הפוך
היי. רציתי קצת לשתף בחוויה (לא כל כך נעימה) שאני עובר לאחרונה. לא מזמן , בוקר אחד , כשהייתי בעבודה , פשוט הודעתי שאני הולך הביתה, בבת אחת הרגשתי שאני "לא שייך", המאבק הפנימי הזה היה פשוט חזק מהחלק "המוסרי" שבי ש"עושה מה שצריך". לא עזבתי לצמיתות כי זה לא מה שרציתי, קיבלתי בסופו של דבר כמה ימי חופש. כשחזרתי הביתה, התחלתי לחשוב
.. אולי כאן הבעיה. אסוציאציה רדפה אסוציאציה. שאלתי את עצמי , מי אני בעצם, מה אני רוצה? מי הם האנשים שמקיפים אותי? תשובות , כמובן , לא הגיעו.. אבל המעגל הזה של שאלות שאין לי מענה עליהן לא הרפה ממני! במשך מספר ימים ללא הרף!! לא עמדתי בזה! היו רגעים שבאמת רציתי למות! או רגעים שפשוט רציתי "לכבות את האור" בראש. האם זה היה ה "DON´T KNOW MIND" שלי? למה נבהלתי ממנו כל כך? באותו סוף שבוע שמתי לב לעוד משהו.. אני ממש לא נהנה מהרגע (לעומת מה שהזן מציע..) אני רוצה שכל רגע יגמר- שאני אוכל , אני רוצה לשבוע ולגמור עם זה. שאני נמצא במפגש מסוים , אני רוצה שהוא יגמר. אני מרגיש שאני ממש הפוך מהזן, בצד השני שלו.
היי. רציתי קצת לשתף בחוויה (לא כל כך נעימה) שאני עובר לאחרונה. לא מזמן , בוקר אחד , כשהייתי בעבודה , פשוט הודעתי שאני הולך הביתה, בבת אחת הרגשתי שאני "לא שייך", המאבק הפנימי הזה היה פשוט חזק מהחלק "המוסרי" שבי ש"עושה מה שצריך". לא עזבתי לצמיתות כי זה לא מה שרציתי, קיבלתי בסופו של דבר כמה ימי חופש. כשחזרתי הביתה, התחלתי לחשוב
