הפורום הכי מדכא בתפוז

hospital_food

New member
הפורום הכי מדכא בתפוז

מאוד עצוב כאן, אבל זו המציאות, חבל. אבל אולי תתחילו גם לשרשר לכאן הודעות משמחות? אני בטוח שתמצאו קצת תודה
 

shanty.G

New member
הנה כמה סיפורים לשיפור המצברוח../images/Emo140.gif

נכון, הפורום הזה לא קל. ממש לא. אבל מדי פעם צצים ועולים להם סיפורים של אנשים יפים, של דברים טובים שקורים גם הם לפעמים. למעשה יש הרבה דברים שאפשר לקרוא להם אופטימיים, אבל לא תמיד יש מי שיכתוב עליהם.
... ולמי שלא הבין את הרמז : שמעתם על משהו מדליק לספר לנו שיכול להעלות חיוך על הפנים היגעות של פעילי זכויות בע"ח המתוסכלים? אתם מוזמנים בהחלט לספר לנו על זה ! הבטחתי ולכן אקיים. מכיוון שאין לי משהו ממש "מהתנור", חיפשתי קצת בהיסטוריה שלנו ומצאתי עבורך ועבור כולנו כמה סיפורים נחמדים: מבצע חילוץ חתול בחיפה נקודת אור קטנה סיפור ההצלה של תומס הקיפוד (...לפחות הסוף המרגש) המשך שבוע מצויין, shanty
 

pppliat

New member
עוד סיפור של חילוץ חתול...

יש לי בבית 4 חתולים.(וגם 4 כלבים ולא הם לא מכסחים אחד את השני). בקיצור, החתולים נורא אוהבים לצאת החוצה לשעות ארוכות וחוזרים כשהם נהיים רעבים. אבל בזמן האחרון יש לנו בעיה מסויימת עם השכנים שנורא מתנגדים לסגנון החיים שלנו.(אני לא יודעת למה, כי הבית תמיד תמיד מצוחצח ומבריק כתוצאה מאמא חולת ניקיון). אבל אני יודעת שבכל מקום יהיו כאלה שיהיה להם על מה למחות ולעשות צרות. לכן, בעקבות איומים מצד השכנים שהם ירעילו לנו את הכלבים והחתולים, אנחנו מקפידים ביד קשה לא לתת לחתולים לצאת מהבית. וזה כרוך בהרבה תשומת לב שהחלון שליד הדלת יהיה תמיד סגור, ושהדלת תהיה תמיד נעולה( כי יש לנו חתולה אחת שיודעת לפתוח את הדלת כשהיא לא נעולה) וזה פשוט בלאגאן אחד גדול לשמור על ארבעה חתולים שרצים לנו בין הרגלים. לכן, קורה לפעמים שחתול אחד או שניים מצליחים לברוח. מה שמוביל אותי לסיפור על ג´ינג´י החתול שברח לנו יום אחד. חיפשנו אותו בהתחלה, אך לא מצאנו אותו. אני הייתי צריכה ללכת ללימודים ואימי לעבודה. היא הרגיעה אותי שהוא יחזור כשיהיה רעב. כל היום התקשרתי לאחי לבדוק אם ג´ינג´י חזר, אבל שום דבר. חזרתי מהלימודים והחתול שלי לא חזר. חיפשתי אותו ברחוב וכבר התחיל להחשיך התחלתי ממש לדאוג. קראתי לו, רשרשתי עם קופסאת האוכל שלא ושום דבר. אין זכר לחתול האובד. כבר התחלתי לחשוב שמישהו לקח אותו. הוא חתול שאספתי מהרחוב, לא משהו גזעי או מיוחד (מיוחד הוא כן, אבל לא מבחינת הגזע, אחד כזה שרואים כל יום ליד פחי הזבל) אבל הוא היה מטופח עם קולר, מעוקר ומחוסן ואולי מישהו פשוט לקח אותו. זה מה שכולם אמרו לי. הלכנו לישון, וגם למחרת לא מצאנו אותו. כולם התיאשו והיו בטוחים שלקחו אותו. אבל אני לא יכלתי להרגע. הייתי חייבת לדעת מה קרה לו. יצאתי בלילה עם חבר שלי לחפש אותו, שפתאום שמעתי יללות לא רחוק מהבית. אני קוראת בשם החתול, והחתול מיילל וככה שוב ושוב. הלכנו אחרי הקול עד שהגענו לעץ ברוש שממרומיו הגיעו היללות. לפתע שמענו גם את רשרוש הפעמון שצמוד לו לקולר. נשמנו לרווחה. מצאנו אותו. אבל עכשיו איך מחלצים אותו משם? אמצע הלילה, אין טיפת תאורה, ואנחנו מסתמכים רק על הייללות שלו. התקשרנו למכבי אש והם אמרו לנו שזה לא העניין שלהם, ושזה קשור למשטרה. התקשרנו למשטרה והם הפנו אותנו למכבי אש. אנחנו גרים בעיר בצפון (נצרת עילית) ואין אף אגודה למען בעלי חיים שנמצאים קרוב אלינו. לבסוף חבר שלי התחיל לטפס על העץ, הבאתי לו תיק וקצת אוכל לגרות את החתול המפוחד שבוודאי רעב נורא אחרי יומיים על העץ. אבל ככל שהחבר שלי טיפס החתול התרחק. לא ידענו מה לעשות. דודה שלי שבאה למקום, התקשרה למכבי אש פעם נוספת אבל הפעם אמרה להם שהילד שלה נתקע על העץ והוא לא יכול לרדת. אמרנו שזה המוצא האחרון שלנו, להביא אותם למקום במרמה, וכשהם יחלצו את חבר שלי, הם יורידו גם את החתול בדרך. עברו יותר משעתיים (מאז הגענו לעץ לא מאז שהתקשרנו למכבי אש) מכבי האש הגיעו די מהר. אבל... עד שהם הגיעו, החבר שלי הצליח לתפוס את החתול והוריד אותו למטה. החתול היה כל כך מפוחד שהוא עשה עלי פיפי. מסכן... מהר לקחתי אותו הביתה לתת לו קצת לשתות ולהרגיע אותו. אני כל הזמן שומעת על סיפורי חילוצים של מכבי אש שמיצילים בעלי חיים. כל הכבוד להם, אבל הפעם לא היה לנו כל כך מזל איתם. אני יודעת שלא כולם קרים כמו הצוות של העיר שלנו, ועל כן אני לא כועסת עליהם. העיקר שהצלחנו להציל את ג´ינג´י שלנו שחזר להיות הבלגניסט הכי גדול מכולם אצלנו בבית. אשמח לשמוע על עוד סיפורים משמחים.
ליאת.
 

pppliat

New member
להאפי לי החמודה.

בקשר לשכנים שלי, את צודקת זה באמת היה צודק שעל כל חתול או כלב הם ישלמו בילד, כי כמו שהילד שלהם חשוב להם כך הכלב או החתול חשוב ויקר לי. כבר הגשתי תלונה במשטרה, ואני מקווה מאוד שהשכנים לא היו ממש רציניים. אבל, אני פשוט לא רוצה לקחת את הסיכון. מה שלא יהיה כל עונש שהם יקבלו על מה שחלילה וחס הם יעשו, זה לא יחזיר לי את האבידה. אז עדיף להישמר וללכת על בטוח, כשזה נוגע ליצור חי נושם. רציתי להגיד לך ולמשפחתך כל הכבוד על הדאגה לבעלי החיים. הלוואי שהעולם היה מלא באנשים כמוכם!!!! זה כמובן היה עולם הרבה יותר טוב לחיות בו. כמו שמהטמה גנדי אמר:"חברה נמדדת לפי יחסה לבעלי חיים". שיהיה לך ולכולם שבת שלווה. ליאת
 

ד י י ז י

New member
גם לי יש סיפור אם זה בסדר...

יש לנו דיי הרבה חתולים וכלבים בגינה (5 חתולים , שיוצאים ונכנסים מהגינה , ו3 כלבים) בכל מקרה , זה היה לפני בערך שנתיים.. הייתה לנו גדר חייה דיי גדולה שהחתולים שלנו החליטו משום מה "לחפור" שם מחילות.. יום אחד אני וחברה שלי שמענו יללות של חתול מהגדר , התחלנו לקרוא בשמות החתולים (4 , אז) בתקווה שהם ישמעו ויצאו , ניסנו גם לפתות את החתול עם אוכל , גם זה לא עזר.. לאחר שעה - שעתיים של פיתויים בכל מיני מאכלים וקריאות אינטנסיביות ("פסססספספספספס..") החתול החל להתקדם וראינו שהוא דיי רזה והוא בכלל לא שלנו.. הוצאנו אותו ונתנו לו לאכול , הוא התרגל מהר מאוד לביתו החדש ומאז מרשמלו רק משמין ומשמין!
זה לא ממש סיפור חילוץ , אבל ככה מצאנו אותו , ויש לו סוף שמח , אז חשבתי למה לא..
 

pppliat

New member
בוודאי שזה בסדר.

אנחנו צריכים לשמוע גם סיפורים עם סוף טוב לשם שינוי.
 

גולדי2002

New member
טוף אז גם לי יש סיפור

לפני חודש וחצי מצאתי חתולה בתוך סבך שיחים לא רחוק מביתי. לאחר מבצע שנמשך כשעה, בשיתוף עם ילדי השכונה, חילצנו את הגורה והבאנו אותה הביתה. כמובן שהתחוללה מהומה, היינו אמורים לצאת לאכול, וההורים צרחו ונהיה בלגאן. בתוך כל הלחץ הזה התקשרתי לחברה מהפורום לראות אולי אפשר לתת לה את החתולה והדבר לא היה אפשרי, גם לא לאף אחד שהכרתי. אז בסופו של דבר נתנו אותה לילדים בשכונה ששלחנו הביתה לקבל אישור מההורים. לאחר הסברים מפורטים של איך לנהוג בחתולה, ועם חששות כבדים ביותר, החתולה נמסרה לילדים והשקט חזר למעוננו. שבועיים לאחר מכן, אותה חתולה חזרה אלינו דרך הרחוב. מסתבר שאותם ילדים לא רצו אותה אז הם שמו אותה על הגג, בתקווה שתיפול. אז לקחתי אותה, והתקשרתי שוב לאותה חברה, והיא נתנה לי טלפון של מישהי שאמרה לי שהיא רוצה אותה ושהיא באה לפתח תקוה לקחת אותה. אז בינתיים הבאתי אותה הביתה (בקושי רב הצלחתי לשכנע את אמי, אבי לא היה בבית, למזלה של החתולה) והיא היתה אצלנו 3 שעות. היא קבלה אוכל ומים (היתה מורעבת. כל מה שנתנו לה היא טרפה), ובשלב מסוים השתינה בחדר של אחותי ואמי השתוללה (באותו יום היה מנקה) אז הבטחתי לה שעוד מעט החתולה יוצאת מכאן. בסופו של דבר פתאום הבחורה מתקשרת ואומרת שהיא לא יכולה להגיע והיא רוצה שאני אפגוש אותה בכניסה לקניון עזריאלי בשעה 22:00. טוף, אז לקחתי את החתולה בתוך מגבת ועליתי אתי לאוטובוס ונסענו לעזריאלי. עכשיו, מדובר בחתולה מדהימה שכל מי שראה אותה התאהב בה. חתולה סקרנית, עירנית, שובבה, עם שתי עיניים גדולות מדהימות. בקיצור, הגענו לשם וחיכינו לבת %*$! שעה ורבע (ואני חולה כבר שלושה ימים) והיא לא הגיעה. התקשרתי אליה, וטעות במספר. מעניין מאד. אחרי הפעם השניה הבנתי ששמו לי ברז ונדפקתי. מה עושים עם החתולה הזאת? ברחוב אני לא משאיר אותה. הביתה אי אפשר להכניס אותה, במקלט אי אפשר לשים אותה כי העכברושים יבלעו אותה. מה עושים? וכאן הסיפור רק מתחיל.
 

adipo

New member
סיפור שמח?

זהו הסיפור על שוגי, פינצ´ר קטן ומסכן שנראה נזרק מחלון של מכונית נוסעת. שוגי, ידידינו הקט, הסתובב לו ברחבי רגבה כשבבטנו חור גדול שדרכו ראו לו את העצם- האם זו נשיכה קשה או שמא חור מכדור של אקדח (שלא נמצא בסופו של דבר)... שוגי החליט להתביית על בית משפחת פורן, התיישב ממול לכביש ועשה עיני עגל. כווולם במשפחה תמיד רצו כלב, חוץ מאב הבית שנכנע למראהו של שוגי החמוד. ... כיום שוגי כבר 4 שנים אצלינו, ללא זכר לפציעה הקודמת (ועם פציעה חדשה,חח...), מרגיש יותר מדי כמו בבית, נובח על כל דבר שזז ומעצבן בכיף ובנחת את כל תושבי רגבה! הסוף! יום טוב וחג שמייח עדי יש עת לכל דבר ולכ דוור יש עט!
 

pppliat

New member
תאמין לי אין לי מילים.

הלוואי הלוואי ושוב הלוואי שהייתי יכולה לקחת אותה. אתה מבין זה פשוט בלתי אפשרי. אימי איימה עלי שהיא תזרוק אותי מהבית(!!!) אם אביא עוד איזה חיה הביתה(הבית כבר מפוצץ. כפי שציינתי קודם 4 כלבים 4 חתולים ואפילו צב בחצר). אני מצטערת נורא, אני יודעת שאתה נמצא במצב בלתי אפשרי. כל כך כואב לי... תעדכן אותנו בקשר למה שקרה עם החתלתולה....
 

האפי לי

New member
אממממ... קרה לי משהו דומה

מישהי חיפשה חתול יפה (=פרווה ארוכה) אנחנו הכרנו מישהי שיש לה אמא גאה אבל הסכימה למסור רק אם 2 האחים הולכים ביחד. אחרי שבועיים החתולים (ההרסניים, שובבים, מלכלכים..) חזרו אליי הביתה. שבוע הם גרו בחדר קטן כדי שלא יתרגלו לבית שלא שלהם, אחר כך הכנו להם פינה מקסימה עם מיליון שמיכות וקופסה קטנה ואוכל בלי סוף ושיחקנו איתם עד לנקודה של ההתאהבות. אבא שלי כמעט השתגע (היו כבר שניים בבית). לאט לאט החיפושים אחרי בית דעכו והחתלתולים המצחיקים גם קיבלו שמות ודיור קבע לאבא שלי לקח עוד קצת זמן להתרגל אבל בטח אתה יודע שחתול קטנטן הוא יצור כזזזזזזזזזה מצחיק שאי אפשר לעמוד בפניו וכשהם באים בזוגות זה אפילו יותר מצחיק וככה יש לנו את ערסו וחנג´י
 

גולדי2002

New member
וההמשך

טוף אז אני עומד בעזריאלי עם החתולה בידיים שלי, עצבני, ומתקשר לאותה ידידה. אז היא, אחרי ויכוח קשה, נותנת לי מס´ טלפון של מישהי בגבעת שמואל שאמרה שהיא מוכנה לקחת את החתולה אליה באופן זמני. אז לא היתה ברירה. צריך לנסוע לגבעת שמואל. מה גם שהיה לי דד ליין לכל העניין. כאילו אחרי הזמן הזה אבוד לי. אז חיכינו לאוטובוס מלא זמן וגם היה עיכוב בדרך ואני כבר פקעת עצבים והחתולה מתחילה לשגע אותי ומחרבנת לי על הידיים אז ניגבתי במגבת כי לא היה במה, ועד שהגענו לגשר של גבעת שמואל הנשמה יצאה לי. ואז היינו צריכים ללכת איזה חתיכת דרך עד לבית של אותה בחורה, מה שלקח עוד יותר זמן כי גם תעינו בדרך. בינתיים לחתולה, התברר, היו נטיות אובדניות. כל פעם היא נסתה לקפוץ לי מהידיים ובכל פעם תפסתי אותה ברגע האחרון. בסופו של דבר, אחרי תעייה בדרך, ואני עצבני כי כל אחד פה עושה לי תנאים על איך ומתי לקבל את החתולה כשאני זה שצריך להתרוצץ פה אתה בלילה, השעה כבר חצות ואני מרגיש על הפנים ובסוף הגענו. אז היא קבלה אותנו דווקא די יפה, הביאה לשתות, איבקה את החתולה ונתנה לה לשתות ולאכול, והוציאה לה את הפרעושים ואמרתי לה שאשתדל ככל האפשר למצוא לה בית ודיברנו קצת והיא ספרה לי שהבית שלה נהיה תחנת מעבר זמנית לחתולים. לא התפלאתי כי הבית היה ממש מאובזר ומוכן לקליטת חתולים. לי לעומת זאת לא היה שום ציוד בשביל להחזיק את החתולה חוץ מהמגבת המעפנה הזאת שלקחתי אותה בה, ושכמובן הלפה לפח אחרי שהכל הסתיים. בקיצור, נשארתי שם עד שכבר נהיה ממש מאוחר. אז יצאתי משם בשעה 1:00 בלילה ונסעתי הביתה במונית רק בשביל להכנס לאמבטיה, להוציא מעצמי את הפרעושים שנדבקו אלי, להתקלח וללכת לישון כי מחר יש יום עבודה. בבוקר סיפרתי את כל הסיפור לאמא שלי והיא אמרה לי: "טוב מאד, זה ילמד אותך לא להתעסק עם הדברים האלה" אולי כן ואולי לא. חושבים שזה נגמר? ממש לא! למחרת טלפון עצבני. הבחורה רוצה שאני אבוא ואקח את החתולה לוטרינר כי יש לה מלא פרעושים והיא חסרת חיים כזאת (מוזר, אצלי היא היתה פנתרה) ואחרי ויכוח קשה וצעקות וקללות אמרתי לה שאני אדאג לזה וזה עוד יותר הכניס אותי לעצבים וגם הלכתי באותו יום לעבודה, מה שהתברר כטעות חמורה, ואני כבר מקלל את עצמי על שנכנסתי לתוך כל הברוך הזה. מה לא חסרים לי בעיות? אז אחרי סבב טלפונים מייגע סגרתי עם 2 בחורות נפלאות מאנונימוס שהן ילכו וייקחו אותן לוטרינר והחברה התקשרה והתנצלנו אחד בפני השני וסוף טוב הכל טוב והחתולה היום גרה בבית ההורים של אותה חברה (זו שנתנה לי את הטלפון) והיא כבר גדולה והיא יפהפיה והם נדלקו עליה (איך לא? כל מי שראה אותה נדלק עליה). ואחרי היום המתיש הזה חזרתי הביתה לעוד יומיים של חופשת מחלה. הייתי צריך את זה. והסיפור, למזלנו, נגמר טוב. תודות לכל החברות שעזרו ועשו והלכו וטיפלו. החתולה הזו חייבת את החיים שלה להן. ולחשוב שאני בכלל לא סובל חתולים.
 

pppliat

New member
והנה יש לי עוד סיפור טרי מאתמול../images/Emo4.gif

כבר כמעט שבוע שאני שומעת מחוץ לחלון יללות של חתול קטן. יצאתי לראות מה קורה אך לא מצאתי כלום. היללות מאוד הטרידו אותי, עצם העובדה שלבטח יושב לו בחוץ איזה אומלל חסר אונים שאמו נעלמה. אתמול לא יכלתי לשמוע את היללות יותר ולא הסתפקתי בחיפוש חפוז. לא וויתרתי עד שלא מצאתי אותה. חתלתולה קטנה בגודל היד שלי, עיניה סגורות לגמרי מהדלקת שגרמה לה למוגלע נוראית. כולה עור ועצמות. מצאתי אותה ליד מדרגות של בית. אף אחד לא התיחס. אנשים עברו לידה ראו את אומללותה, והמשיכו בדרכם. לא משנה, זה מעבר לבינתי. לא אנסה אפילו להתחיל להבין. בכל מקרה לקחתי אותה אלי הביתה, מסתכנת בגירוש (כמו שאתם כבר יודעים, 8 חתולים וכלבים בבית אחד זה יותר מידי), ועכשיו עוד אחת.... נו טוב, להשאיר אותה ככה אני לא משאירה ויהי מה!!! אימי תצתרך להשלים עם העובדה החדשה. הבטחתי לה שאני רק אטפל בה עד שתגדל קצת, תבריא ותוכל לדאוג לעצמה ואז אני אחפש לה בית, ואם לא אמצא, אשאיר אותה בחצר עם שאר חתולי הרחוב שאני מאכילה כל לילה. .............אולי בכלל עם הזמן אמא שלי תתרגל אליה ותראה שעוד חתול אחד לא ממש יעשה את ההבדל..........תחזיקו לי אצבעות................. בקיצור, כל הלילה ישבתי איתה מנסה להאכיל אותה עם פיפטה בקצת מעדן עד שיגיע הבוקר ואלך לקנות לה קורנפלור. שמתי לה סינטומיצין בעיניים מה שפתח לה אותן, אך הדלקת עדין נמצאת שם. דלקת קשה מאוד. יותר מאוחר אקח אותה לווטרינר, אולי היא בכלל עיוורת(הלוואי שלא....היא כל כך מסכנה ומתוקה....). היא התאוששה קצת, עדיין לא אוכלת בכוחות עצמה, אבל היום בבוקר היא ניסתה קצת לשחק עם האצבעות שלי, סימן טוב לא? זה אומר שהיא עירנית ומרגישה טוב. נקווה שהסיפור יגמר בטוב, ואמצא לה בית טוב, או אולי אפילו אשאיר אותה בעצמי.....
אז אם מישהו ממכם אולי רוצה לחקות שהיא תתאושש ולקחת אותה אליו... אני אשמח מאוד. האי מייל שלי: [email protected]
 
למעלה