לאחר בדיקה מקיפה בעניין
היה לי נסיון כאוב בעניין.
אז ככה, היה לי מאבק קשה עם הרשות בנוגע לשעות ( אני מועסק ב 75%). הרשות סרבה לאפשר לי 4 שעות וגם לא 3 (כמובן שגם את ההשתתפות בשכר הלימוד). כמי שדואג לקבל את כל המגיע לו לפי ההסכמים, התע"ס וכו' החלטתי שאני לא מקבל פגיעה בזכויות שלי. פניתי לאיגוד והתחיל הבלגן.לאחר בדיקה באיגוד התברר שכביכול הם מחויבים אבל במקומות רבים לא מאפשרים. לפי מה שנאמר לי שם נעשתה רק פניה אחת שהלכה רחוק בעניין אבל לא יצא מזה כלום. החלטתי להלחם בעניין. ברגע שהאיגוד פנה לרשות התחילו להגיע אלי איומים שכדאי לי לסגת מהעניין. לא ויתרתי ועברנו עוד שלב- ועדה פריטטית. בשלב הזה (בין ההודעה לרשות על הועדה לבין קיומה בפועל) הלחצים גברו, פנו אלי מהפיקוח והמליצו לי לרדת מהעניין או שאני אפגע ( מהכיוון שלהם זו היתה המלצה כדי לדאוג לשלומי), המנהלת הפסיקה לענות לפניות שלי בכל עניין והסבירו לי יפה שאם לא אוותר לא יפטרו אותי אבל ידאגו לכך שיהיה לי לא טוב ( למשל- אבקש חופש- לא אקבל, קרוסים- אין סיכוי וכו'). בעצם נותרו בפני 2 ברירות- 1 או לעזוב את הארגון או להסיר את הדרישה. החלטתי שרגע לפני תואר שני לא שווה לי לעזוב ( סכ"ה אני מרוצה בתפקיד ובחופש הפעולה שנותנים לי) והחלטתי לוותר. ברגע שוויתרתי פתאום חזרו להיות נחמדים אלי ובלה בלה. הרגשתי מובס אבל אמרתי לעצמי שצריך לדעת באיזה קרבות להלחם..
בקיצור, מגיע זה נכון אבל..
נ.ב- משיחות עם חברים לתואר מסתבר שחלקם (במיוחד אלו שבפנמיות) מקבלים את השעות ואלו שברשויות בד"כ לא קבלו.
