הפילוסופיה של הקשר הסיבתי

natalisiel

New member
הפילוסופיה של הקשר הסיבתי

מדוע ישנם תינוקות שנרגעים מאוד כאשר אימם עושה להם פוזות, פרצופים ותנועות מצחיקות ? ישנם תינוקות שמרוב אהבתם לזה, מפתחים צורך לזה. כיצד הצורך לזה התפתח ? האם יש הבדל בין תינוקות זכרים לבין תינוקות נקבות? מה זה עושה לתינוק כשעושים לו פוזות במונחי אגו ? ואגלה דווקא בפורום הזה מדוע אני שואלת ואיזה קשר סיבתי אני מחפשת לדעת. כרגע חזרתי מפגישה עם ידיד, שכנראה יהפוך לחבר, ושמתי לב ממנו שכל הזמן הבנים דורשים ממני לעשות להם דוגמנות כאילו אני במסלול דוגמנות. ואני הרי לפעמים שומרת על תינוקות ומשקיעה בתינוקות הרבה מאמצים ויודעת מה מרגיע אותם. וכל הצורך והדרישה של תינוקות לפוזות והשקעה בהם, מזכירים לי מאוד את ההשקעה שצריך להשקיע למען בנים בסטרפטיז-דוגמנות הזה. זה נורא חמוד בעינוי וגורם לי להבין את הבנים ומקל עלי את החיים להסתקרן ולמצא מחשבות פילוסופיות שיחברו את הקשר הסיבתי בין שני המקרים. אבל אין לי את הידע. הייתי מאוד מעוניינת לקבל מכאן את המחשבות הפילוסופיות והמסקנות הנובעות מהן, על הקשר הסיבתי בין שני הצרכים הללו של התינוקות להסתכל ב"דוגמנות" לבין הצורך של בנים כאשר הם מבוגרים כבר לצפות בדוגמנות ובסטרפטיז.
 
אולי כדאי שתחפשי ידיד אחר?

וברצינות, לא שמעתי על כך שבנים נמשכים דווקא לדוגמנות יותר מנשים. בנים דורשים ממך לדגמן? נו, באמת! אף פעם לא דרשתי מאישה לדגמן עבורי וכך גם כל חבריי הבנים (כולנו בנים אמיתיים). אני שואל את עצמי אם את שואלת ברצינות. אם כן, כדאי שתחליפי חבר או סגנון של חברים ותמצאי אנשים ברי לבב שלעולם לא ידרשו ממך לא לבשל ולא לדגמן ולא לעשות להם פוזות. (זה בסדר שתבשלי ותעשי פוזות... אך על בסיס הדדי ורצוני לגמרי). תינוקות אוהבים קשרים אינטראקטיביים מגוונים. אין שום חיבה ידועה לתינוקות ל"פוזות" במובן שתיארת: להפך, תינוקות מחבבים דווקא פעילות אקטיבית ולא רק לצפות במבוגר אקטיבי. למיטב ידיעתי אין הבדל בין בנים לבנות בעניין זה. כאמור, אני מציע שתחפשי חבר אחר.
 

natalisiel

New member
פליז אני רוצה לדעת יותר

תודה על תגובתך, חיכתי לה כבר מהבוקר ובמשך כל היום. אל דאגה, עם החבר. אני אוהבת אותו וזה מאוד הדדי. אמנם נכון שהיוזמה וההתפעלות באה מצידו גם אצל בנים קודמים שלי. אבל סך הכל זה הדדי. אבל אני לא הנושא שעליו רציתי לדעת. אתה כותב שתינוקות מחבבים דווקא פעילות אקטיבית ולא רק לצפות במבוגר אקטיבי. משמע שאתה לא שולל אפשרות שתינוקות גם אוהבים לצפות באימם עושה להם פרצופים ומצחיקה אותם עם תנועות גוף מצחיקות. ולגבי זה רציתי לדעת מחשבות פילוסופיות שאפשר לשער ולהגיד על זה כמקשרים בין הצורך הזה שלהם לבין התפתחות של צורך בהיותם כבר גדולים, לצפות בבחורה עושה תנועות גוף.
 
נטלי, לילה טוב!

פרויד, דווקא הוא, גילה שבני אדם הם יצורים מיניים מרגע לידתם. כלומר, בניגוד למה שסברו עד אז, יש לאדם מיניות פעילה מהיותו תינוק. כל הנאה של תינוקות היא (גם) גופנית. משמע יש אספקט מיני בהתענגותם למראה אמם (או אביהם) שמצחיק אותם בעזרת שפת גופו או פניו. המיניות של האדם, כשהוא מתבגר הולכת ומתמקדת באברי המין אף על פי שכל הגוף כולו הוא מיני. ייתכן אם כן, שצפיה באישה העושה תנועות גוף מחייה את אותה מיניות "כלל גופית" שגלומה בנו כפוטנציאל מינקותנו. מצד שני הצפייה הזאת משדרת פיתוי למימוש התשוקה המרומזת בתנועות גוף בעלות גוון מיני מובהק. מחשבות אלה בקו התפר הפסיכולוגי- פילוסופי עברו במוחי כשניסיתי להיענות לאתגר המאוד בלתי רגיל שהיצבת בפניי. אני מאחל לך מימושי אהבה רבים ומרגשים במחיצת חברך ובכלל.
 

aviah

New member
דווקא פרויד?

למען הגילוי הנאות, כדאי להזכיר שלפרויד היו בעיות עם סקס. אז הבקרוב-חבר שלה רוצה שהיא תעשה לו סטריפטיז. מדובר באנשים בוגרים, הוא נהנה, היא נהנית, מה כל כך רע בזה?
 

minci

New member
בתור "בן" קצת קשה לי להבין למה את

מתכוונת ב"פוזות"? והאם מסקנתך טובה לכלל הבנים שהכרת , לחלקם וכיוצ"ב. הנושא נשמע מעניין אך בלי לרדת לסוף דעתך קשה לי לחוות דיעה.
 
למעלה