הפורום, התנועה וחסמי כניסה לפרקטיקות למיניהן

[ישראל שורק]

הפורום, התנועה וחסמי כניסה לפרקטיקות למיניהן

חברים וחברות, מושב החורף של הפורום מחדש פעילותו בתום פגרת הסתיו הכפויה, בת החודש. מה שלומכם? האם כבר התייאשתם מן הפורום שלנו? הסוגיה הראשונה במושב החורף, שאני מבקש לעלות כאן, בעזרתכם, היא חסמים פורמליים לפרקטיקות שונות. אנשים מצויינים יכולים היו לעסוק בפילוסופיה מעשית בכלל ובייעוץ פילוסופי בפרט אלא שהם נעדרים את תנאי הסף (תואר שני במדעי הרוח או תואר ראשון בפילוסופיה). אפשר כבר בתחילת הדיון לשאול: מה יש פה להלין? האם ניתן יהיה לעסוק בעריכת דין מבלי ללמוד משפטים? לרפא בני אדם ברשיון מבלי ללמוד רפואה? ואכן, אני חושב שיש אינטרס חברתי בפטרנליזם מסויים שיגביל את יכולתם של שרלטנים להושיט עזרה להדיוטות בתחומים שמחייבים השכלה ספציפית, ממוקדת ורבה. יחד עם זאת החסמים אינם חייבים להיות פורמליים. אפשר לחשוב, למשל, על בחינת בקיאות במשפטים ובעריכת דין (אולי מבחנים זהים למבחני הסף של לשכת עורכי הדין ואף מקיפים ושיטתיים מהם) שיהוו חסם יחיד לכניסה לתחום בלי שום קשר לאופן שבו למד האדם את התחום. וכך בכל מקצוע ומקצוע. ליברטריאנים (ליברלים רדיקלים) ודאי יסתייגו מעצם הצורך בשומרי סף מכל סוג ומין. אני חושב שדווקא יש אינטרס חברתי בשומרי סף אך לא בכאלה שיקדשו את דפוסי הלמידה המקובלים באקדמיה דווקא. ייתכן איפה שהפתרון נעוץ בפיצול ולא במירכוז: שיהיו כמה סוגים של שומרי סף... גם שמירת הסף האקדמית שתעלה על נס ידע בלתי תלוי ותוסיף לבוז לידע "מטעם", גם שמירת סף מצד הגילדות המקצועיות שנוטות להיות קשיחות ותובעניות בדרכן לא פחות מן האקדמיה, גם שמירת סף מטעם "אגודות צרכנים" בלתי תלויות... וששמירות הסף הללו יהיו במתכונת של "או-או" ולא "גם וגם". האם המסר שלי הובן בכלל? איתכם בחורף ישראל

 

[מוטי עטיה]

יש פנים לכאן ולכאן

שלום ישראל היקר הרשה לי לחלוק על דעתך המלומדה, אך לא מתוך התיהרות חלילה, אלא כמצוות חכמים מלומדה וכידוע "קנאת סופרים תרבה חוכמה". הרי לית מאן דפליג כי יעוץ פילוסופי הינו מקצוע תובעני וקשה מאין כמותו, ובהיעדר הכשרה מתאימה אנשים מסויימים עלולים חס וחלילה לפגוע בעצמם במהלך העיסוק, ולכן אף על פי שאני מסכים עם דעתך הרי יש לחשוב גם על המייעץ ולא אך ורק על המיועץ. בברכה מוטי עטיה

 

[ישראל שורק]

לחברי המלומד מ"ע נ"י

אַיֵה המחלוקת? לא זו בלבד שאני בעד הכשרה וחושב שהיא חשובה ביותר- אני כידוע לך היטב גם מקיים בעצמי הכשרה אינטנסיבית לפילוסופים מעשיים וגם בוחר בקפידה את האנשים. כתבתי אודות הבעייתיות של חסמים פורמליים גרידא ואודות הבעייתיות של חסם אחד ויחיד (נניח האוניברסיטה או "לשכת עורכי הדין"). בהזדמנות זו עיין נא בערך "פילוסופיה מעשית" ב- ויקיפדיה וכתוב דעתך. י.

 

[יהודה1111]

דעתי הצנועה

אני אמנם ללא השכלה רחבה כמוכם בפילסופיה, אבל אני מאוד מזדהה עם הכיוון שישראל אומר יש היבטים שונים של השכלה והבנת דברים. בדיוק כמו שאני רואה בעבודה שלי שרקע של מהנדסי תעשיה וניהול זה דבר מצויין, אבל זה לא מונע ממני לבצע את אותה התעסקות בצורה טובה - בסוף ליוזמה, סקרנות, ירידה לפרטים ויחסי אנוש (וכמובן לידע ושיטות עבודה שלומדים עם הזמן) יש תפקיד קריטי כמעט בכל תחום מעבר להשכלה הפורמלית, שגם אנשים שהם לא "מבינים עניין" ברמה גבוהה יכולים לקבל. זו נראית לי רפורמה מבורכת. ולעניין אחר לגמרי - מה כדאי לעשות כשנמצאים במבחן קריטי קשה, שצריך לגייס אליו את כל הכוחות שיש ושהיו אי פעם?

 

[soulipcist]

המשקל הסגולי של ההשכלה ללא חישובים פורמליים

שלום לכל המשתתפים במושב החורף החדש. אני אשתדל להתייחס לשאלה המרכזית בקיצור... אבל תוך כדי כך אני נאלץ גם לכוון לכיוונים שלדעתי הם מיותרים בהקשר שלה. קודם כל, כדאי לדעתי באופן עקרוני להתרחק מכל מיני בעיות חברתיות שקשורות להכשרה מקצועית ולתעודות פורמליות עבור לימודים וכו'. פשוט, מפני שבעיני כל ההיבטים החברתיים והרשמיים האלה הם שרירותיים ובין כה וכה רחוקים מלהיות מוצדקים ברוב התחומים האחרים. דרישות מסויימות קיימות בשוק בגלל ביקוש, כלומר מטעמים שהם הגיוניים ברמה המעשית והכלכלית הגסה והסתומה ביותר שאפשר להעלות על הדעת. לכן, לדעתי זה יהיה עדיף, להתייחס במקרה שלנו באופן עניני לחשיבות של השכלה והכשרה מסויימת בשביל שלצורך הענין, הייעוץ הפילוסופי, יתבצע בתנאים טובים ברמה המקצועית שלו. אישית, אני רחוק מאוד מלהעריך את המסלול של הלימודים הפורמליים באוניברסיטה במובן הצר והיבש... כלומר מה שכלול בדרישות המעבר לתואר ראשון וגם לתזה שני, או אפילו מעבר לזה. אבל עדיין, זאת עובדה מצערת שבלי גישה לספרייה אקדמית, לפחות במשך כמה שנים, אני לא רואה שום דרך מעשית היום ללמוד מספיק פילוסופיה, ושלא לדבר על חומרי עזר שהם חיוניים מאוד לרקע בפילוסופיה: היסטוריה אינטלקטואלית, כללית, מדעי החברה ועוד. גם אם נניח שיש אוטודידקט שמסוגל בלי שום מרצה ללמוד לבד את כל הבסיס שלומדים בשנים הראשונות של התואר הראשון בצורה שיטתית ויעילה, זה נראה מובן מאליו שלא תהיה לו אפשרות להגיע למספיק ספרים דרך המעט שאפשר למצוא בקושי בחנויות בארץ. וזה כמובן גם בהנחה לא כלכך סבירה, שהוא יודע בעצמו מראש בדיוק מה הוא צריך לקרוא. בקיצור, לטעמי האישי, האוניברסיטה בתור מוסד לימודי, יכולה לאפשר מצד אחד ללמוד את הבסיס או המבואות המקובלים של הפילוסופיה בשנים הראשונות. ומהצד השני, היא מאפשרת גישה לספרייה שאין לה תחליף לאורך זמן ואין לי מושג איך אפשר ללמוד פילוסופיה ועוד באופן כלכך בררני ומותאם אישית בשביל לעסוק בייעוץ פילוסופי, בלי להיכנס אליה בסבלנות במשך כמה שנים טובות. אלה הטעמים היחידים שלדעתים שבגללם יש חשיבות לרקע אקדמי בייעוץ פילוסופי. אבל לרוע המשל, עבור רוב בעלי התעודות היתרונות האלה לא רלבנטיים, כי הדרישות האקדמיות לא באמת דורשות שינצלו אותם ברצינות. תאורטית, אפשר לבדוק בקלות, בשיחה קצרה עם סטודנט או בוגר מה ההיקף והעומק של ההשכלה הפילוסופית והכללית שלו. אולי לא כולם יסכימו עם החשיבות של ההיבט הזה, אבל לפחות בעיני, זה למעשה החלק המשמעותי של ההכשרה בייעוץ פילוסופי, ולא הקורסים המעשיים.

 

[ישראל שורק]

אני מסכים

זה נכון שקשה להיות אוטו-דידקט, אך דווקא בפילוסופיה קל להשיג ספרי מקור רבים מאוד בעברית וגם מבואות נפלאים (כמו זה של ברגמן). אפלטון ואריסטו, אוגוסטינוס והרמב"ם, מקיאוולי ודקארט, לוק ולייבניץ, הובס ורוסו, שפינוזה וברקלי, יום וקאנט, מיל וברלין, ברגסון ושופנהאור, ניטשה ומקינטאייר, ויטגנשטיין ורורטי... מהללו לא מעט תורגם. לא הכל, אני יודע. אך ממה שכן תורגם ניתן לבנות תמונה עמוקה ומשמעותית ואף לבנות השקפת עולם של ממש. נכון שרבים רבים לא תורגמו: הגל, אקווינס, פרגה, ראסל (חוץ ממעט מאוד), רולס, נוזיק ואחרים, שלא לדבר על ההתרחשות העכשווית המצויה ברובה בכתבי עת בשפה האנגלית. ועוד תיקון: אני לא מכיר את כל הקורסים להכשרה אך לפחות במה שנוגע אליי אני יכול לספר שהרכיב המעשי אינו מרכז הקורס. לבד מידע מבואי עשיר וידע שיטתי ותמונה הסטורית עוסקים הלומדים גם בפילוסופיה המונחת בתשתית הייעוץ עצמו: המעשה (סטאז') בא רק בסופו של תהליך.

 

[soulipcist]

זה נראה כמו אי הסכמה לפחות ברוב הנקודות

אני לא יודע אם הנקודות האפורות האלה מאוד מעניינות או משמעותיות בהקשר של ייעוץ פילוסופי או פילוסופיה בכלל... אבל כמו שכבר טענתי בחלקים היבשים של התגובה הראשונה שלי... מה שזמין בפועל בסביבה הישראלית זה מאוד מעט בכל קנה מידה. וגם קיימת בעיה קשה מאוד של חוסר ידע לגבי איך לתכנן את הלימוד ומה כדאי לקרוא ובאיזה סדר. מדובר בשילוב של מעט מדי משאבים אינטלקטואליים בעברית, וכמו כן חוסר ידע ומיומנות שדרושים כדי להשתמש בהם בצורה נכונה ולהגיע למקורות טובים. כי בפועל, בשוק הבשר של הספרים, גם קורא נבון מאוד עלול בקלות לטבוע וללכת לאיבוד בין ערמות של ספרים בעברית שאין להם כמעט שום ערך פילוסופי או אינטלקטואלי. וזאת רק דוגמא בסיסית שקשורה להתמצאות שאפשר לרכוש בהרבה יותר ביטחון באוניברסיטה ובספרייה אקדמית. גם אם מדי פעם יש תרגומים טובים לעברית שנמכרים בחנויות, בכל חנות יש מאוד מעט מהם. והם באותו מדף עם הרבה יותר ספרים נחותים ולא בני אלמוות שיצאו לא מזמן. עוד בעיה היא שגם ספרים שתורגמו לעברית במהלך ההיסטוריה של העם והמדינה הם בלתי ניתנים להשגה בהווה, אלא אם כן הם במקרה הודפסו שוב במהדורה חדשה. לגבי רשימת הפילוסופים הגדולים שהזכרת שראו אור בעברית: קודם כל, את רובם אי אפשר למצוא לעיתים קרובות על המדף בחנות. כך שקשה יחסית לדעת שהם קיימים בישראל מחוץ לאוניברסיטה. כמו כן, האוניברסיטה מאפשרת באופן בלעדי את הספרים שתורגמו לעברית בשנים קודמות (בתרגום הרבה יותר טוב בדרך כלל) וגם את כל הספרות באנגלית שביחד זה הרבה יותר ואין בכלל מה להשוות. חשוב לא לזלזל בהקשר הזה בחשיבות של מגוון של תאוריות פילוסופיות שונות. אבל מעבר לכל זה - הדבר שאולי הכי מפריע לי באותו הקשר... זאת ההנחה שאפשר ללמוד פילוסופיה בצורה יסודית רק מקריאת ספרי מקור מתורגמים לעברית. כי לדעתי לימוד שמבוסס על קריאה של ספרי פילוסופיה לא יכול להיות שלם ומספיק בלי תוספת של ספרים בנושאים כלליים יותר שרלבנטים: רקע היסטורי, תרבותי, מדעים סמוכים וכו'.