הפיתרון - היפרדות / דני יתום
הפיתרון - היפרדות בג"ץ, אשר דחה את העתירות שדרשו לבטל את חוק האזרחות, הציג בקביעתו את הדילמה על כלל מרכיביה. שופטי הבג"ץ נחלקו בדעתם, והקביעה התקבלה על חודו של קול. שישה שופטים תמכו וחמישה התנגדו. השופט אדמונד לוי, שקולו הכריע הפסיקה, הביע חוסר נחת בולט מן החוק והתבטא, על-פי הפרסומים, כי החוק פוגע בזכויות החוקתיות לחיי משפחה ולשוויון וראוי לאפשר למדינה פרק זמן של תשעה חודשים כדי לגבש הסדר חלופי. מכאן אני מסיק כי החלה הספירה לאחור לביטולו של החוק. החוק מתבסס על הטענה לפיה במקרים מסוימים התקיימו שיתופי פעולה בין ערבים אזרחי ישראל ופלשתינים, שקיבלו מעמד של תושבות קבע או אזרחות ישראלית, עם ארגוני טרור בביצוע פיגועים. לפי טענה זו, החוק בא על מנת לענות על צורך ביטחוני חיוני ולמנוע מצבים שכאלה. כדי למנוע מגורמי טרור פלשתינים לקבל אזרחות ישראלית, אין צורך להטיל מניעה גורפת על כלל התושבים הפלשתינים. פיתרון לבעיה הביטחונית המתוארת לעיל מתקיים על ידי מניעת כניסתם לישראל של מי שבידי גופי הביטחון והמודיעין הישראלי חומר המחשיד אותם בקשר כזה או אחר לפעילות טרור או לארגוני טרור. שירותי הביטחון של ישראל יעילים דיים כדי לספק חומר ביטחוני שכזה, והמניעה הגורפת מעלה טענות קשות כי החוק פוגע בזכויות יסוד והינו גזעני, מכיוון שהוא מפלה לרעה אוכלוסייה שלמה על בסיס מוצאה. בנוסף, באם הנתונים אכן נכונים, והחוק מאפשר לכ–250 פלשתינים לזכות מידי שנה באזרחות ישראלית, הרי שאין בכך כדי להוות סיכון ביטחוני ולפגוע בביטחון המדינה. אי אפשר להתעלם מכך שביסוד החקיקה עמד גם החשש הכבד להפרת המשוואה הדמוגרפית בין יהודים ללא יהודים. מדינת ישראל הינה יהודית ודמוקרטית ועל מנת לשמור על צביונה הכפול עלינו להבטיח רוב יהודי מאסיבי במדינת ישראל. החוק מסב נזק לישראל מדינת ישראל התנגדה ותמשיך להתנגד לתביעה הפלשתינית לזכות השיבה בדיוק מן הטעם הזה, קרי הצורך לשמור על רוב יהודי מאסיבי ולא מעורער. מדינת ישראל פעלה בתבונה רבה כאשר נפרדנו ממיליון וחצי פלשתינים ברצועת עזה, ויהא עלינו להיפרד מהפלשתינים גם ביהודה ושומרון כדי לצמצם למינימום את מספר הפלשתינים שיישארו תחת ריבונותנו. ההיפרדות תחייב אותנו לקבוע גבולות חדשים לשטחים בהם תשלוט ישראל. גבולות בטחון אני מכנה אותם ולא גבולות קבע. גבולות הקבע יושגו רק כתוצאה ממשא ומתן עם הפלשתינים ובהסכמה מלאה עם מדינות העולם. הגבולות החדשים ישורטטו כך שהם יותירו בחוץ את מרבית הפלשתינים המתגוררים ביהודה ושומרון וישאירו בתוכם את כלל אזרחי ישראל, כולל המתנחלים, שחלקם ייאלץ לעבור אל תוך השטח המוגדר על ידי גבולות הקבע. ההיפרדות מהפלשתינים והשלמת גדר הביטחון ינתקו כמעט לחלוטין את הקשר בין ערביי ישראל והפלשתינים ויצמצמו באופן משמעותי את החשש שמא פלשתינים יממשו את זכות השיבה ע"י נישואים ואיחוד משפחות. לסיכום: הבעיה המטרידה איננה רק זו הביטחונית, עליה ניתן להתגבר, אלא גם החשש מפני הפרת המשוואה הדמוגרפית. חוק האזרחות אינו נותן מענה לנושא הביטחוני ולא לנושא הדמוגרפי. החוק מסב נזק גדול למדינת ישראל ולתדמיתה. בהיותו לא שוויוני, פוגע בזכויות יסוד, גורף ומקומם. ועל כן יש לבטלו. על בטחון המדינה ועל אופיינו כמדינה יהודית ודמוקרטית צריך לשמור באמצעים ובמהלכים שציינתי במאמר זה. http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/421/792.html
הפיתרון - היפרדות בג"ץ, אשר דחה את העתירות שדרשו לבטל את חוק האזרחות, הציג בקביעתו את הדילמה על כלל מרכיביה. שופטי הבג"ץ נחלקו בדעתם, והקביעה התקבלה על חודו של קול. שישה שופטים תמכו וחמישה התנגדו. השופט אדמונד לוי, שקולו הכריע הפסיקה, הביע חוסר נחת בולט מן החוק והתבטא, על-פי הפרסומים, כי החוק פוגע בזכויות החוקתיות לחיי משפחה ולשוויון וראוי לאפשר למדינה פרק זמן של תשעה חודשים כדי לגבש הסדר חלופי. מכאן אני מסיק כי החלה הספירה לאחור לביטולו של החוק. החוק מתבסס על הטענה לפיה במקרים מסוימים התקיימו שיתופי פעולה בין ערבים אזרחי ישראל ופלשתינים, שקיבלו מעמד של תושבות קבע או אזרחות ישראלית, עם ארגוני טרור בביצוע פיגועים. לפי טענה זו, החוק בא על מנת לענות על צורך ביטחוני חיוני ולמנוע מצבים שכאלה. כדי למנוע מגורמי טרור פלשתינים לקבל אזרחות ישראלית, אין צורך להטיל מניעה גורפת על כלל התושבים הפלשתינים. פיתרון לבעיה הביטחונית המתוארת לעיל מתקיים על ידי מניעת כניסתם לישראל של מי שבידי גופי הביטחון והמודיעין הישראלי חומר המחשיד אותם בקשר כזה או אחר לפעילות טרור או לארגוני טרור. שירותי הביטחון של ישראל יעילים דיים כדי לספק חומר ביטחוני שכזה, והמניעה הגורפת מעלה טענות קשות כי החוק פוגע בזכויות יסוד והינו גזעני, מכיוון שהוא מפלה לרעה אוכלוסייה שלמה על בסיס מוצאה. בנוסף, באם הנתונים אכן נכונים, והחוק מאפשר לכ–250 פלשתינים לזכות מידי שנה באזרחות ישראלית, הרי שאין בכך כדי להוות סיכון ביטחוני ולפגוע בביטחון המדינה. אי אפשר להתעלם מכך שביסוד החקיקה עמד גם החשש הכבד להפרת המשוואה הדמוגרפית בין יהודים ללא יהודים. מדינת ישראל הינה יהודית ודמוקרטית ועל מנת לשמור על צביונה הכפול עלינו להבטיח רוב יהודי מאסיבי במדינת ישראל. החוק מסב נזק לישראל מדינת ישראל התנגדה ותמשיך להתנגד לתביעה הפלשתינית לזכות השיבה בדיוק מן הטעם הזה, קרי הצורך לשמור על רוב יהודי מאסיבי ולא מעורער. מדינת ישראל פעלה בתבונה רבה כאשר נפרדנו ממיליון וחצי פלשתינים ברצועת עזה, ויהא עלינו להיפרד מהפלשתינים גם ביהודה ושומרון כדי לצמצם למינימום את מספר הפלשתינים שיישארו תחת ריבונותנו. ההיפרדות תחייב אותנו לקבוע גבולות חדשים לשטחים בהם תשלוט ישראל. גבולות בטחון אני מכנה אותם ולא גבולות קבע. גבולות הקבע יושגו רק כתוצאה ממשא ומתן עם הפלשתינים ובהסכמה מלאה עם מדינות העולם. הגבולות החדשים ישורטטו כך שהם יותירו בחוץ את מרבית הפלשתינים המתגוררים ביהודה ושומרון וישאירו בתוכם את כלל אזרחי ישראל, כולל המתנחלים, שחלקם ייאלץ לעבור אל תוך השטח המוגדר על ידי גבולות הקבע. ההיפרדות מהפלשתינים והשלמת גדר הביטחון ינתקו כמעט לחלוטין את הקשר בין ערביי ישראל והפלשתינים ויצמצמו באופן משמעותי את החשש שמא פלשתינים יממשו את זכות השיבה ע"י נישואים ואיחוד משפחות. לסיכום: הבעיה המטרידה איננה רק זו הביטחונית, עליה ניתן להתגבר, אלא גם החשש מפני הפרת המשוואה הדמוגרפית. חוק האזרחות אינו נותן מענה לנושא הביטחוני ולא לנושא הדמוגרפי. החוק מסב נזק גדול למדינת ישראל ולתדמיתה. בהיותו לא שוויוני, פוגע בזכויות יסוד, גורף ומקומם. ועל כן יש לבטלו. על בטחון המדינה ועל אופיינו כמדינה יהודית ודמוקרטית צריך לשמור באמצעים ובמהלכים שציינתי במאמר זה. http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/421/792.html