הפלה שניה בדרך
שלום בנות יקרות
בימים האחרונים התגלגלתי מפורום הריון-- לפורום הריון לאחר אבדן-- והנה אני כאן
לצערי מצפה להפלה ברגעים אלו, אני בשבוע 8 פלוס 3. נראה שההריון הפסיק להתפתח בסביבות שבוע 6.
אני בת 41 וזה הריון שלישי שלי.
גם בהריון הראשון לפני כשנה ו 9 חוד גילינו בשבוע 6 שההריון לא מתפתח, המתנתי והמשכתי להבדק ובסוף שבוע 8 ההריון נפל באופן טבעי וזה היה הרע במיעוטו, כי הרגשתי שהגוף עשה את מה שנכון. אבל את עומק הכאב של כל התהליך, רק מי שחוותה יכולה להבין.
ההריון השני תודה לאל התחיל כחודשיים וחצי לאחר ההפלה. בטא גבוהה, הכפלות יפות, דופק בשבוע 5 פלוס 6 ובסופו ילדתי את הנסיך המהמם שלי
וההריון הנוכחי, התחיל בבטא נמוכה מההריון הקודם אבל היו הכפלות תקינות (בדקתי 4 פעמים) אבל האולטרסאונד לא היה תקין ואתמול נאמר לי סופית שההריון לא מתפתח, נראה שהפסיק בשלב מאד דומה להריון הראשון.
הרופא רצה לשלוח אותי משם למיון לקבל ציטוטק. ביקשתי לעשות עוד אולטרסאונד במכשיר מתקדם יותר- לצערי הוא הראה את אותו הדבר. ובכל מקרה החלטתי שאם צריכה להיות הפלה, אני מתפללת שזה יגיע באופן טבעי. ואיך אמרתי לבן הזוג שלי- עד עכשיו פחדתי לראות דימום, ומעכשיו אשמח לראות דימום, שיתחיל את התהליך הטבעי.. ובאמת כבר אתמול בערב התחיל דימום קל, עדיין ישנו, לא ממש מתגבר אבל זה מדהים איך שזה התחיל מיד אחרי שקיבלתי תשובה ודאית.
בגדול אני בסדר.. מנסה לקבל את הדברים כמו שהם. אתמול בלילה היה לנו ריב גדול שמאד ציער אותי במקביל לחוויית האובדן. כנראה שזו היתה דרכנו המעוותת להתמודד עם האכזבה. ההריון הזה שמסתיים עכשיו, היה ממש נס. ממש מתנה. גם נראה היה שמאד קירב ביננו אחרי תקופה קשה שעברנו. וכעת האובדן מציף ומטלטל ומפחיד.. ואני מבינה שלצערי לא אוכל לקבל הפעם מספיק תמיכה ממנו.
אז אני כאן איתכן בינתיים ומאחלת לכולנו למצוא את עצמנו בקרוב מאד בפורום הריון עם הריונות תקינים ובשורות טובות.
שלום בנות יקרות
בימים האחרונים התגלגלתי מפורום הריון-- לפורום הריון לאחר אבדן-- והנה אני כאן
לצערי מצפה להפלה ברגעים אלו, אני בשבוע 8 פלוס 3. נראה שההריון הפסיק להתפתח בסביבות שבוע 6.
אני בת 41 וזה הריון שלישי שלי.
גם בהריון הראשון לפני כשנה ו 9 חוד גילינו בשבוע 6 שההריון לא מתפתח, המתנתי והמשכתי להבדק ובסוף שבוע 8 ההריון נפל באופן טבעי וזה היה הרע במיעוטו, כי הרגשתי שהגוף עשה את מה שנכון. אבל את עומק הכאב של כל התהליך, רק מי שחוותה יכולה להבין.
ההריון השני תודה לאל התחיל כחודשיים וחצי לאחר ההפלה. בטא גבוהה, הכפלות יפות, דופק בשבוע 5 פלוס 6 ובסופו ילדתי את הנסיך המהמם שלי
וההריון הנוכחי, התחיל בבטא נמוכה מההריון הקודם אבל היו הכפלות תקינות (בדקתי 4 פעמים) אבל האולטרסאונד לא היה תקין ואתמול נאמר לי סופית שההריון לא מתפתח, נראה שהפסיק בשלב מאד דומה להריון הראשון.
הרופא רצה לשלוח אותי משם למיון לקבל ציטוטק. ביקשתי לעשות עוד אולטרסאונד במכשיר מתקדם יותר- לצערי הוא הראה את אותו הדבר. ובכל מקרה החלטתי שאם צריכה להיות הפלה, אני מתפללת שזה יגיע באופן טבעי. ואיך אמרתי לבן הזוג שלי- עד עכשיו פחדתי לראות דימום, ומעכשיו אשמח לראות דימום, שיתחיל את התהליך הטבעי..
ובאמת כבר אתמול בערב התחיל דימום קל, עדיין ישנו, לא ממש מתגבר אבל זה מדהים איך שזה התחיל מיד אחרי שקיבלתי תשובה ודאית. בגדול אני בסדר.. מנסה לקבל את הדברים כמו שהם. אתמול בלילה היה לנו ריב גדול שמאד ציער אותי במקביל לחוויית האובדן. כנראה שזו היתה דרכנו המעוותת להתמודד עם האכזבה. ההריון הזה שמסתיים עכשיו, היה ממש נס. ממש מתנה. גם נראה היה שמאד קירב ביננו אחרי תקופה קשה שעברנו. וכעת האובדן מציף ומטלטל ומפחיד.. ואני מבינה שלצערי לא אוכל לקבל הפעם מספיק תמיכה ממנו.
אז אני כאן איתכן בינתיים ומאחלת לכולנו למצוא את עצמנו בקרוב מאד בפורום הריון עם הריונות תקינים ובשורות טובות.
