הפלשתינאים, בעיות הורים וצרות בטחון

[Varkong]

הפלשתינאים, בעיות הורים וצרות בטחון

אני קורא את הפורום הזה, ומנהל שיחות עם אנשים, מתוקף תפקידי כקפטיין, ומבין שהערבים המפגרים הצליחו במשימתם. אם אני הייתי ערבי, והייתי נכנס לפורום הזה, הייתי משתמש בו כמקור שימחה ל"עם" הפלשתיני! אני יודע כמה הבטחה תהייה במקום וזה מספיק, אני, אם הייתי ערבי הייתי מפחד ממש להתקרב כמה קילומטרים טובים למקום המשחק. החברה שמארגנים את האירוע, הם בעלי ניסיון רב בצבא ויוצעי יחידות נבחרות. אני יודע כמה הבטחה יש (פחות או יותר) ואני יכול להגיד לכם המשחק יהיה אחד המומות הכי בטוחים בארץ. ואני לא אומר שזה לא בסדר להתעניין בכמות הביטחון, אבל אתם גורמים לנו להראות כמו חבורה של ילדים קטנים ופחדנים! לי אישית, זה לא משנה מה יהיה המצב אני אשתתף במשחק. שום חבורה של שחומי עור עם שפם לא יוכלו להפחיד אותי, ובטח שלא את העם היהודי. עלינו להוכיח להם שהם לא יכולים לשבור אותנו, ושאנחנו נמשיך לעשות את כל מה שאנחנו אוהבים, ובמקרה זה, לשחק במשחקי תפקידים. אני יודע שזה נשמע קצת פלצני, אבל אין מה לעשות חברה, אסור לתת להם לנצח. כמו כן, לכל האנשים עם בעיות ההורים למיניהם – יכולים לפנות אלי. אני לא מארגן רשמי אבל אני יודע כמה לחץ מצד ההורים יש על אלכסיי ומיכאל, ואני רוצה לקחת חלק מזה על עצמי. תנו להורים להתקשר אלי ואני ישכנע אותם… או לפחות אנסה. לפניות הורים: 055857553 אריק נסיס קפטיין אך לא מארגן רשמי.

 

[Teoden of Rohan]

בטחון בשדה

מצתרף לדעתו של הקפטיין המכובד ותומך בו בהחלט. כדברי השה"מים המאסטרים של המשחק אבוי לבן מיעוטים או כל שוכן רשע אחר שיחשוב להתקרב לזירת המשחק - בהערכת הקפטיינים האחרונה כמות הקצינים המאבטחים במשחק עוברת את מספר גדול מהם מ"פים, סמ"פ וכו´ כך גם נדהמו שוטרי תחנת מודיעין לגלות שכמות האנשים שמשרתים או שירתו בשירות של רובאי 07 ומעלה עוברת בממוצע גיוס מילויים של פלוגה קרבית. אזי, אין לנו ממה לחשוש אלא מהפחד עצמו! אנא הורים לחוצים לילדים לחוצים לא פחות במידה ויש לכם שאלות אנא פנו ל054745655מיקי - קפטיין קבוצת רוהאן ולא מארגן של המשחק

 

[Ranger One]

זה פשוט טמטום.

אני אשבור לשנייה דמות... אני מצטער, אבל למחבל אחד יהיה שני עוזים (או נשק אוטומטי ארוך קנה כלשהו) ומטען בעל יכולות התפוצצות והרס המוני כלשהו. אז תסלח לי אם אני מהמר על הנשק האוטומטי של המחבל ולא על הכלים מספוג ומעץ של השחקנים. אני מהמר שאם הוא באמת ירצה הוא יוריד 20 איש לפני שהמארגנים של המשחק יוצאי היחידות המובחרות , המאבטחים המשחקים והמאבטחים המקצועיים יספיקו אפילו להבין שהוא שם. צריך להיות מציאותיים, המשחק הזה הוא סיכון לא ריאלי ובתור אחד כזה צריך להתייחס לבעיות ולסיכון במלוא המשמעות שלהם ,ולא סתם להתעלם מהם.

 

[sem]

אף אחד לא רוצה ולא מנסה להתעלם

אבל מה לעשות, אם רוצים לשחק צריך לארגן אבטחה, זה מה שמנסים עד כה לעשות (ודרך אגב, זו אבטחה הרבה יותר כבדה ממה שיש לך שכאתה הולך ברחוב, יושב בבית קפה או סתם נוסע באוטובוס). אם זה לא מספק בעיניך אתה יכול לא לבוא כדי לא לסכן את עצמך.. והנה עוד רעיון, אולי תתן עוד כמה רעיונות איך אפשר יהיה לעשות פיגוע "טוב" יותר?

 

[Ranger One]

בשמחה...

בתור התחלה אפשר לצפות במשך יום אחד בלוח הזמנים ש להמאבחטםי וללמוד בכלליות על הארגון של האבטחה. מכך יהיה אפשר להסיק את התבנית הכללית של היום השני ובכך לתכנן פיגוע יותר אפקטיבי. ביחד עם זה צריך ללמוד את כלי הנשק של המאבטחים והיכן יהיו המאבטחים הפחות מנוסים כדי להביע לזמן ירייה גדול יותר ובכך להעלאת מספר הקרובנות בקרב האויב. זה היה טוב? אל תציע הצעות שאתה לא מתכוון אליהם ברצינות. עכשיו, אני מקווה שזה ברור לך. ערבים לא מתכננים, ערבים לא מחכים, ערבים לא אורבים. ערבים באים ,יורים ,מתפוצצים ומתים. שלא יהיו לך שום אשליות בקשר לתכנון מוקדם. אם הם ירצו להגיע ,הם יגיעו והם יעשו הרבה מאוד נזק לפניי שיעצרו אותם. שתי שאלות קיימות: 1) האם ניתן למנוע את הגעתם לאזורים הומי אדם? 2) מהו הזמן מהרגע שבו מתגלה שיש מחבל לרגע שבו הוא מתבוסס בדם של עצמו? אני לא רוצה למצוא את עצמי במקום של המארגנים המסכנים שצריכים לעשות החלטות שיכולות להוכיח את עצמן כהרות-גורל, ובטח לא בנעליהם של המאבטחים שיהיו צריכים לדאוג לשלומנו. אני מאחל לכולם שהמשחק יעבור בלי אירועים בשם האלים.

 

[barrow wight]

אתה טועה, וואו, כמה אתה טועה!!!

המחבלים מתכננים, המחבלים אוספים מל"מ, המחבלים עושים מודלים ותרגולות, המחבלים בודקים את השטח. תאמין לי, אחרי חודש בשכם, למדתי להתייחס אליהם כאל אויב אמיתי, ולא סתם כאל "ערבים טיפשים". מה שכן, אין שום סיבה לבטל את המשחק או לפחד יותר מדי, כיום נוצר בארץ מצב בו אין שום מקום בטוח באמת, פיגוע יכול לפגוע בכל אחד בכל מקום. סיפור עם מוסר השכל: לאיש עשיר אחד שחי במרוקו היה משרת אישי נחמד וחביב, שגידל אותו כל ימיו. יום אחד שלח האיש את המשרת לשוק לעשות קניות, תוך חמש דקות חזר המשרת בבעתה ואמר לאדונו "ירדתי לשוק, ושם ראיתי את מלאך המוות שהסתכל ישר אליי במבט חודר, אנא אדוני תן לי את סוסך, ואני אברח לסהרה, בעוד כמה ימים אשוב, בטח מלאך המוות ילך עד אז". נתן האיש את סוסו למשרת, והלה יצא לסהרה בדהירה פראית. לאחר מכן ירד האיש לשוק, ושם מצא את מלאך המוות ושאל אותו "מדוע הפחדת את משרתי הנאמן?", ענה לו מלאך המוות "לא התכוונתי להפחידו, פשוט הייתי מופתע מאוד לראותו כאן, מכיוון שאני אמור לפוגשו בעוד כמה שעות בסהרה!!!" מוסר ההשכל ברור, לא? וניפרד במשפט חכם: "המוות מחייך אל כולנו, והדבר היחידי שיכול אדם לעשות הוא לחייך אליו בחזרה. בתקווה שעודדתי מישהו

 

[Varkong]

המלחמה היא גם פסיכולוגית

וכפי שניתן לראות, הם מנצחים!

 

[Ranger One]

בראוו!

*מוחא כפיים באופן נמרץ*

 

[Gongor]

השקפתי בנושא... (ציני _מאוד_)

כולנו נמות מתישהו. אז מה אם זה יהיה בלארפ (ואני בטוח שלא..... אתם יודעים מה זאת _פלוגה_ של חיילים). לבדיחות שחורות, ציניות, חסרות כל טאקט, וכדומה, פנו אלי. -גונגור

 

[יוחננוש]

אני לא בטוח שהציניות שלך לא נכונה!

 

[Gongor]

יופי, אז תבוא, ותהנה

כי כולנו נמות מתישהו. אז לפחות שנהנה מהחיים ושנגשים את החלום הכיח גדול שלנו - להיות מי שאנחנו רוצים, ולהחליט את העבר שלנו.

 

[Ranger One]

בואו נסכם

בבית משיר פאגאני מאוד מפורסם: (burning timers by christy moor) Now the earth is a witch and the men still burn her Stripping her down with mining and the poison of their wars Still to us the earth is a healer, a teacher, a mother, The weaver of a web of life that keeps us all alive She gives us the vision to see through the chaos She gives us the courage, it is our will to survive

 

[dianno]

חלאס

ידידי שומר היערות הראשון- אתה מוג לב ופחדן. מקומך אינו בין אנשי פנטזיה- מקומך בכנסת או משהו. אם הערבים כל כך מפחידים אותך מתוקי- א ל ת ב ו א!!! בין רעידות הברכיים שלך לפניקה של אמא שלך יש גם את הרצון שלנו להינות מהמשחק ואם כבר- גם גאווה לאומית! אני הולך להמשיך בחיי, אתה מוזמן להישאר מתחת לסלע שלך!

 

[yontanbn]

אנשי פנטזיה?

ממתי "אנשי פנטזיה" אומר גם אנשים אמיצים, עם גאווה לאומית?