הפלויד ואני
- פותח הנושא c h i r o
- פורסם בתאריך
ציףציף1000
New member
היה נחמד אם היית מביא את הדברים כאן
שכן המטרה של הפורום הוא לקיים דיון פתוח, כאן. אם אתה רוצה לקדם את הבלוג שלך, יש לעשות זאת ב-OFF.
שכן המטרה של הפורום הוא לקיים דיון פתוח, כאן. אם אתה רוצה לקדם את הבלוג שלך, יש לעשות זאת ב-OFF.
אני והפלויד-הבלוג שלי
אתם מכירים את האנשים שאומרים שמוזיקה שינתה להם את החיים? אף פעם , אני מודה, לא ממש הבנתי אותם , סך הכול מוזיקה , אתם יודעים משהו ששמים ברקע כדאי שלא יהיה משעמם. אז איך הפכתי לאחת מהאנשים הללו? זה היה ביוני 2006 כשאחי התחיל לספור לאחור את הימים להגעתו של רוג'ר ווטרס לארץ, אם היה לו עוד סבלנות הוא היה סופר גם את הדקות. מיותר לציין שהוא גם רכש את הכרטיס בערך 3 חודשים קודם, והנה אחותו החוצפנית רכשה כרטיס להופעה יומיים לפניי, ועוד זה אחריי הרבה לבטים: מה כל כך הרבה כסף? אני לא מכירה אותו בכלל? מה אני אעשה שם? וכו'. ואז לאחר שגם שותפי לעבודה רכש כרטיס והראה סימני התלהבות ככל שהתאריך התקרב, ואחי היה על סף עילפון, וכל מה ששמעתי שזאת הופעה של פעם בחיים וחייבים ללכת, אז השתכנעתי. אז לאחר הלחץ הזה מצאתי את עצמי בדרך ללטרון בשעה 14:00 בצהריים, כי כמובן צריך להיות שעות לפניי ההופעה כדאי לתפוס מקום.... שום דבר לא הכין אותי למה שאני עומדת לראות ושהגענו למקום ההופעה נכנסתי כאילו לסצנה שלקוחה משנות ה-60 או ה-70 , בחורות עם שמלות לבנות חלקן גם לבשו זר פרחים על הראש!, 95% מהבחורים עם שיער ארוך, מתגודדים בקבוצות מעשנים ושותים ביחד הייתי בהלם בהתחלה. לאחר שעות בשמש קופחת וישיבה על שדה חומוס חרוש (מאוד נוח...) לאחר הופעת חימום מתישה משהו, הוא עלה....ואיך הוא עלה! אני מודה שלאורך ההופעה שמעתי את שירי פינק פלויד, לא יכולה להגיד שעל ההתחלה נפלתי שדודה , גם מהחלק הראשון וגם מהחלק השני בדארק סייד (גם שמעתי יומיים לפניי ההופעה אוסף שלהם, דרך נוראית להבין את פינק פלויד). מה שכן הפיל אותי ומה שכן עשה את השינוי הגדול בי היה הקהל האקסטזה שאחזה באנשים שם, האנרגיות (גם מהג'וינטים ) , האושר העילאי שלהם , ילדים בני 16 לצד אנשים בני 40 50 מנגנים על גיטרות באוויר זה לצד זה, צורחים בקולי קולות את מילות השיר , מעריצים עד דמעות את האיש על הבימה, ואני הסתכלתי עליהם (גם על ההופעה כמובן) ונדהמתי והייתי חייבת להבין מה זאת הלהקה הזאת? איך להקה כזאת מכניסה אנשים לכזאת היסטריה?? מי הם פינק פלויד? כשנגמרה ההופעה ישבתי כמו רבים אחרים על הדשא ובהיתי באיזה נקודה לא ברורה, הייתי בשוק והבנתי שהייתי בהופעה שעתידה להיות היסטוריה בארץ שלנו (עד שבמהרה בימנו יגיעו כל הארבעה .....) . אז יום למחרת ביקשתי מאחי שייתן לי לשמוע אלבומים שלהם שלמים ולא אוסף. אז הוא נתן לי את WISH YOU ו-DARK SIDE ואת החומה, ואמר תתחילי עם זה , זה פינק פלויד למתחילים ואז או ואז התחיל לחלחל לי משהו מדהים לגוף, זרם נעים של אושר מתוק....הגעתי לנקודה ששמעתי מוזיקה מושלמת.... ומאז ועד היום פינק פלויד זורמת לי בורידים , בנפש , בלב בכל רמ"ח אבריי...במשך השנה וקצת הזאת למדתי המון על הלהקה, לא מתיימרת להיות מומחית, אבל יודעת המון. וכך זה היה ניכסתי לתוך המוזיקה בהנאה צרופה, כל צליל שיצא מהגיטרה המופלאה של דיויד נכנס לי ישר לנפש הקול שלו שיכול להיות מלטף, עצוב, מחוספס גורם לי לחיוכים טיפשיים ולצמרמורות מרגשות, איך המילים של ווטרס עוצמתיות ומעבירות חויות (רובן, אם לא כולן, עצובות) , איך רייט מנגן על הקלידים בעדינות כזאת ואם זאת משתלב עם הגיטרה הדומיננטית של דיויד (דיויד כבר אמרתי?) ואיך מייסון מלהטט על התופים. גיליתי פשוט שהמוזיקה , לא יודעת איך להסביר את זה בפשטות, היא ממש מוחשית, אני יכולה להרגיש אותה.זה לשמוע ולהתנתק מהכל ולהרגיש את הכל. התחלתי להבין מה מיוחד בפינק פלויד, האלבומי קונספט שלהם (כשמם כן הם) מספרים סיפורים, איך השירים מתחברים למקשה אחת , יש בכל אלבום התחלה אמצע וסוף , ולכן אמרתי שלשמוע אוסף של פינק פלויד זו לא דרך להכיר את הלהקה. היום יש לי כבר כמעט את כל האלבומים הם יושבים יפה מאוד על המזנון שלי, אוסף פינק פלויד מרשים, חסרים לי רק שני אלבומים שיירכשו בקרוב מאוד. לשמוע את הסולו הפותח ב-SHINE ON, את הסולו של Money, את המושלמות ב-Comfortably Numb, את הקסם של BREAVE , את התמימות ב-Fat Old Sun , את הגעגועים ב-Wish You , את המיוחדות ב- Echoes אני יכולה להמשיך כך, אתם מבינים, נון סטופ.... זה להבין איך מוזיקה יכולה לשנות הרבה בחיים. היום אני שומעת עוד הרבה דברים טובים אחרים, שותפי לעבודה ואחי כמובן אחראים לכך המון. אני שומעת בוב דילן, שהיה קשה לי בהתחלה לעכל אותו, היום אני מאוד אוהבת אותו, לד זפלין גם היה לי קשה בהתחלה , לד זפלין כרוק כבד מאוד שונה מפלויד. היום הגעתי למצב שכבר בכיתי ביום שני שאני לא בלונדון, ומתעתדת להכין לי אוסף מקורי שלהם גם כן. גם את החיפושיות אני מגלה מחדש, למרות שהם תמיד ליוו אותי מאז שאני זוכרת את עצמי, אחי שמע אותם הרבה בצעירותנו והם חלחלו לזיכרון המוזיקלי שלי (אחי גם השמיע לי אי שם בשנות ה-80 את TIME וצרחתי אליו שישתיק את הרעש הזה... אוי) אני גם שומעת המון 88FM וגם שם משמיעים הרבה מוזיקה טובה, אני מכירה כל מיני הרכבים ישנים וחדשים, וגם הרכבים ישראלים מעולים, כל מיני להקות קטנות שמופיעות פה ושם בבארבי, את אגרול המצויינים למשל ,הייתי בהופעה שלהם ומאוד נהניתי, רוקופור גם אותם גילתי רק עכשיו, והם מדהימים.... וכמובן אהבתי הגדולה השנייה , אהוד בנאי, אבל לאהוד את אקדיש בלוג בנפרד, כי גם ההשפעה שלו עליי הייתה ועדיין גדולה מאוד. אז כן העולם של המוזיקה הטובה נפתח אליי ב-2006 שלכל העולם היא התחילה בקיץ 67, קייץ אחד של אהבה, טוב עדיף מאוחר מאשר לא להיות ורודה בכלל. היום מוזיקה היא חלק ממני, זה לא משהו ברקע, מוזיקה היום זה להתעמק ולתת לה לסחוף אותי למקומות קסומים, היא מרגיעה, היא משחררת, היא מופלאה, היא סוחפת .... היא פשוט כל כך טובה!. אבל מה שכן WE DON’T NEET NO EDUCATION צרחתי בקולי קולות בהופעה, כשריד לשנות ה-80 הנוראיות את השיר הזה כמובן שהכרתי .
אתם מכירים את האנשים שאומרים שמוזיקה שינתה להם את החיים? אף פעם , אני מודה, לא ממש הבנתי אותם , סך הכול מוזיקה , אתם יודעים משהו ששמים ברקע כדאי שלא יהיה משעמם. אז איך הפכתי לאחת מהאנשים הללו? זה היה ביוני 2006 כשאחי התחיל לספור לאחור את הימים להגעתו של רוג'ר ווטרס לארץ, אם היה לו עוד סבלנות הוא היה סופר גם את הדקות. מיותר לציין שהוא גם רכש את הכרטיס בערך 3 חודשים קודם, והנה אחותו החוצפנית רכשה כרטיס להופעה יומיים לפניי, ועוד זה אחריי הרבה לבטים: מה כל כך הרבה כסף? אני לא מכירה אותו בכלל? מה אני אעשה שם? וכו'. ואז לאחר שגם שותפי לעבודה רכש כרטיס והראה סימני התלהבות ככל שהתאריך התקרב, ואחי היה על סף עילפון, וכל מה ששמעתי שזאת הופעה של פעם בחיים וחייבים ללכת, אז השתכנעתי. אז לאחר הלחץ הזה מצאתי את עצמי בדרך ללטרון בשעה 14:00 בצהריים, כי כמובן צריך להיות שעות לפניי ההופעה כדאי לתפוס מקום.... שום דבר לא הכין אותי למה שאני עומדת לראות ושהגענו למקום ההופעה נכנסתי כאילו לסצנה שלקוחה משנות ה-60 או ה-70 , בחורות עם שמלות לבנות חלקן גם לבשו זר פרחים על הראש!, 95% מהבחורים עם שיער ארוך, מתגודדים בקבוצות מעשנים ושותים ביחד הייתי בהלם בהתחלה. לאחר שעות בשמש קופחת וישיבה על שדה חומוס חרוש (מאוד נוח...) לאחר הופעת חימום מתישה משהו, הוא עלה....ואיך הוא עלה! אני מודה שלאורך ההופעה שמעתי את שירי פינק פלויד, לא יכולה להגיד שעל ההתחלה נפלתי שדודה , גם מהחלק הראשון וגם מהחלק השני בדארק סייד (גם שמעתי יומיים לפניי ההופעה אוסף שלהם, דרך נוראית להבין את פינק פלויד). מה שכן הפיל אותי ומה שכן עשה את השינוי הגדול בי היה הקהל האקסטזה שאחזה באנשים שם, האנרגיות (גם מהג'וינטים ) , האושר העילאי שלהם , ילדים בני 16 לצד אנשים בני 40 50 מנגנים על גיטרות באוויר זה לצד זה, צורחים בקולי קולות את מילות השיר , מעריצים עד דמעות את האיש על הבימה, ואני הסתכלתי עליהם (גם על ההופעה כמובן) ונדהמתי והייתי חייבת להבין מה זאת הלהקה הזאת? איך להקה כזאת מכניסה אנשים לכזאת היסטריה?? מי הם פינק פלויד? כשנגמרה ההופעה ישבתי כמו רבים אחרים על הדשא ובהיתי באיזה נקודה לא ברורה, הייתי בשוק והבנתי שהייתי בהופעה שעתידה להיות היסטוריה בארץ שלנו (עד שבמהרה בימנו יגיעו כל הארבעה .....) . אז יום למחרת ביקשתי מאחי שייתן לי לשמוע אלבומים שלהם שלמים ולא אוסף. אז הוא נתן לי את WISH YOU ו-DARK SIDE ואת החומה, ואמר תתחילי עם זה , זה פינק פלויד למתחילים ואז או ואז התחיל לחלחל לי משהו מדהים לגוף, זרם נעים של אושר מתוק....הגעתי לנקודה ששמעתי מוזיקה מושלמת.... ומאז ועד היום פינק פלויד זורמת לי בורידים , בנפש , בלב בכל רמ"ח אבריי...במשך השנה וקצת הזאת למדתי המון על הלהקה, לא מתיימרת להיות מומחית, אבל יודעת המון. וכך זה היה ניכסתי לתוך המוזיקה בהנאה צרופה, כל צליל שיצא מהגיטרה המופלאה של דיויד נכנס לי ישר לנפש הקול שלו שיכול להיות מלטף, עצוב, מחוספס גורם לי לחיוכים טיפשיים ולצמרמורות מרגשות, איך המילים של ווטרס עוצמתיות ומעבירות חויות (רובן, אם לא כולן, עצובות) , איך רייט מנגן על הקלידים בעדינות כזאת ואם זאת משתלב עם הגיטרה הדומיננטית של דיויד (דיויד כבר אמרתי?) ואיך מייסון מלהטט על התופים. גיליתי פשוט שהמוזיקה , לא יודעת איך להסביר את זה בפשטות, היא ממש מוחשית, אני יכולה להרגיש אותה.זה לשמוע ולהתנתק מהכל ולהרגיש את הכל. התחלתי להבין מה מיוחד בפינק פלויד, האלבומי קונספט שלהם (כשמם כן הם) מספרים סיפורים, איך השירים מתחברים למקשה אחת , יש בכל אלבום התחלה אמצע וסוף , ולכן אמרתי שלשמוע אוסף של פינק פלויד זו לא דרך להכיר את הלהקה. היום יש לי כבר כמעט את כל האלבומים הם יושבים יפה מאוד על המזנון שלי, אוסף פינק פלויד מרשים, חסרים לי רק שני אלבומים שיירכשו בקרוב מאוד. לשמוע את הסולו הפותח ב-SHINE ON, את הסולו של Money, את המושלמות ב-Comfortably Numb, את הקסם של BREAVE , את התמימות ב-Fat Old Sun , את הגעגועים ב-Wish You , את המיוחדות ב- Echoes אני יכולה להמשיך כך, אתם מבינים, נון סטופ.... זה להבין איך מוזיקה יכולה לשנות הרבה בחיים. היום אני שומעת עוד הרבה דברים טובים אחרים, שותפי לעבודה ואחי כמובן אחראים לכך המון. אני שומעת בוב דילן, שהיה קשה לי בהתחלה לעכל אותו, היום אני מאוד אוהבת אותו, לד זפלין גם היה לי קשה בהתחלה , לד זפלין כרוק כבד מאוד שונה מפלויד. היום הגעתי למצב שכבר בכיתי ביום שני שאני לא בלונדון, ומתעתדת להכין לי אוסף מקורי שלהם גם כן. גם את החיפושיות אני מגלה מחדש, למרות שהם תמיד ליוו אותי מאז שאני זוכרת את עצמי, אחי שמע אותם הרבה בצעירותנו והם חלחלו לזיכרון המוזיקלי שלי (אחי גם השמיע לי אי שם בשנות ה-80 את TIME וצרחתי אליו שישתיק את הרעש הזה... אוי) אני גם שומעת המון 88FM וגם שם משמיעים הרבה מוזיקה טובה, אני מכירה כל מיני הרכבים ישנים וחדשים, וגם הרכבים ישראלים מעולים, כל מיני להקות קטנות שמופיעות פה ושם בבארבי, את אגרול המצויינים למשל ,הייתי בהופעה שלהם ומאוד נהניתי, רוקופור גם אותם גילתי רק עכשיו, והם מדהימים.... וכמובן אהבתי הגדולה השנייה , אהוד בנאי, אבל לאהוד את אקדיש בלוג בנפרד, כי גם ההשפעה שלו עליי הייתה ועדיין גדולה מאוד. אז כן העולם של המוזיקה הטובה נפתח אליי ב-2006 שלכל העולם היא התחילה בקיץ 67, קייץ אחד של אהבה, טוב עדיף מאוחר מאשר לא להיות ורודה בכלל. היום מוזיקה היא חלק ממני, זה לא משהו ברקע, מוזיקה היום זה להתעמק ולתת לה לסחוף אותי למקומות קסומים, היא מרגיעה, היא משחררת, היא מופלאה, היא סוחפת .... היא פשוט כל כך טובה!. אבל מה שכן WE DON’T NEET NO EDUCATION צרחתי בקולי קולות בהופעה, כשריד לשנות ה-80 הנוראיות את השיר הזה כמובן שהכרתי .
ציףציף1000
New member
אחלה ../images/Emo45.gif
הפעם הראשונה שמבינים מה מוסיקה מסוגלת לעשות לנו, זה אחד מהדברים הכי טובים שיש. עוד מסע תגליות ארוך לפנייך, והוא כיפי מאוד. נשמח אם תשארי בפורום ותשתתפי בדיונים שלנו על הלהקה.
הפעם הראשונה שמבינים מה מוסיקה מסוגלת לעשות לנו, זה אחד מהדברים הכי טובים שיש. עוד מסע תגליות ארוך לפנייך, והוא כיפי מאוד. נשמח אם תשארי בפורום ותשתתפי בדיונים שלנו על הלהקה.
נהנתי מאוד לקרוא
אצלי הסיפור גם דיי דומה שמעתי על ההופעה של ווטרס בארץ, ולא כל כך הבנתי על מה כל המהומה גם , כמו הרבה אנשים לא הצלחתי להתחבר לפינק פלויד , לא יודע למה, פשוט לא הצלחתי. כמובן שידעתי שזאת להקה אדירה, עצומה וטובה שיש לה שירים מאוד מוכרים (another brick in the wall) למשל. עד שבשנה וחצי האחרונות. שמעתי את Wish you were here והוקסמתי , מהמילים, מהמוזיקה, לא יודע משהו נכנס בי אח"כ התעניינתי יותר, שמעתי את The Dark Side Off The Moon והוקסמתי, נדהמתי, מהמילים, מהשירים מהמוזיקה (גם כנגן סקסופון התלהבתי מהסולואים שיש בשיר Money ובשיר Us and them) האלבום הזה נהיה אובססיה בשבילי (אפשר לראות את זה בהודעה הראשונה שלי פה בפורום על השגת התקליט) התחלתי לחפש עוד ועוד על פינק פלויד , והפטיפון שקניתי רק עזר לי עוד ועוד אני לא אגיד שאת החיפושיות ואת לד זפלין אני לא אוהב, אני מאוד אוהב אותם אבל כמו שכתבת, משהו בפלויד פשוט מקסים אותי, מרתק אותי, מושיב אותי לכיסא וגורם לי לחייך, אפילו שאני עדיין נחשב "בור" בעיניי קהל חובבי פינק פלויד, אני אוהב אותם. ואני כל כך מצטער שלא ההייתי במצב הזה שווטרס הגיע לארץ. עכשיו , קצת יותר מבין בפלויד, יש לי את כל 6 האלבומים שבפוסטר המפורסם (בתקליטים) גם את The Final Cut ואת Echoes ולהגיד את האמת אין כמו לחזור הביתה מיום לימודים /עבודה מפרך, לשים את התקליט לשבת ולהירגע. הייתי חייב לשתף אותכם
אצלי הסיפור גם דיי דומה שמעתי על ההופעה של ווטרס בארץ, ולא כל כך הבנתי על מה כל המהומה גם , כמו הרבה אנשים לא הצלחתי להתחבר לפינק פלויד , לא יודע למה, פשוט לא הצלחתי. כמובן שידעתי שזאת להקה אדירה, עצומה וטובה שיש לה שירים מאוד מוכרים (another brick in the wall) למשל. עד שבשנה וחצי האחרונות. שמעתי את Wish you were here והוקסמתי , מהמילים, מהמוזיקה, לא יודע משהו נכנס בי אח"כ התעניינתי יותר, שמעתי את The Dark Side Off The Moon והוקסמתי, נדהמתי, מהמילים, מהשירים מהמוזיקה (גם כנגן סקסופון התלהבתי מהסולואים שיש בשיר Money ובשיר Us and them) האלבום הזה נהיה אובססיה בשבילי (אפשר לראות את זה בהודעה הראשונה שלי פה בפורום על השגת התקליט) התחלתי לחפש עוד ועוד על פינק פלויד , והפטיפון שקניתי רק עזר לי עוד ועוד אני לא אגיד שאת החיפושיות ואת לד זפלין אני לא אוהב, אני מאוד אוהב אותם אבל כמו שכתבת, משהו בפלויד פשוט מקסים אותי, מרתק אותי, מושיב אותי לכיסא וגורם לי לחייך, אפילו שאני עדיין נחשב "בור" בעיניי קהל חובבי פינק פלויד, אני אוהב אותם. ואני כל כך מצטער שלא ההייתי במצב הזה שווטרס הגיע לארץ. עכשיו , קצת יותר מבין בפלויד, יש לי את כל 6 האלבומים שבפוסטר המפורסם (בתקליטים) גם את The Final Cut ואת Echoes ולהגיד את האמת אין כמו לחזור הביתה מיום לימודים /עבודה מפרך, לשים את התקליט לשבת ולהירגע. הייתי חייב לשתף אותכם
דעתי + הארה על Money
זה נכון, יש עוד הרבה דברים איכותיים מאוד... גם אני נחשף לעוד המון מוזיקה ומקשיב להכל בצורה טובה. וכן, כבר שמעתי כבר דברים גאוניים אחרים כשאני מסטול ואפילו יצא לי להתחבר לסולו גיטרה של sweet child o mine עד לרמה של היסטריה.. אבל עדיין, למרות הכל.. ברגע שאני שהפעימות לב בתחילת דארק סייד מפמפמות לי את הלב... הכל נשכח... אין דבר יותר טוב מזה, פשוט.. אין... אגב, הארה שהייתה לי, תגידו מה דעתכם... מדובר על Money.. נכון, עמוק בפנים, אתם יודעים שתכלס - ווטרס דיי מתבכיין שם על דברים דיי קיצ'יים ואממ כמה שקשה להודות - השיר דיי אידיוטי?..... (אאוץ').. אז תקשיבו ל money עכשיו שוב... יש את הבית הנורא אממ... אידיוטי באיזשהי דרך.. ואז סולו סקסופון שהוא דיי חזק, אבל עדיין נשמע כאילו ווטרס "הכווין" אותו ממש..... ואז מגיע גילמור ואומר דרך הגיטרה - "נשבר לי כבר הזין! מה ווטרס הזה בוכה כל היום.. ומה הוא בכלל משתלט על הלהקה.. הוא מתעקש ומתעקש ומתעקש (זה הקטע שהוא חוזר על אותו תו יותר מפעם אחת לדוגמא) אבל זה כזה רדוד!!" תקשיבו ותגידו שזאת לא המשמעות של הסולו!!
זה נכון, יש עוד הרבה דברים איכותיים מאוד... גם אני נחשף לעוד המון מוזיקה ומקשיב להכל בצורה טובה. וכן, כבר שמעתי כבר דברים גאוניים אחרים כשאני מסטול ואפילו יצא לי להתחבר לסולו גיטרה של sweet child o mine עד לרמה של היסטריה.. אבל עדיין, למרות הכל.. ברגע שאני שהפעימות לב בתחילת דארק סייד מפמפמות לי את הלב... הכל נשכח... אין דבר יותר טוב מזה, פשוט.. אין... אגב, הארה שהייתה לי, תגידו מה דעתכם... מדובר על Money.. נכון, עמוק בפנים, אתם יודעים שתכלס - ווטרס דיי מתבכיין שם על דברים דיי קיצ'יים ואממ כמה שקשה להודות - השיר דיי אידיוטי?..... (אאוץ').. אז תקשיבו ל money עכשיו שוב... יש את הבית הנורא אממ... אידיוטי באיזשהי דרך.. ואז סולו סקסופון שהוא דיי חזק, אבל עדיין נשמע כאילו ווטרס "הכווין" אותו ממש..... ואז מגיע גילמור ואומר דרך הגיטרה - "נשבר לי כבר הזין! מה ווטרס הזה בוכה כל היום.. ומה הוא בכלל משתלט על הלהקה.. הוא מתעקש ומתעקש ומתעקש (זה הקטע שהוא חוזר על אותו תו יותר מפעם אחת לדוגמא) אבל זה כזה רדוד!!" תקשיבו ותגידו שזאת לא המשמעות של הסולו!!
itaikuskus
New member
זאת לא המשמעות של הסולו
אבל כן, סולו גדול, אחד היפים של גילמור. אגב, למה בכל הודעה שלך אתה טורח להצהיר על השימוש שלך בסמים?
אבל כן, סולו גדול, אחד היפים של גילמור. אגב, למה בכל הודעה שלך אתה טורח להצהיר על השימוש שלך בסמים?
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.