הפלה טבעית ותחושת אשם
הי,
ביום שישי עברתי הפלה טבעית בשבוע 7. זאת היתה חוויה מאוד קשה עבורי,
במיוחד בגלל שעברתי אותה לבד, בבית. לא שיתפתי אף אחד בהריון מלבד בן זוגי כמובן, אך הוא לא ממש ידע להכיל את האובדן.. וכשזה ממש קרה הייתי פיזית גם לבד בבית.
ההריון הזה היה רצוי מאוד ושמחתי בו כל כך ואני עדיין מתקשה לעכל שהוא הסתיים.
החלק הקשה ביותר מבחינתי הוא שאני יודעת שהסיבה להפלה היא בגלל טראומה שחוויתי שבוע קודם, איזושהי חוויה מפחידה שעברתי והגוף שלי ממש הזדעזע רגשית באותו הזמן.
אני לא מפסיקה להאשים את עצמי שלא הצלחתי לשמור על העובר שלי. ביקשתי ממנו סליחה בבכי קורע לב, נפרדתי. אבל תחושת האשמה לא מרפה. אולי אם הייתי יותר חזקה, אולי אם הייתי עושה ככה או אחרת.. עדיין חושבת מה הייתי יכולה לעשות..
רציתי לפרוק קצת. תודה.
הי,
ביום שישי עברתי הפלה טבעית בשבוע 7. זאת היתה חוויה מאוד קשה עבורי,
במיוחד בגלל שעברתי אותה לבד, בבית. לא שיתפתי אף אחד בהריון מלבד בן זוגי כמובן, אך הוא לא ממש ידע להכיל את האובדן.. וכשזה ממש קרה הייתי פיזית גם לבד בבית.
ההריון הזה היה רצוי מאוד ושמחתי בו כל כך ואני עדיין מתקשה לעכל שהוא הסתיים.
החלק הקשה ביותר מבחינתי הוא שאני יודעת שהסיבה להפלה היא בגלל טראומה שחוויתי שבוע קודם, איזושהי חוויה מפחידה שעברתי והגוף שלי ממש הזדעזע רגשית באותו הזמן.
אני לא מפסיקה להאשים את עצמי שלא הצלחתי לשמור על העובר שלי. ביקשתי ממנו סליחה בבכי קורע לב, נפרדתי. אבל תחושת האשמה לא מרפה. אולי אם הייתי יותר חזקה, אולי אם הייתי עושה ככה או אחרת.. עדיין חושבת מה הייתי יכולה לעשות..
רציתי לפרוק קצת. תודה.
