הפורום (דרכי כנציגו) הגיע לרשת ב'

[דור לוי]

מכתב גלוי לאגודה הישראלית לכלכלה

רצ"ב תוכן מכתב גלוי ששלחתי לאגודה הישראלית לכלכלה לקראת הכנס השנתי. את מכתב ההזמנה עליו חתום פרופ' איתן ששינסקי יו"ר הכנס, הוא בחר לסיים במשפט הבא: "כמו כן, נשמח לקבל נושאים לדיון על בעיות כלכליות אקטואליות."

המכתב ישלח לכתובת הדוא"ל של האגודה: mailto:[email protected]

ליו"ר הכנס פרופ' איתן ששינסקי: mailto:[email protected]

לנשיא האגודה והאחראי על נושא שוק ההון בכנס פרופ' אבי בן בסט: mailto:[email protected]

לאחראי על נושא אי שיוויון בעושר הד"ר מומי דהן: mailto:[email protected] ===== עד כאן ההקדמה ועכשיו לתוכן המכתב ========= שלום רב 1. שמי דור לוי ואני מנהל בהתנדבות את פורום רפורמה כלכלית בתפוז. בהמשך להזמנה המודפסת לכנס, אני מזמין נציג מטעמכם לפרסם את הכנס בפורום ולענות לשאלות. כתובת הפורום: http://forums.tapuz.co.il/reforma או פשוט לחפש ב google את המלים רפורמה כלכלית. 2. אני מבקש להעלות לדיון בכנס נושא אקטואלי, המשלב אספקטים מנושאי אי שיוויון בעושר, שוק ההון ושוק העבודה - כולם ברשימת הנושאים העיקריים לכנס: מדובר בהצעה להגדיר תקרה להכרה בהוצאות שכר ברמת העובד הבודד לצרכי מס חברות. מצורף מאמר בו אני רומז לכך שתגמול בעלי שליטה, מתבצע לצורכי תכנון מס בדרך של רישום שכר ולא באמצעות דיבידנד להון. הדבר מקרין על שכרם של כל בכירי החברות והמגזר הציבורי גם אם הם אינם בעלי שליטה. כך נוצר עיוות ברמות הבכירות בשוק העבודה. שיקולי תכנון המס מקטינים את תשלום הדיבידנדים, מקטינים הצגת רווחים ופוגעים באיתנותן של החברות ובמניע להשקיע בשוק ההון - זה העיוות בשוק ההון. ע"י תיקון פשוט, של הגדרת תקרה להכרה בהוצאות שכר לעובד הבודד עבור חברות בע"מ, ניתן לצמצם עיוותים אלו. תוספת גבייה לאוצר המדינה בהיקף של מיליארדי שקלים היא רק הבונוס. במאמר מוצגים בקצרה ניתוח כלכלי ופרסומים תומכים, התייחסות לתקדימים ואספקטים משפטיים מהארץ ומחו"ל, התייחסות לפשטות התפעול של ההצעה מהבחינות החשבונאיות, כח אדם ומחשוב בהשוואה לרפורמות עד כה. 3. סטיגמה מקובלת היום, היא שפעילות למען החברה, פוגעת במגזר העסקי ולכן בכלכלה. המאמר מציג דוגמא לשיטת חשיבה שונה שבה, חשיבה כלכלית נכונה יכולה לייעל את הקצאת המשאבים במשק, לעודד את הכלכלה והחברה כאחד, בסינרגיה שבה השלם גדול מסכום חלקיו. שלטון שיאמץ פתרון זה ויממן בגבייה הנוספת רפורמה של הקטנת עלות העבודה יוכיח ראייה כלכלית וחברתית נבונה! 4. זהו מכתב גלוי, תוכנו פורסם בפורום רפורמה כלכלית (קישור מצורף) - תגובות, הערות ושאלות יתקבלו בברכה. בתודה מראש בברכה

 

[דור לוי]

שאלות בנושא תקרה להכרה בהוצאות

בשרשור אחר עלה הנושא של הגדרת תקרה להכרה בהוצאות שכר לעובד הבודד עבור חברות בע"מ, ולכן אני פותח שרשור חדש בנושא. מוזמנים לשרשר שאלות, הערות והארות (ואם עוד חודש תזכרו במשהו - תפתחו את הדיון מחדש...). אנא היו ממוקדים בנושא ובמושגים הקשורים אליו. מי שיכול לצרף הסבר או נקודת מבט נוספת הקשורה לנושא האמור מוזמן לעשות זאת. תמצית הנושא לשם התחלה. מה משותף לקביעות הבאות:

בארץ כמעט (בכל יחסי כמובן) לא מחלקים דיבידנדים.

חברות רבות אוהבות להציג הפסדים כדי להימנע מתשלומי מס חברות.

פערי השכר בשוק הפרטי?

פערי השכר בשוק הציבורי? בדיוק דיברנו בפורום על שכר הבכירים באוניבסיטאות? המשותף הוא שיש עיוות במערכת המיסוי הנוכחית, שגורם לכך שבמקרים רבים, לבעלי השליטה בחברות יש עניין משיקולי מיסוי להנות מהשקעתם בחברה בדרך של רישום שכר ולא חלוקת דיבידנדים. נוצר כאן עיוות בשוק ההון שהמשקיעים לא מקבלים תמורה לכספם. התוצאה היא שבעלי השליטה ומקורביהם נהנים משכר מנופח ביותר. שכר כזה גורם לעיוות בשוק העבודה - ופתאום גם שכירים שאינם בעלי שליטה דורשים לקבל שכר בסדרי גודל דומים. כך פתאום יש הצדקה לבכירי האוניברסיטאות ולרופאים בכירים לקבל שכר כאילו היו מבעלי הארגון... ע"י תיקון פשוט, של הגדרת תקרה להכרה בהוצאות שכר לעובד הבודד עבור חברות בע"מ, ניתן לצמצם עיוותים אלו. תוספת גבייה לאוצר המדינה בהיקף של מיליארדי שקלים היא רק הבונוס. אפשר היה לנצל אותו לצורך תגבור מס הכנסה שלילי אם היה קיים...

 

[טלי מובטלי]

אתה חושב שהם יענו לך?

נראה לך שמי שנותן את ההצדקה והתרוץ הכלכלי לקשר הון-שלטון יבוא ויגיב להודעה שלך? נראה לה שהם יכתבו ויפעלו בצורה שתזיק להם. אם בכלל הם יגיבו זה יהיה משהו כזה מתחמק ולא לעניין. איך אמר ביביהו - הם מ-פ-ח-ד-י-ם ....

 

[Boogieman]

תגיד לי אם הבנתי נכון.

התחלתי לכתוב רשימת שאלות ואז נפל לי האסימון (ככה אני חושב לפחות). מה שאתה אומר, בתרגום לעברית, הוא שבעלי המניות שלהם יש שליטה בחברה (להבדיל מאלו שאין להם) מעדיפים להזרים את הרווחים לכיסם של הבכירים בחברה ולא לכיסם של בעלי המניות. היות שזה נחשב כהוצאה מוכרת, החברה רושמת רווחים יותר קטנים או הפסדים ולכן משלמת פחות מסים. התוצאה, הרווחים עולים (כי יש פחות מסים) שכר הבכירים והמקורבים נוסק בעלי המניות הקטנים נדפקים. השאלה שלי היא האם יש לזה גם קשר ישיר עם המשכורות לעובדים הפשוטים.

 

[דור לוי]

+ - הבנת

פחות או יותר הבנת, אחליף כמה מלים בהודעתך כדי לדייק ולבאר: .. שבעלי המניות שלהם יש שליטה בחברה (להבדיל מאלו שאין להם), מעדיפים להזרים את הרווחים לכיסם של הבכירים בחברה ולא לכיסם של שאר בעלי המניות. היות שזה נחשב כהוצאה מוכרת, החברה רושמת רווחים יותר קטנים או הפסדים ולכן משלמת פחות מסים. התוצאה, החברה ובעליה חוסכים כסף(*) (כי יש פחות מסים) שכר הבכירים והמקורבים נוסק בעלי המניות הקטנים(**) נדפקים. הערות: (*) הרווחים לא עולים כי חשבונאית (בצורה פשטנית) רווח הוא מה שנשאר מההכנסות אחרי ניכוי ההוצאות. (**) לא בהכרח מדובר בבעלי מניות קטנים: א - קרנות הנאמנות, קופות הגמל וקרנות הפנסיה הם משקיעים גדולים המייצגים הרבה משקיעים קטנים. ב - אליעזר פישמן נפל כאן, כי נוני מוזס בידיעות אחרונות רושם שכר לעצמו ולא מחלק דיבידנדים. פישמן לחוץ לכסף מזומן כי לקח הלוואות רבות, ומוזס מנסה ללחוץ עליו למכור את חלקו בעיתון בזול... השאלה שלי היא האם יש לזה גם קשר ישיר עם המשכורות לעובדים הפשוטים. והתשובה, הקשרים הם עקיפים דרך העיוות שנוצר בשוק העבודה, בחלק העוסק בשכר הבכירים.

פתאום יש עיוות של כל רמות השכר המקובלות במדינה.

פתאום שואלים למה בכירי האוניברסיטאות דורשים ומקבלים שכר גבוה.

כל חישובי הסטטיסטיקה והקצבאות המבוססות על שכר ממוצע מעוותות.

אם במצב היום, המדינה מסבסדת בעלי שליטה, אני מעדיף שהיא תסבסד מס הכנסה שלילי לשכבות החלשות ולשכבות הביניים. OK? תודה שהעלת את השאלות - מוזמנים להמשיך. אני מבין שיש לי בעיה לכתוב בעברית מדוברת...

 

[דור לוי]

בהקשר לעיוות בשוק העבודה:

מספר ציטוטים מכתבה מהארץ themarker: מה עומד מאחורי פערי השכר בבנקים? מאת שלומי גולובינסקי "... עלות שכרו של מנכ"ל הפועלים זיו גבוהה ביותר מפי-שלושה מזו של מנכ"לית לאומי מאור ... על פניו נראה כי אין הצדקה גדולה לפערי השכר - רווחי הפועלים היו גבוהים אשתקד מרווחי לאומי ב-12%, שהם כ-250 מיליון שקל. זהו סכום גדול, אבל בהתחשב במאות המיליונים שמרווחים הבנקים מדי רבעון, פער השכר לא נראה מוצדק במיוחד. השאלה היא כמובן האם השכר בלאומי - בנק הנמצא עדיין בבעלות ממשלתית - הוא נמוך, או שהשכר בהפועלים הוא מופרז. בנק הפועלים נמצא בשליטת בעלי מניות פרטיים, כמה מהם מכהנים בו בתפקידים בכירים, כמו היו"ר שלמה נחמה והדירקטור דני דנקנר. עלות שכרם של השניים נגזרת ישירות מעלות שכרו של המנכ"ל: ככל שזו גבוהה יותר - כך הם יכולים להצדיק שכר גבוה יותר. ואכן, עלות שכרו של נחמה ב-2004 היתה כ-9 מיליון שקל. דנקנר משך כ-7 מיליון שקל. ..." מה אני רוצה לאמר כאן? שלא הם, ולא הכתב שואלים את השאלה האם השכר הזה מוצדק, ואולי אפשר היה למלא תפקיד דומה גם בשכר 50,000 ש"ח? מה שמשפיע כאן זו ההצצה לצדדים של מנהל שכיר כלפי מנהל שהוא בעל שליטה. זה נמצא לפני האף, הכתב כותב את זה, אבל האסימון מה צריך לעשות לא יורד...

 

[דור לוי]

הסיכוי והסיכון שלהם...

אני משתדל בחיים לצאת מנקודת מבט חיובית ולתת את הצ'אנס... יש אנשים, כמו הממונה על ההגבלים, שהפתיעו אותי לטובה בתגובתם. יש כאלו, כמו פרופ אסא כשר שברח בשלומיאליות מלענות לשאלות הקשות בנושאי אתיקה כשזה קרוב אליו - למרות שהבטיח פעמיים כי יעשה זאת. http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=241&msgid=39256453 הנושא שהעלתי הוא חומר נפץ פוליטי - במאמר חשפתי רק חלק מהמידע שברשותי. מדובר בנושא שבטבורו של קשר הון-שלטון. הסיכוי: האגודה הישראלית לכלכלה, יכולה לנצל את ההזדמנות ולהראות שהיא פתוחה לרעיונות ועוסקת בפתיחות גם בשאלות קשות. היא יכולה להוביל מהלך שיעמיד אותה בעמדת השפעה בלתי רגילה. הם יכולים לשים על השולחן אג'נדה שעד כה לא קיימת כלל בשיח הציבורי (חוץ מאשר בבנק ההצעות שלנו כאן) נסיון לשלב יעילות כלכלית עם צדק חברתי וסביבתי. הסיכון: האגודה ופרט נציגי האגודה פרופ איתן ששינסקי, פרופ אבי בן בסט וד"ר מומי דהן יכולים גם להתחמק מלענות (או לענות תשובה מתחמקת...), ואז תופנה כלפיהם המראה של שותפים שבשתיקה לקשר הון-שלטון ולשחיתות ושל google כעמוד קלון וירטואלי: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?id=865&msgid=47250684 עכשיו, משציינתי את מילות המפתח ל google הכדור אצלהם ... קח בחשבון שייתכן וייקח להם זמן לענות. הנושא לא פשוט, ועדיף שיבדקו טוב טוב את עמדתם לפני מתן תשובה. מבחינתי עצם האפשרות להעלות את הנושא לדיון אמיתי בכנס או להגיע לפרסום ברבעון לכלכלה יהיו התקדמות. בינתיים בוא ניתן להם את ההזדמנות ...

 

[טלי מובטלי]

מה זה תשובה מתחמקת?

 

[דור לוי]

דוגמא:

אם יענו תשובה מתחמקת, או סתמית אפשר להרגיש זאת. הכי גרוע מצד מתדיין יהיה אם יענה תשובה שתעיד על כך שלא קרא את המאמר במלואו. תשובה כמו "אין דבר כזה בשום מקום בעולם" תדגים זאת נהדר... תראה, זה הנושא העיקרי, וגם המשמעותי הראשון, עליו אני עובד. התחלתי לפני מספר שנים, קיבלתי המון הערות והארות - ולכולן התייחסתי והשקעתי זמן בבדיקתן. ככל שהתקדמתי עם הזמן, גיליתי שכל ההערות נגד, התגלו כשגויות או ככאלו שדווקא חיזקו את דעתי מדוע הנושא כן חשוב... לנוחות הגולשים שמתי את עותק המאמר בשטח האחסון של הקהילה. פרק שלם, עוסק בריכוז התשובות שהכנתי לטענות נגד כאלו. אני מקווה שיקראו בעיון גם אותו - רצ"ב קישור לתחילת הפרק הספציפי בעמוד 7: http://users.tapuz.co.il/reforma/הקשר%20שבין%20הלימון,%20הלימונדה%20והעוגה%20הלאומית.pdf#page=7

 

[דור לוי]

הפורום (דרכי כנציגו) הגיע לרשת ב'

קודם התראיינתי אצל גבי גזית בתוכנית עניין אחר ברשת ב'. אין לי הקלטה אבל אנסה להשיג- אם למישהו יש מוזמן לעזור להביא. הטריגר היה הנושא שמשרד הרווחה 'משתתף' במימון ב 11 ש"ח לסל לפסח למשפחות במצוקה. ניצלתי את ההזדמנות לשלב בין הנושא, דרך העובדה שכל משפחה במצוקה שמוציאה בסה"כ 1000 ש"ח בחודש על לחם ושאר מוצרי יסוד, חשמל וכד' משלמת בשנה יותר מ 2000 שקל למע"מ. משם קשרתי את הנושא לעיוות שבו כל הוצאה למשכורת גם של מיליון ש"ח בחודש מוכרת למס. יוצא שאותן משפחות במצוקה משתתפות במימון המשכורות האלו באמצעות תשלומי המע"מ... עכשיו השאלה אם גבי גזית יקח את הנושא כפרויקט וכל פעם שהוא מדבר על שכר הבכירים יעלה את השאלה לגבי ההצעה להגדיר תקרה להכרה בהוצאות שכר לצורך מס חברות. בהמשך אשרשר את הנושא לכאן. אגב מי שמע את התוכנית?

 

[טלי מובטלי]

ענו לך מהאגודה לכלכלה ???

תן לי לנחש שלא?

 

[דור לוי]

../images/Emo58.gif וכי למה שיגיבו...

כלכלנים טיפוסיים או לא? מן הסתם יודעים שזה יהיה לא כלכלי עבורם להגיב. ולמען הסר ספק - יש מי שקרא/ה את הדואר... אבל אף פעם לא מאוחר - תמיד אפשר לתרץ... אני באמת אשרשר גם את זה לכאן.

 

[קוקימן]

אני שמעתי היה 10... יש הקלטה?

 

[דור לוי]

ביקשתי מהדובר

אני יודע שהם קראו את המכתב. האם הם יענו ואיך - הזמן יגיד... אין לי נסיון איתם.

 

[דור לוי]

ירד אסימון אצל גיא רולניק

לפני שנים ניסיתי לעניין אותו ברעיון כמו רבים אחרים הוא לא הגיב. והנה היום, יום אחרי הראיון ברדיו כתבה שמעידה שלפחות אסימון אחד ירד אצלו: בטור שלו בהארץ themarker מהיום 5/4 בשם "מוציאים שם רע לבעלי השכר הגבוה" הוא כותב בין השאר: "... הטענה העיקרית ששכר המנהלים הגבוה הוא תוצאה של "שוק המנהלים" הפתוח נתקלת במציאות: מתוך 30 בעלי השכר הגבוה (לא כולל פיצויי פרישה) בבורסה השנה 22 הם מנהלים שהם גם בעלי שליטה או עניין בחברות המדוברות. כלומר, שני-שלישים מכוכבי הצמרת של בעלי השכר הגבוה ניהלו את המו"מ על תנאי שכרם - עם עצמם. ובשפה הכלכלית - המשכורת שלהם לא נקבעה באמת על ידי מנגנון השוק, אלא לפי המקסימום שהם חשבו שיוכלו לסחוט מהדירקטוריון שלהם, אשר במרבית המקרים הם גם שולטים בו. חיים כצמן, נוחי דנקנר, מאיר שמיר, אילן בן דב ויצחק שרם לא ניהלו מו"מ אמיתי על תנאי שכרם - כי הם הבוסים של עצמם, ולדירקטורים החיצוניים בחברות שלהם אין באמת יכולת או עניין לנהל עמם משא ומתן קשוח. אבל זה לא נגמר בזה: כאשר בעל שליטה או עניין בחברה בורסאית רוצה למשוך משכורת גבוהה מאוד - הוא אולי נדרש גם להרעיף משכורת גבוהה במיוחד על המנהלים הבכירים שמתחתיו - כדי להצדיק את המשכורת הגבוהה שלו - כלומר, אולי 80% או 90%, ולא רק שני-שלישים מהמשכורות הגבוהות בצמרת, הם תוצאה של אותה תופעה. ..." אגב, במאמר שלי ציטטתי מחקר מהרבעון בכלכלה שעסק בדיוק בכך. החוקרים מצאו (די ברור לא?) שיש קשר בין שכר המנהל והיותו מקורב לבעלי השליטה... חבל רק שמעבר למסקנה הם לא המליצו מה לעשות.

 

[דור לוי]

שימו

שטרסלר חוזר על ההצעה

ובנוסף לגיא רולניק, בטור ממול במהדורה המודפסת, יום אחרי שידור הראיון ברדיו, נחמיה שטרסלר (שגם אותו ניסיתי לעניין בנושא), חוזר על מהות ההצעה ואחד מהנימוקים ברשימה: "צוחקים כל הדרך - בבנק" וציטוט הכתבה: "... אלה משכורות שנחמה, דנקנר וזיו לא היו מקבלים לעולם בשוק החופשי. במקום לחלק את הרווח באופן שווה לכל בעלי המניות, באמצעות דיווידנד, מחלקים הבעלים חלק נכבד ממנו לעצמם, באמצעות שכר מטורף ושיטת אופציות שמבטיחה מיליונים נוספים. הציבור סובל מהשיטה. הוא מחזיק ב-55% מההון של בנק הפועלים, אם באופן ישיר ואם דרך קרנות נאמנות וקופות גמל, אך מקבל פחות מחלקו ברווח - כי שלמה נחמה ודני דנקנר שדדו את הקופה. יש לכך פתרון. המפקח על הבנקים צריך לאסור על בעלי שליטה לשמש בעלי תפקידים בבנק. מתברר שיש להם שיקול דעת מוטעה כאשר זה נוגע לשכרם, אז אולי הם עלולים גם לסכן את יציבות הבנק? בנוסף, על מס הכנסה להגדיר שכר מופרז לבעלי שליטה כ"הוצאות עודפות" שאינן מוכרות לצורך מס. כל שכר של יותר מ-40 אלף שקל לחודש לבעלי שליטה - לא צריך להיות מוכר כהוצאה לצורך מס. זה יהווה בלם מסוים. ..."