...
לא בדיוק פילוסוף אבל אני מאוד מוקסם מתפיסת העולם שהייתה לדודו גבע. כן,דודו גבע הברווז המוזר,שלא עשה גיבורי על אלא את הברווז-הסופר לוזר. הולך ברחובות תל אביב מזמין עלמות חן לקפה ומקבל סירוב בכל פעם,חי חיים ממוצעים (זיין 3 פעמים ועקף את השיא של אביו!) אהב פטמות ובלונדיניות (מלאות,כמובן) וניסה תמיד לעשות שלום עם האווז (ימ"ש) "כל גיבורי הכל בארה"ב פשטו את הרגל.כר אין גיבורי על. תכף סופרמן יגלה שהוא הומו...העולם מורכב מדי בשביל גיבורי על.בארץ זה בלל מגוחך,הרי תוך שנה הם מתגלים כפארש. מי נשאר פה יותר משנה? נגיד,דיין היה גיבור על? בזמנו,כן. היום דורכים על גופתו. לא מאמינים היום באף גיבור. ומה שמתאים לארצנו יותר מכל זה האנטי גיבור על" וכמובן היחס שלו לפקיד ו"רסיסי החיים" שעונים על שאלות כגון "יש אלוהים?" "האם יש חיים לאחר המוות?" ו"עד מתי רשעים יעלוזו?" בארבע ריבועי קומיקס. הבן אדם שכתב את "הכובעון" ואת "קופיקו באושוויץ" יחד עם המדריך כיצד למות נכון,פילוסופיה אולי אין פה אבל יש פה כמות עצומה של תפיסת עולם שאני מתחבר אליה. לדעתי היצירה שהראתה הכי הרבה את תפיסת העולם הייחודית שלו הוא הקומיקס ביומן הפקיד "לגיהינום ובחזרה" "ב5 למרץ 18987 הבחין לפתע הפקיד יוסף קיבין שהוא מת" שפיגלמן מהכספים קיבל את השולחן שלו (שיהיה לו לבריאות) "נו זה המוות ומה עושים עכשיו" הוא מגיע לחדר שבו כולם ממלאים טפסים ובעזרת מי שישב לידו הבין שהוא בגיהנום,הוא ניגש לשאול שאלה בבירורים ומסתבר לו שאין גן עדן. הוא מגיש קובלנה (כאמור,בגיהנום הכל בירוקרטיה) ומסתבר שמישהו עשה טעות במחלקת הגוויות (יוסף קיבין בק' ולא בכ') והוא לא באמת מת,הציור הבא הוא של יוסף מבשר לשפיגלמן שהוא צריך לנטוש את שולחנו,שפיגלמן בתגובה אומר "אין אלוהים" אין גן עדן,אין אלוהים. אני אבין את זה אם אנשים יחשבו פה שאני איזה עוף מוזר כי אני מתחבר לתפיסת העולם של איש הברווז,אבל חפיף.