והחתולה שכל כך כמהים לאהבה, מנחמים בסוף אחד את השני... ועכשיו עדכון קצר: הייתי היום אצל הפסכיאטרית והיא החליטה להעלות לי את המינון של הלוסטרל מכדור לכדור וחצי. לדעתה הגיע הזמן (גם לדעתי) ובנוסף, כדי לעזור לי לשבור את הרגלי השינה הדפוקים שלי נתנה לי כדור שינה בשם נוקטורנו. האם יצא למישהו פה לנסות אותו? בכל אופן זה רק לתקופה קצרה, ואז אפסיק אותו בהדרגה. מוכנה כבר לנסות הכל, אפילו משהו חיצוני, כדי לקבל שליטה על החיים שלי. עכשיו התעוררתי מסיוט קשה במיוחד - (נרדמתי בערך ב 4 ואפילו לא הדלקתי נרות שבת, משהו שמאוד חשוב לי) חלמתי שאני סובלת מחסימת מעיים ומאשפזים אותי, ופתאום אני מפסיקה ללכת, ואני יודעת כל הזמן שזה פסיכולוגי, ומטפלים בי רק אחים ולא רופאים, ואני פוחדת נורא מהאישפוז וכל הזמן יוצאת מחוץ לחדר ביה"ח, ואחותי נמצאת איתי (במציאות, כשהייתי מאושפזת היא בקושי באה לבקר, וכך גם אמא ז"ל) וכולם מחאו לי כפיים כשהתחלתי ללכת, ואז נפלתי שוב בלי יכולת לשלוט ברגליי הרופסות... הייתי בכסא גלגלים... אמא'לה איזה פחד... מעניין שהסיוט דווקא נגמר טוב - שיחררו אותי מביה"ח עם המון תרופות שהחלטתי לא לקחת את כולן (ממש מזכיר לי את המציאות) ופתאום הסתכלתי במראה וראיתי שרזיתי נורא (איזה כיףףףףףף) ואמא פתאום ישבה איתי לשולחן בבית, כאילו לא נעלמה מעולם, ואכלנו דברים בריאים, והתכוננתי ללכת לעבודה (העבודה הקודמת שלי, ממתי שהיא היתה בחיים). ופתאום הוברר לי שאמא החליטה למכור את הבית ולחזור לבית הקודם המזעזע שהיה לנו, ושאין, פשוט אין מה לעשות, היא הבטיחה אותו לאיזה קונה... בררר איזה סיוט - רק לא לחזור לבית ההוא... ופתאום אהבתי את הבית שלי כל כך... אולי עכשיו אתחיל לפרגן לו ולסדר אותו ולהודות לאל על מה שנתן לי... סליחה על גיבוב המילים, בטח אף אחד לא הבין כלום, העיקר שאתם פה ותודה לכם, אוהבת אתכם.