הפכתי לכחולה
ערב טוב לכולם
אני שמחה לספר שמרגע זה ממש אני מנהלת את הפורום החשוב הזה והיקר מאוד לליבי....
אני נכנסת לנעלים ע-נ-ק-י-ו-ת ומניחה שיקח לי זמן (מקווה שקצר) להדביק את הפער. זה המקום להודות לג'סיקה על שנים של עבודת קודש.
קצת על עצמי -
אני נבט, נשואה לשחר, ואמא לעידו בן 11 חודשים שנולד עם קלאב פוט ברגל ימין. גרים בטבעון.
הסיפור שלי ודאי ישמע לחלק גדול מכם מוכר -
בשבוע 14 של ההריון הלכנו לסקירה ראשונה ציפינו לדעת את מין התינוק ולשמוע שהכל בסדר. בסיום הבדיקה הרופא אמר שהוא מצא קלאב-פוט. לא היה לנו מושג מה זה ועל מה הוא מדבר. בחיים לא שמענו על הבעיה. כל ההתרגשות מהבדיקה התחלפה בחשש עצום. חזרנו הביתה המומים, נכנסנו לאינטרנט, הקשנו קלאב-פוט והגענו לפורום הזה. באותו הרגע משהו קצת נרגע, הבנו שהבעיה ברת טיפול ושיש קבוצה של אנשים חמים ותומכים ואנחנו לא לבד.
מאז אני חברה בפורום. אני מודה שכשהייתי בהריון כבר חיכיתי לרגע שאוכל לתת עצות מהנסיון שלי.
הרבה פעמים כשעידו עומד (ועכשיו גם מתחיל ללכת) אני מסתכלת עליו ונזכרת כמה דאגנו, איך לא ישנו בלילה מהסקירה הראשונה ועד לתוצאות של מי השפיר ומתרגשת מכך שהכל בסדר. לכל מי ששואל אותי אני תמיד אומרת שאם זו הצרה הרפואית היחידה שתהיה לעידו אני חותמת עליה בשתי ידיים.
שיהיה ערב נעים וטוב
ובהצלחה לי
ולנו...
נבט
(שקד מלמד הוא הכינוי כי זהו שם המשפחה שלי).
ערב טוב לכולם
אני שמחה לספר שמרגע זה ממש אני מנהלת את הפורום החשוב הזה והיקר מאוד לליבי....
אני נכנסת לנעלים ע-נ-ק-י-ו-ת ומניחה שיקח לי זמן (מקווה שקצר) להדביק את הפער. זה המקום להודות לג'סיקה על שנים של עבודת קודש.
קצת על עצמי -
אני נבט, נשואה לשחר, ואמא לעידו בן 11 חודשים שנולד עם קלאב פוט ברגל ימין. גרים בטבעון.
הסיפור שלי ודאי ישמע לחלק גדול מכם מוכר -
בשבוע 14 של ההריון הלכנו לסקירה ראשונה ציפינו לדעת את מין התינוק ולשמוע שהכל בסדר. בסיום הבדיקה הרופא אמר שהוא מצא קלאב-פוט. לא היה לנו מושג מה זה ועל מה הוא מדבר. בחיים לא שמענו על הבעיה. כל ההתרגשות מהבדיקה התחלפה בחשש עצום. חזרנו הביתה המומים, נכנסנו לאינטרנט, הקשנו קלאב-פוט והגענו לפורום הזה. באותו הרגע משהו קצת נרגע, הבנו שהבעיה ברת טיפול ושיש קבוצה של אנשים חמים ותומכים ואנחנו לא לבד.
מאז אני חברה בפורום. אני מודה שכשהייתי בהריון כבר חיכיתי לרגע שאוכל לתת עצות מהנסיון שלי.
הרבה פעמים כשעידו עומד (ועכשיו גם מתחיל ללכת) אני מסתכלת עליו ונזכרת כמה דאגנו, איך לא ישנו בלילה מהסקירה הראשונה ועד לתוצאות של מי השפיר ומתרגשת מכך שהכל בסדר. לכל מי ששואל אותי אני תמיד אומרת שאם זו הצרה הרפואית היחידה שתהיה לעידו אני חותמת עליה בשתי ידיים.
שיהיה ערב נעים וטוב
ובהצלחה לי
נבט
(שקד מלמד הוא הכינוי כי זהו שם המשפחה שלי).
