הפיתרון האמיתי
הפיתרון האמיתי בא מתוך אותו מקור שכולנו באים ממנו: האור האלוהי. אני בא משם, את ואתה גם באים משם, וכן- גם ילד מרפיח. הבעייה מתרחשת כאשר יש מי שמעוניין להשמיד את האור הזה. אחד כזה הוא שונא-אדם. הוא שונא את עצמו, את שכנו- וכן- גם את אללה. נקלענו למערבולת דמים, וככל שהזמן יתקדם- נתקרב יותר ויותר אל מרכז המערבולת. ומה יקרה בסופו של דבר? נכון- אובדן ומוות טוטאליים של תושבי המזה"ת. אבל בעזרת האור הזה באה האמונה עם הבחירה בטוב. בחירה בטוב אינה מותנית בדבר! כל תוחלתה הוא למען אהבה ללא תנאי, אהבה חופשית, בשביל שגשוג ושלום. עלינו לשכוח מהעבר, מטעויות, קשיים ומעשים אלימים. לשכוח במחילה, אבל לא לשכוח מהזיכרון האינפורמטיבי. לאף אדם על כדוה"א אין מונופול על כאב, צער, אובדן וחולי של אחרים! אובדן של אדם זהו אובדן! אבל... יש גורמים כמו החמאס, שהואיל "בנדיבות" לחשוף את פרצופו אתמול, טרם הפיגוע (שתסכימו איתי שלוקח לתכנן ולבצע יותר מאשר יום אחד) המטרה שלהם ברורה, כפי שהבהיר אתמול שונא-האדם רנטיסי, רב המחבלים והמרצחים, לאחר ניסיון חיסולו: "אינשאללה, בתגובה לכך בקרוב מאוד תבוא עליהם עוד מכה (-שאכן באה היום, והיא היתה באה בכל מקרה- כי הרוע המוחלט לא מציב לעצמו תנאים וגבולות) קשה וכואבת עד שהפולשים הציונים יבינו כי אין להם ברירה אחרת אלא לחזור למקום שממנו באו" אני יודע שאם אני חוזר- אז זה לאור. אני יודע שאם אני חוזר- אז זה לכאן. להילחם עד יומי האחרון כדי להביא לדו-קיום אמיתי, שיכול לבוא רק ע"י התושבים עצמם ולא ע"י פוליטיקאים, שבו ישבו ישראלים וערבים בשלום אמת, לאחר שהרוע המוחלט ההוא ימוגר מבחינה רוחנית, אנושית ומצפונית ע"י הפלשתינים (ולא באמצעות אלימות וכוחניות) וצבאית-הגנתית ע"י צה"ל והרש"פ. למה, תשאלו? כי אני לאושוויץ לא חוזר*! בייחוד לא, מפני שזוהי הפנטזיה המתוקה של אחד כמו שונא-האדם ראנטיסי! גיל. *(נאמר בתור מטבע לשון נבואי)
הפיתרון האמיתי בא מתוך אותו מקור שכולנו באים ממנו: האור האלוהי. אני בא משם, את ואתה גם באים משם, וכן- גם ילד מרפיח. הבעייה מתרחשת כאשר יש מי שמעוניין להשמיד את האור הזה. אחד כזה הוא שונא-אדם. הוא שונא את עצמו, את שכנו- וכן- גם את אללה. נקלענו למערבולת דמים, וככל שהזמן יתקדם- נתקרב יותר ויותר אל מרכז המערבולת. ומה יקרה בסופו של דבר? נכון- אובדן ומוות טוטאליים של תושבי המזה"ת. אבל בעזרת האור הזה באה האמונה עם הבחירה בטוב. בחירה בטוב אינה מותנית בדבר! כל תוחלתה הוא למען אהבה ללא תנאי, אהבה חופשית, בשביל שגשוג ושלום. עלינו לשכוח מהעבר, מטעויות, קשיים ומעשים אלימים. לשכוח במחילה, אבל לא לשכוח מהזיכרון האינפורמטיבי. לאף אדם על כדוה"א אין מונופול על כאב, צער, אובדן וחולי של אחרים! אובדן של אדם זהו אובדן! אבל... יש גורמים כמו החמאס, שהואיל "בנדיבות" לחשוף את פרצופו אתמול, טרם הפיגוע (שתסכימו איתי שלוקח לתכנן ולבצע יותר מאשר יום אחד) המטרה שלהם ברורה, כפי שהבהיר אתמול שונא-האדם רנטיסי, רב המחבלים והמרצחים, לאחר ניסיון חיסולו: "אינשאללה, בתגובה לכך בקרוב מאוד תבוא עליהם עוד מכה (-שאכן באה היום, והיא היתה באה בכל מקרה- כי הרוע המוחלט לא מציב לעצמו תנאים וגבולות) קשה וכואבת עד שהפולשים הציונים יבינו כי אין להם ברירה אחרת אלא לחזור למקום שממנו באו" אני יודע שאם אני חוזר- אז זה לאור. אני יודע שאם אני חוזר- אז זה לכאן. להילחם עד יומי האחרון כדי להביא לדו-קיום אמיתי, שיכול לבוא רק ע"י התושבים עצמם ולא ע"י פוליטיקאים, שבו ישבו ישראלים וערבים בשלום אמת, לאחר שהרוע המוחלט ההוא ימוגר מבחינה רוחנית, אנושית ומצפונית ע"י הפלשתינים (ולא באמצעות אלימות וכוחניות) וצבאית-הגנתית ע"י צה"ל והרש"פ. למה, תשאלו? כי אני לאושוויץ לא חוזר*! בייחוד לא, מפני שזוהי הפנטזיה המתוקה של אחד כמו שונא-האדם ראנטיסי! גיל. *(נאמר בתור מטבע לשון נבואי)