הפכתי את החבר לאלוהים

[שירה כמים 1959]

את החבר הפכתי לאלוהים
את השיש במטבח הפכתי לאלוהים
את החתול הפכתי לאלוהים
את האמנות הפכתי לאלוהים
את הפסיכולוג הפכתי לאלוהים
את עצמי הפכתי לאלוהים
הפכתי והפכתי והפכתי
כמו במקושקשת על הגז
וחיפשתי את אלוהים עד שמצאתי
את אלוהים וגם אותו הפכתי לאלוהים
שום דבר לא יכול היה לעמוד בפני התשוקה הבוערת שלי
לאלוהים

 

[שירה כמים 1959]

באתי אל אלוהים ואמרתי לו
שחרר אותי מהצורך באלוהים.
אלוהים הסתכל בי, גיחך קלות,
צלע על מקל ההליכה שלו עד לקצה החדר,
הצית את מקטרתו ואמר
מה את רוצה ממני
מה את עושה ממני אלוהים
למה את לא הולכת לחפש במקומות אחרים
?
שאלתי
"היכן?"
אלוהים ינק ממקטרתו ולא ענה דבר.
הוא טוב בזה