הפיוט שבמעבר דירה

הפיוט שבמעבר דירה ../images/Emo16.gif

"פעם, כשעוד הייתי סטודנטית, בכל פעם שהיה צורך לנקות את הדירה השכורה ניקוי יסודי הייתי מעדיפה לחפש דירה אחרת. מעבר דירה נתפש אצלי כמו הגשמת החופש. לאחר שבמאמצים מרובים ביצעתי את מה שנראה לי כמו הכרזת העצמאות העילאית - וכמו רבים מבני גילי עזבתי לא רק את בית הורי, אלא גם את העיר שבה גדלתי - כל דירה חדשה נראתה לי כמו עוד הזדמנות להתאמן בצורת חיים אחרת, לפנטז לעצמי זהות קצת שונה מהקודמת. כי מעברי דירה הם גם משחק נפלא ב"נדמה-לי", שבו אנחנו מנסים לא רק להפוך דירה לבית אלא גם את עצמנו לאנשים שמתאימים לגור בבית הזה שיצרנו." מצאתי טור אישי של נרי לבנה שמדבר על ההוויה של מעברי הדירה, על התחושות שזה מעורר, ועם עוד כמה אנקדוטות מעניינות לגבי טיפוסים שפגשה עם השנים, כמו אישה שכבר 25 שנה מחפשת דירה להשכרה: לא מתוך כוונה באמת לשכור אחת (כי כבר יש לה בית משלה), אלא בשביל הפנטזיה של "לחיות חיים אחרים". הטורים האישיים של נרי לבנה הם תמיד קצת ארוכים מדי לטעמי, אבל שווה לקרוא ברפרוף, זה מעלה חיוך של הזדהות.
 
למעלה