דר אריה מבר
New member
הפיזיולוגיה של הפאניקה
הפיזיולוגיה של הפאניקה
פאניקה היא ורסיה קיצונית של תגובת אזעקה שהגוף עובר באופן טבעי כתגובה לאיום.
וולטר קנון תאר את תגובת הFIGHT & FLIGHT .
זהו מכניזם הבנוי בתוכנו, שמאפשר לבע"ח ברמה גבוהה יותר להעביר אנרגיה רבה ובמהירות בכדי להתמודד עם תוקפים או עם איום מיידי לקיום. תגובת אזעקה זאת עוזרת לנו במצבים בהם ישנה סכנה אמיתית.
לרוע המזל, רובינו חווים תגובת F& F זו גם לנוכח מצבים הנראים כמסוכנים או מאיימים מבחינה פסיכולוגית.
בהתקף פאניקה יתכן שלא יהיה שום איום הניתן לתפיסה והתגובה תופיע כאילו משומקום'.
ללא פרובוקציה ניתנת לצפייה. כאילו התגובה הטבעית הזאת יוצאת משליטה.
למערכת העצבים יש חלק רצוני וחלק לא רצוני.
בחלק הרצוני אתה שולט על שרירך החלק הלא רצוני שולט ללא רצוננו על פונקציות אוטומטיות.
כמו קצב הלב, נשימה ועיכול.
המערכת הלא רצונית מחולקת לשתים המערכת הסימפתטית והפאראסימפתטית. המערכת הסימפתטית אחראית על העברת מספר תגובות בגוף כאשר אנחנו נרגשים או מעוררים.
בהתקפת פאניקה המערכת הסימפתטית גורמת לכמה תגובות גופניות מהירות וחזקות בעוצמתן:
בלוטות האדרנל מפרישות הרבה אדרנלין ואתה תרגיש אימה מיידית, עם תחושת פחד עצומה.
תוך שניות ריבוי האדרנלין יגרום להגברת קצב הלב, להגברת והשטחת קצב הנשימה, להזעה מוגברת, לרעד ולרגלים וידיים קרות. המערכת הסימפתטית יוצרת מתח שרירים (ויש בע"ח שבמצב קיצוני כזה קופאים מפחד FREEZE).
מתח השרירים יוצר מתח באזור הלב והגרון ותחושה שאתה לא יכול לנשום.
בנוסף לכך יש שחרור יתר של חומצת קיבה, מניעת עיכול, שחרור כדוריות דם אדומות, שחרור סוכר המאוחסן בכבד, עליה בקצב המטבולי והרחבת האישונים בעיניים.
בפאניקה כל אלה מגיעים לשיא ובו אתה אחוז אימה ורוצה לברוח ולרוץ. חשוב לזכור שהאדרנלין המשוחרר בהתקף פאניקה ייקלט מחדש ע"י הכבד והכליות תוך מספר דקות.
אם תדע לרכב' או לצוף' על הסימפטומים הגופניים של הפאניקה מבלי להילחם בהם ולאמר לעצמך כמה נוראים הם, אזי הסימפטומים יטו לרדת תוך זמן קצר.
תוך נשימה נכונה, ואמירת דברים מרגיעים ותומכים ניתן ללמוד לשלוט בפאניקה במקום להפחיד את עצמנו לתגובה הרבה יותר חזקה.
הפיזיולוגיה של הפאניקה
פאניקה היא ורסיה קיצונית של תגובת אזעקה שהגוף עובר באופן טבעי כתגובה לאיום.
וולטר קנון תאר את תגובת הFIGHT & FLIGHT .
זהו מכניזם הבנוי בתוכנו, שמאפשר לבע"ח ברמה גבוהה יותר להעביר אנרגיה רבה ובמהירות בכדי להתמודד עם תוקפים או עם איום מיידי לקיום. תגובת אזעקה זאת עוזרת לנו במצבים בהם ישנה סכנה אמיתית.
לרוע המזל, רובינו חווים תגובת F& F זו גם לנוכח מצבים הנראים כמסוכנים או מאיימים מבחינה פסיכולוגית.
בהתקף פאניקה יתכן שלא יהיה שום איום הניתן לתפיסה והתגובה תופיע כאילו משומקום'.
ללא פרובוקציה ניתנת לצפייה. כאילו התגובה הטבעית הזאת יוצאת משליטה.
למערכת העצבים יש חלק רצוני וחלק לא רצוני.
בחלק הרצוני אתה שולט על שרירך החלק הלא רצוני שולט ללא רצוננו על פונקציות אוטומטיות.
כמו קצב הלב, נשימה ועיכול.
המערכת הלא רצונית מחולקת לשתים המערכת הסימפתטית והפאראסימפתטית. המערכת הסימפתטית אחראית על העברת מספר תגובות בגוף כאשר אנחנו נרגשים או מעוררים.
בהתקפת פאניקה המערכת הסימפתטית גורמת לכמה תגובות גופניות מהירות וחזקות בעוצמתן:
בלוטות האדרנל מפרישות הרבה אדרנלין ואתה תרגיש אימה מיידית, עם תחושת פחד עצומה.
תוך שניות ריבוי האדרנלין יגרום להגברת קצב הלב, להגברת והשטחת קצב הנשימה, להזעה מוגברת, לרעד ולרגלים וידיים קרות. המערכת הסימפתטית יוצרת מתח שרירים (ויש בע"ח שבמצב קיצוני כזה קופאים מפחד FREEZE).
מתח השרירים יוצר מתח באזור הלב והגרון ותחושה שאתה לא יכול לנשום.
בנוסף לכך יש שחרור יתר של חומצת קיבה, מניעת עיכול, שחרור כדוריות דם אדומות, שחרור סוכר המאוחסן בכבד, עליה בקצב המטבולי והרחבת האישונים בעיניים.
בפאניקה כל אלה מגיעים לשיא ובו אתה אחוז אימה ורוצה לברוח ולרוץ. חשוב לזכור שהאדרנלין המשוחרר בהתקף פאניקה ייקלט מחדש ע"י הכבד והכליות תוך מספר דקות.
אם תדע לרכב' או לצוף' על הסימפטומים הגופניים של הפאניקה מבלי להילחם בהם ולאמר לעצמך כמה נוראים הם, אזי הסימפטומים יטו לרדת תוך זמן קצר.
תוך נשימה נכונה, ואמירת דברים מרגיעים ותומכים ניתן ללמוד לשלוט בפאניקה במקום להפחיד את עצמנו לתגובה הרבה יותר חזקה.