הפלה, זיקה, והרצון החזק להפוך כבר להורים.
היי,
רציתי לשתף אתכן במה שעובר עלי.
כמובן שאשמח לחיזוקים, סיפורי הזדהות ושיתופים
אני ובעלי כבר שנה וחצי מחכים לילד ראשון.
לפני כשנה וחצי נכנסנו על הנסיון הראשון, אך הבדיקות הראו תסמונת דאון בודאות של 99% כך שנאלצנו להיפרד מהעובר בסוף שבוע 18.
לאחר מכן, הייתי צריכה לחכות מספר חודשים שהרחם שלי יתאושש מההפלה ואז החלטנו לנסוע למזרח להתאוורר קצת מהאכזבה שחווינו...
כשחזרנו גילינו שעצם השהיה במזרח מעלה את החשד לנשיאת זיקה, אותה הגבר יכול להעביר במשך חצי שנה (מסוכן מאוד להריון) ולכן נאלצנו להמתין חצי שנה נוספת עד שיעבור החשש.
שתבינו, שאם היינו יודעים מראש על הזיקה הארורה הזו לא היינו נוסעים בכלל. הרצון להפוך כבר להורים הרבה יותר חשוב לנו... אך אף אחד לא דאג לידע אותנו מראש על העניין (היינו לשכת הבריאות לעשות חיסונים לפני הנסיעה) וגם כאשר חזרנו גילינו על זה ממש במקרה.... כמו כן, אין שום אין שום בדיקה שיכולה לבדוק נשאות ורק בשל החשש צריך לחכות חצי שנה.
כעת, עברו כבר כמעט חודשיים מאז שחלף החשש לזיקה.
לפני חודש ניסינו ולא נתפס.
לפני שבוע ניסינו שוב, קיימנו יחסים יומיים וחצי לאחר שבדיקת הביוץ יצאה חיובית (בעקבות שמירת נידה), מקווה מאוד שהספקנו את הביוץ החודש... וכעת אנחנו ממתינים (עוד 8 ימים) בתקווה לקבל 2 פסים חיוביים.
אני יודעת שאומרים שככל שאתה יותר רוצה את זה, זה דווקא עלול להוריד את הסיכויים אבל אני לא מצליחה לשלוט בזה. אני בת 27, עוד מעט 28 וכמעט כל הבנות סביבי כבר עם ילד ראשון \ בהריון.... וזה רק מגביר אצלי את התשוקה לזה.
אומרים שכל דבר בא הזמן שלו, אלוקים בוחר מתי להוריד כל נשמה לעולם אבל זה עדיין קשה.
בנוסף, רציתי להתייעץ איתכן לגבי התזונה במהלך הנסיון להרות (בשבועיים של החוסר ודאות), האם אתן נמנעות מסושי, בשר נא ואלכוהול? כי זה רק מגביר את הציפיה והאכזבה. בחודש הקודם הקפדתי אבל עכשיו כשהבנתי שזה לא כזה בטוח זה מאכזב אותי וממש מתחשק לי לשתות יין (פעם -פעמיים בשבוע..) לגבי אוכל נא אני יותר חוששת אבל לא יודעת האם באמת יש סיבה להקפיד לשמור מעכשיו? הרי יהיו לי 9 חודשים להימנע מהדברים האלו...
תודה רבה על ההקשבה,
היי,
רציתי לשתף אתכן במה שעובר עלי.
כמובן שאשמח לחיזוקים, סיפורי הזדהות ושיתופים
אני ובעלי כבר שנה וחצי מחכים לילד ראשון.
לפני כשנה וחצי נכנסנו על הנסיון הראשון, אך הבדיקות הראו תסמונת דאון בודאות של 99% כך שנאלצנו להיפרד מהעובר בסוף שבוע 18.
לאחר מכן, הייתי צריכה לחכות מספר חודשים שהרחם שלי יתאושש מההפלה ואז החלטנו לנסוע למזרח להתאוורר קצת מהאכזבה שחווינו...
כשחזרנו גילינו שעצם השהיה במזרח מעלה את החשד לנשיאת זיקה, אותה הגבר יכול להעביר במשך חצי שנה (מסוכן מאוד להריון) ולכן נאלצנו להמתין חצי שנה נוספת עד שיעבור החשש.
שתבינו, שאם היינו יודעים מראש על הזיקה הארורה הזו לא היינו נוסעים בכלל. הרצון להפוך כבר להורים הרבה יותר חשוב לנו... אך אף אחד לא דאג לידע אותנו מראש על העניין (היינו לשכת הבריאות לעשות חיסונים לפני הנסיעה) וגם כאשר חזרנו גילינו על זה ממש במקרה.... כמו כן, אין שום אין שום בדיקה שיכולה לבדוק נשאות ורק בשל החשש צריך לחכות חצי שנה.
כעת, עברו כבר כמעט חודשיים מאז שחלף החשש לזיקה.
לפני חודש ניסינו ולא נתפס.
לפני שבוע ניסינו שוב, קיימנו יחסים יומיים וחצי לאחר שבדיקת הביוץ יצאה חיובית (בעקבות שמירת נידה), מקווה מאוד שהספקנו את הביוץ החודש... וכעת אנחנו ממתינים (עוד 8 ימים) בתקווה לקבל 2 פסים חיוביים.
אני יודעת שאומרים שככל שאתה יותר רוצה את זה, זה דווקא עלול להוריד את הסיכויים אבל אני לא מצליחה לשלוט בזה. אני בת 27, עוד מעט 28 וכמעט כל הבנות סביבי כבר עם ילד ראשון \ בהריון.... וזה רק מגביר אצלי את התשוקה לזה.
אומרים שכל דבר בא הזמן שלו, אלוקים בוחר מתי להוריד כל נשמה לעולם אבל זה עדיין קשה.
בנוסף, רציתי להתייעץ איתכן לגבי התזונה במהלך הנסיון להרות (בשבועיים של החוסר ודאות), האם אתן נמנעות מסושי, בשר נא ואלכוהול? כי זה רק מגביר את הציפיה והאכזבה. בחודש הקודם הקפדתי אבל עכשיו כשהבנתי שזה לא כזה בטוח זה מאכזב אותי וממש מתחשק לי לשתות יין (פעם -פעמיים בשבוע..) לגבי אוכל נא אני יותר חוששת אבל לא יודעת האם באמת יש סיבה להקפיד לשמור מעכשיו? הרי יהיו לי 9 חודשים להימנע מהדברים האלו...
תודה רבה על ההקשבה,
