הפנתרים השחורים, תנועת מחאה או תנועה פוליטית?

קסנדרה*

New member
הפנתרים השחורים, תנועת מחאה או תנועה פוליטית?

האם אפשר להפריד בין תנועה חברתית לבין גישה פוליטית ? לדעתי לא, אין נטען את טעוניתינו, אין נדרוש את המגיע לנו אם לא נתארגן ונביא את דברינו לפני העם, נחוקק תקנות ראויות ותומכות וכיו'. אבל האם תנועות מחאה חברתיות, לא נדרסות, תחת רגלו הגסה של החוק ? הרי בזמנו גולדה מאיר רהמ" דאז ש"הם לא נחמדים" ושלחה את המשטרה "להיכנס" בהם. האם לאור מצב העוני ההולך וגובר, האבטלה שגברה עם השנים האחרונות, ורק לאחרונה נסגרו עוד כמה מפעלי ונתווספו עוד אנשים אל מאגר המובטלים, הממשלות לא מעודדות יצירת מקומות עבודה חלופיים, לא מתקצבת, ונדמה כי כל העניין החברתי לא על סדר היום. אז יש גם היום נחוצה תנועת מחאה ?
 

אנטוליו

New member
אם מצב העוני הולך וגובר, לדעתך,

אין דרך טובה יותר להלחם בו מאשר הנהגת רשיון להוליד, על מנת לצמצם את אחוז הילדים שנולדים לעוני מנוון בתוך משפחות עניות ונחשלות, ולא באמצעות הגדלת תשלומי ביטוח לאומי, כמו שדורשים תנועות "חברתיות". לדעתי, צריך לבטל לגמרי מענקי לידה וקצבאות ילדים ולהוציא ילדים עניים מרשות משפחותיהם.
 

קסנדרה*

New member
העוני לא גובר ביחס ישיר לילודה

מפני שאין עלייה בשיעור הילודה בקרב האוכלוסייה היהודית למשפחה, נהפוך הוא. יש פלג בחברה הישראלית, המשפחות החרדיות שאצליהן אין ירידה וגם לא עלייה, הן היו ונשארו משפחות ברוכות ילדים, ואותו היחס נשמר גם בקרב בני המיעוטים (הערבים). העוני מתרחש מסיבות רבות, חלק מהן הן אוניברסליות, אבל לא בזה אנו מתעסקים, אלא מה שקורה בחברה הישראלית. היום יש משפחות רבות שבהן האב מובטל, האמא מובטלת, יש ילד או שניים במשפחה, לעתים זה קורה בגלל מחלת אחד ההורים, או מות אחד ההורים, ומדיניות הרווחה, לא תומכת באוכלוסייה הזו. יוקר המחייה עולה ובאותו היחס, שחיקת השכר לנפש. הפער שנוצר מוביל לעוני. לדוגמא: משפחה יהודית חילונית, שבה האם עובדת כמורה בתיכון, אשה גרושה ואם ל-2 ילדים, גרה בדירה בשכ"ד, אחד מהם בצבא, היא מתקשה להתקיים, אפשר לומר שהם חיים בעוני, 2 ילדים זה ממוצע נורמטיבי למשפחה. משפחה יהודית מסורתית עם 3 ילדים (אחת כבר נשואה), האב היה חולה מאד ונפטר,גרים בדירה בבעלותם, האשה עובדת כל חייה כזבנית שכירה, משכורתה היא משכורת מינימום, היא מקבלת קצבת שארים ומתקיימת בקושי - שוב, אין קשר לילודה, לגודל המשפחה. משפחה עם 3 ילדים (אחד בחינוך המיוחד), גרים בדירה בבעלותם, יהודית חילונית, יוצאת קיבוץ) האבא עובד כעצמאי(מצהיר על מרבית הכנסותיו), האמא לא עובדת, חיים באופן ממוצע. משפחה עם 5 ילדים (3 נפטרו), ערבית. האבא עובד כעצמאי (לא מצהיר על הכנסותיו), גרים בבית של 3 קומות, האמא לא עובדת, חי יפה מאד.משפחה עם 7 ילדים, האבא עובד כשכיר ועובד עבודות נוספות מהצד ולא מצהיר, גרים בבית פרטי, ויש עוד 2 דירות בנויות מעל, חיים כמו מלכים. הנה לך כמה דוגמאות לכך שאין קשר ישיר בין מספר הילדים לעוני - יש כן קשר לרמת ההכנס, לרמת החיים המותנית בחברה בה המשפחה חיה ועוד. יש קשר הדוק למדיניות הרווחה הכושלת, יש קשר למשכורות המנופחות מעבר לכל פרופורציה של הבכירים במשך (מנהלי בנקים, מנהלי חברות, מנכלים, חברי כנסת וכדומה) לעומת שכר מינמום להרבה מאד עובדים, ואפלייה בשכר של נשים מול גברים, וכמו גם אפלייה לרעה שלל סקטורים מסוימים במשק. שלשום ראיתי בטלוויזיה תכנית, על גבר שהיה פעיל, אחד הפעילים היותר בולטים ב"פנתרים השחורים", ש"מ הוא תורג'מן, איני זוכרת את שמו הפרטי (נדמה לי אלברט), הוא התפרסם בתמונת השער בעיתון העולם הזה, כשהוא מוכה נמרצות ע"י השוטרים. אם כן, הגבר הזה היום סביבות גיל 60, הוא לא נישא מעולם ולא הוליד ילדים, כך גם אחותו, שניהם מתגוררים היום בדירת ההורים בשכונת ילדותם, הראו את העוני שבו הם חיים - אני לא האמנתי שקיים עוני כזה במדינה שלנו. והנה לך דוגמא נוספת שאין קשר לילודה. עוני ועזובה הם חלק מכל חברה מתקדמת ככל שתהייה, העניין הוא שהמדינה, חייבת להכיר בתופעה הזו ולהפנות משאבים גם כלכליים וגם חברתיים לשכבות העוני ולשכונות העוני, שלשמחתינו הן הולכות ומתעמטות (השכונות) אבל לא העוני. מה שקרה הוא שחיסלו מעברות, חיסלו שכונות פחונים וכדומה, חיסלו את קיני העוני, אבל בגלל שחיקת שכר, בגלל הפניית משאבים רבים למערכות הבטחון ולמשכורות הבכירים, הזניחו את החלשים בחברה והנה לך עוני, לא ממוקד, מפוזר בכל רחבי המדינה, בכל עיר, בכל שכונה ובכל גווני האוכלוסייה. הרבה מאד זקנים שאין להם חסכון פנסיוני אלא חיים רק על מענק ביטוח לאומי הם עניים, הרבה מאד קשישים עולים חדשים אף הם חיים בעוני, הרבה מאד משפחות חד הוריות (מבחירה או מאילוץ) אף הן חיות בעוני, ממוצא מזרחי ואירופאי כאחד. ישראלים ילידי הארץ ועולים.
 
למעלה