יופי של סיפור
ואני מתארת לי שהחוויה היתה גם קצת מפחידה מעבר לקור השלג. טוב שנגמר החלק של שם. אנסה לשים את הסיפור בגוף ההודעה, בתקווה שאצליח ללא שם הפטרול חורף רוחות נושבות שמיים מתקדרים הופכים לאפור, עננים נמוכים קר תחושת געגועים עוטפת עצב ורצון לבכות מבלי לדעת מדוע, יושבים בכלי פלדה, כלי מלחמה. עוברים בשבילי מלחמה. שלג קל החל יורד עצים שרופים גדועים מוטלים דומם. תרמילי פגזים תזכורת למלחמה שהייתה כאן. ערפל יורד מכסה את ההר, שניים יורדים ומבוססים בבוץ הולכים קדימה הרגשת גהנום קר השניים ממשיכים להתקדם ולבצע את עבודתם השלג הולך ומתעבה הראות יורדת השניים נעלמים בין פתיתי השלג בשקט שמסביב נשמע רחש פתיתי השלג המתחככים זה בזה צרצור מכשיר הקשר קורע את הדממה ושוב שקט ממשיכים שניים חוזרים ומוחלפים בשניים אחרים קר יורדים לצד קיר הפלדה מכנים קפה מוזר הכל מוזר לא נתפס ששה גברים שונים זה מזה יושבים שותקים מילה לא מוצאים מבטים מסביב משוטטים. והקור הקור חודר לעצמות הוא השותף לכולם השלג ממשיך לרדת לו לא אכפת מאתנו השמיים נמוכים עד כדי מגע יד ושוב תחושת עצב שרשראות הברזל כותשות בשלג ובבוץ הדרך ארוכה ללא קץ מטופפים יחד לחמם אחד את השני לאט לאט הזרות נעלמת וחברות חדשה נוצרת . 8/10/2000
