הפניות למתחיל

[gilk]

הפניות למתחיל ../images/Emo206.gif

OK, הנושא הזה היה סביבי בשנה האחרונה בלי מודעות אליו. הוא נפל עלי היום כשרופא המשפחה הבהיר לי שזה מצבה של אימי, וצריך ללמוד לחיות איתו בצורה הטובה ביותר. אני בשלב הלימוד החל מרגע זה, וזה המקום הראשון שחיפשתי ברשת, ואני מודה - אין לי את הזמן לעבור כרגע על תכתובת ודיונים. אנא, אל תתיחסו לזאת כאל שחצנות אלא כמיגבלה ברגע זה. מה שאני מחפש ומקווה למצוא מהר ככול האפשר, זה מידע - כיצד לייצור סביבה לזוג קשישים (80 ו- 90) שפתאום בתוך חודשים ספורים הפסיקו לתפקד? הבאנו עזרה 24 שעות ביממה - והיא נטשה היום בהודעה שאינה מסוגלת יותר עם בית המשוגעים הזה. יצרנו ביחד סט כללים חדש כדי שיוכלו לחיות ביחד ולאפשר למטפלת לנסות שנית, ותוך 10 דקות זה נשכח. מדובר באשה שתמיד שלטה בחייה והיא אינה מוכנה לקבל הוראות ממטפלת לדעתה נחותה ממנה (שיכלית) טווח הזיכרון שלה (הקצר) דקות ספורות... איפה ניתן למצוא חומר? הצעות כיצד לתפקד? למה הם זכאים כזוג קשישים (ביטוח לאומי לא מעניק לה אף נקודה כיאת כל התפקודים הבסיסיים היא מסוגת לבצע ) עוד יעלו שאלות רבות נוספות אך אתחיל באלו. תודה מראש על כל פיסת מידע.

 

[ענתי44]

מנסה לעזור

תחשבי כמה קשה לאמא שלך. אישה שכל חייה היתה עצמאית ותפקדה, כשקורים לה דברים מפחידים בגופה ובעיקר במוחה. היא לא יודעת מה קורה ומפחדת, וכמובן היכולת שלה להתמודד פחתה בגלל המחלה, לא פלא שהיא מסרבת לקבל שאחרים יגידו לה מה לעשות.שאישה זרה תכנס אליה הביתה ותחליט בשבילה. כמובן, שחייבים להשאיר אותה ואת אביך עם השגחה צמודה ולכן תנסי בשקרים לבנים להכניס את העזרה הביתה. תגידי לה שהיא עוזרת לאישה עד שתמצאי לה בית, שזה זמני, שהיא עושה לך טובה בכך שהיא מארחת אותה. או כל רעיון שיניח את דעתה. מנסיון שלנו, בפורום, אחרי המאבק העיקש של יקירנו בכל דבר ודבר, הם מתרגלים למצב. את צריכה להבין שמהיום התהפכו היוצרות ואת על תקן אמא של אמא שלך. זהו מאבק קשה ויום יומי. תבקשי בסוכנות עובדת שמבינה מה זה אלצהיימר ושיש לה סבלנות בטיפול. וגם תדברי איתה ותסבירי לה שלא צריך להפגע מאמא שלך כי זה המחלה מדברת מגרונה. בקשר לביטוח לאומי, אחרי שתקבלי איבחון בכתב שיש לה אלצהיימר ( יש בבתי החולים מרפאות זכרון או ניתן לגשת לביקור פרטי אצל רופא פסיכיאטר- גריאטרי) את האישור הרפואי תגישי לביטוח לאומי. תבקשי החמרת מצב. כי גם אם, כרגע, אמא שלך מצליחה בבחינה שעושים בביטוח לאומי, היא לא יכולה להשאר לבד. מגיעים לה כ-15 שעות שבועיות , ולפי מה שנכתב בפורום, זה עלה ל-18 ש"ש. אם אמא שלך ניצולת שואה אז מגיעות לה עוד שעות. השעות האלה, הם חלק מתשלום לעובדת זרה. וחשוב שיהיה. במקביל את יושבת על המסמכים של הוריך ומחפשת אולי יש להם איזה ביטוח סיעודי או עזרה מסויימת למקרים כאלה. מה שאתם צריכים לחשוב זה לחשוב על מינוי אפוטרופוס לאמא או להוריך. זה תהליך משפטי שלוקח זמן, וכדאי לך להתחיל בו. בקשר לחומר נוסף על המחלה, כשיהיה לך את היכולת תקראי פה בקישורים, או באתר של עמותת אלצהיימר. יש גם כמה ספרים טובים שניתן להשיג בעמותה, או בספריות. אם יש לך שאלות נוספות אנחנו כאן בשבילך. גם סתם כדי לשתף ולקבל חיזוקים. תמיד אנחנו מברכים את החדשים ברגשות מעורבים. מחד, צער שעוד משפחה הגיעה, ומאידך על שבאת למקום בו כולנו באותה סירה ותוכלי להעזר בנסיון של כולנו.

 

[המימונים]

אני רוצה להגיד לך שכל פעם שאני

קוראת את התשובות שלך אני ממש מתרגשת. את מסבירה את העניין בצורה כל כך עניינית, רגישה ואמפתית שזה פשוט מפליא אותי. רציתי לשאול אותך מאיפה קיבלת את הגישה הסבלנית והרגישה שלך הלואי וכולם היו מצליחים להסתכל על העניין באותו האופן. אני מברכת אותך על האומץ להתמודד מול המחלה הזאת באופן שאת מתמודדת איתו. ברור לי שמכל הקשיים שלך את מצטיירת כאישה חזקה אמפטית ומדהימה.אני שמחה שאת מצליחה להסביר מה עובר בראשם של חולי אלצהיימר ולהסביר את התגובות שלהם , זה פשוט גורם גם למי שלא מכיר את המחלה להרגיש חמלה כלפי אלה שסובלים. כל הכבוד לך!!!

 

[ronnyw]

תשובות לבן משפחה מתחיל.

צר לי, אין תשובה קלה ומהירה. לא יודעת מה מצבך ומה מצב יתר בני המשפחה - אם יש, אבל עליכם לקחת הרבה הרבה אויר, ו"לצאת לקרב". יש אספקטים אדמיניסטרטיביים (אפוטרופסות, ביטוח לאומי) יש אספקטים בטיחותיים (נעילת דלתות, מניעת שימוש בגז, התאמת הבית והסביבה למגורים של אנשים חולים) יש אספקטים של הבנת המחלה על ידי כל בני המשפחה (ואל יקל הדבר בענייך, גם זה משהו שצריך ללמוד ולהתרגל אליו) ויש את האספקטים הסיעודיים אליהם היתייחסת במסר שלך. אז אשתדל לתת כמה עצות, דווקא בנוגע לסעיף האחרון. ברור שעליכם להכניס עזרה ל- 24 שעות, וברור שאימך תיתנגד. ככה זה ב- 100% מהמקרים, אז אל תתפלאי שזה קורה גם אצלך. לכן עליך ללמוד להיות מניפולטיבי (אם את אתה רוצה - קרא לזה שקרן.) אין מה לנסות לשכנע את אימך בהגיון. כבר נוכחת בזה בעצמך. גם אם היא תשתכנע לרגע מטיעוניך הנהדרים - תשכח אותם דקותיים אחר כך. נצל את המצב שיש לך שני הורים. תאמר לאימך שזה עבור אביך, או תאמר לאביך שזה עבור אימך... או תאמר לה שזה ללא תשלום, ואם לא תיקחו - לא ישלמו לכם, או תאמר לה שזה סידור זמני עד אחרי השפעת/החגים/הביקור של הבן-דוד - כל מה שעולה בדעתך שיכול ל"עשות לה שכל". במידה ושום בלוף לא הולך - צרו עובדות בשטח. פשוט תכניסו עזרה, תכינו אותה (את העובדת) להתנגדות ותקוו לטוב. (כשיהיה לך זמן ותצליח לעבור על המסרים בפורום, תראה שרבים וטובים מאיתנו היו באותה בעיה - והדברים לאט לאט הסתדרו) כמו שענתי כתבה לך, אתה עכשו הבוגר, אימך עכשו הילדה הקטנה שצריל לאכוף עליה דברים. ועוד עניין: גם לי יש שני הורים סיעודיים. כשמטפלת אחת מטפלת בשניים - צריך לתת לה שכר גבוה משמעותית. גם אם אחד ההורים לא חולה ממש - העבודה שלה הרבה הרבה יותר קשה. וכשתמצא את הזמן - קרא את מסרי הפורום, קרא את הקישורים של אתר העמותה ושל הפורום וקרא גם ספרים בעניין. אין דרך להתחמק מזה, חייבים ללמוד.

 

[אירילה]

מידע על מחלת האלצהיימר

הכי זמין בטווח המיידי הוא קישורי הפורום שלנו ,שם תמצא הרבה הרבה חומר על המחלה ,הטיפול ,האבחנה,מה היא המחלה,תרופות ,מאמרים ,ועוד הרבה הרבה נושאים רלוונטים. כמו שאמרו לך קודמיי כאן אין לכם ברירה אלא להתחיל לקרוא על המחלה ,ועיצה ראדונה שאני כבר נותן לך כאן ועם זה תלכו לכל אורך הדרך עם אמכם ,כל מה שאמא תעשה או תדבר ,תזכרו שזו המחלה מדברת ולכן....אל תעירו לאמא ,אל תתוכחו עם אמא ,אל תתרגזו על אמא ,אל תצעקו על אמא. מה כן??? תתמכו בה ,תזרמו איתה בכל מה שתגיד ותעשה והשאר יקיריי תעשו בקריאת החומר על המחלה...כאמור בקישורי הפורום וכשיהיה לך טיפה זמן פנוי נוסף תקרא את דיוני הפורום בנושאים שתמצא שמשותפים לך כאן עם כולנו. כולנו כאן באותה הסירה . עם הרבה אמפטיה לכם גרשון/מנהל הפורום

 

[gilk]

תודה, ובהמשך...

תודה לכולכם על התשובות הענייניות. מספר שאלות המשך: קיבלתי רשיון להביא עובדת זרה, לא על סמך הביטוח הלאומי, אלא על סמך העובדה שאבי עבא את גיל 90. בינתיים, מצאתי עובדת ישראלית אשר נאותה לשהות 24 שעות בביתם. לאחר שבועיים היא הודיעה שהיא מתפטרת (והיא עובדת מנוסה), כי אינה מסוגלת לשהות ב"בית משוגעים כזה". מסתבר שאמי עושה לה "דווקא", כי אינה מוכנה שיתנו לה הוראות מה לעשות ומה לא לעשות... לאחר ישיבה משפחתית - אני, אחותי, אחותה (הצעירה ממנה ב 4 שנים, אך מתפקדת כאילו היא צעירה ממנה ב-20 שנה), אבי ואמי - והסכמנו בכתב על יחסי עבודה והסדרים חדשים. הדפסנו הכל על ניר ותלינו על הקיר כדי להזכר בכל עת. לא עבר שבוע - וכעת המטפלת הודיעה סופית על עזיבה... וסוף סוף לשאלה:

דאגתי היא בעיקר למצב בו העובדת היא זרה, ואיינה יכולה בקלות להרים ידיים ולחזור לארצה. איך להתכונן, להכין את אימי ואת העובדת החדשה למפגש חיובי שלא יוליד מאבקי כוחות??? שאלה שניה - אפוטרופסות? לאיזה צורך? הזכרתם אתר... מה כתובתו? ושאלה אחרונה - החמרת מצב? הבנתי שכל הבעיות לעיל אינן קשורות ו/או מעניינות את הביטח הלאומי...? הם מתיחחסים רק ל-8 פעולות פיזיות (הליכה, הלבשה עצמאית, רחצה וכו')...? על איזה בסיס כן ניתן לבקש החמרה (השתתפות מסוימת בעלות עתידה להקל דרמטית על העומס הכלכלי).