הפסח שבו נוכחתי לדעת שאני חלשת אופי.
ההכנות לליל הסדר שבו הייתי המארחת היו כייפיות מצד אחד כי אני אוהבת לבשל לאנשים ובמיוחד לבני משפחתי ומצד שני אני כל כך אוהבת את האוכל שאני מכינה שלא יכולתי לעמוד מהצד ורק לראות אותו ולכן אכלתי לא מעט, מכוון שידעתי שכך אנהג החלטתי לקחת בימי החג איסולין שעדיין נותר לי כדי שהסכרת לא תקפוץ לשמיים . בליל הסדר עצמו כמעט שלא אכלתי כי היה לי חשוב לארח ולהגיש לאורחים .
בהמשך השבוע הכל יצא משליטה כי ילדיי ונכדיי היו כל השבוע וכמובן שהיה לי חשוב לפנק אותם בהרבה אוכל ואני אכלתי לא מעט ולקחתי אינסולין לנטוס ואיפידרה בכמות שתכסה את הפחממות הרבות שאכלתי. אתמול דיברתי עם אחת הבנות וקיטרתי לה על האוכל הרב שאכלתי ושאסור לי להמשיך כך , אז הבנתי שהמשפחה לא מבינה אותי , ואחת השאלות המרגיזות שעלו היה מדוע אני לא מסוגלת לדחות סיפוקים ולאכול מעט ולהפסיק , זה העליב אותי, אבל זה גם נכון, אולי עדיף לא לאכול בכלל מאכלים שבו אני אמורה להגביל את עצמי כמו פרוסה קטנה של עוגת שוקולד , מאשר לאכול ואז להתענות עד שאני טורפת עוד כמה פרוסות עוגת שוקולד, יש לפעמים שאני מדלגת על ארוחות בייניים כי פרוסת לחם עם משהו קטן לא תספק אותי ואז אתחיל להיות רעבה ויהיה לי יותר פשוט לדלג עליה ולחכות לארוחה העיקרית.
החלטתי לפנות למכון אברהמסון שבו ניגמלתי מעישון ע"י אברה קדברה כדי שידכא לי את התיאבון לדברים אסורים שפיתחתי לי מאז שחליתי בסוכרת , הרצון שלי כעת הוא לסתום את הפה ולא לאכול ושלא יהיה לי תיאבון, וכעת יקפצו כל אלו שעושים את דייאטת הפילאו , וימליצו לי לאכול רק בשר ואז הרצון לאוכל יעלם לא תאמינו שגם את זה ניסיתי זה החזיק יומיים , לא הרגשתי טוב, ובנוסף היה לי הפחד מכולסטרול גבוהה שזה ממש לא מתאים לי כעת .
ההכנות לליל הסדר שבו הייתי המארחת היו כייפיות מצד אחד כי אני אוהבת לבשל לאנשים ובמיוחד לבני משפחתי ומצד שני אני כל כך אוהבת את האוכל שאני מכינה שלא יכולתי לעמוד מהצד ורק לראות אותו ולכן אכלתי לא מעט, מכוון שידעתי שכך אנהג החלטתי לקחת בימי החג איסולין שעדיין נותר לי כדי שהסכרת לא תקפוץ לשמיים . בליל הסדר עצמו כמעט שלא אכלתי כי היה לי חשוב לארח ולהגיש לאורחים .
בהמשך השבוע הכל יצא משליטה כי ילדיי ונכדיי היו כל השבוע וכמובן שהיה לי חשוב לפנק אותם בהרבה אוכל ואני אכלתי לא מעט ולקחתי אינסולין לנטוס ואיפידרה בכמות שתכסה את הפחממות הרבות שאכלתי. אתמול דיברתי עם אחת הבנות וקיטרתי לה על האוכל הרב שאכלתי ושאסור לי להמשיך כך , אז הבנתי שהמשפחה לא מבינה אותי , ואחת השאלות המרגיזות שעלו היה מדוע אני לא מסוגלת לדחות סיפוקים ולאכול מעט ולהפסיק , זה העליב אותי, אבל זה גם נכון, אולי עדיף לא לאכול בכלל מאכלים שבו אני אמורה להגביל את עצמי כמו פרוסה קטנה של עוגת שוקולד , מאשר לאכול ואז להתענות עד שאני טורפת עוד כמה פרוסות עוגת שוקולד, יש לפעמים שאני מדלגת על ארוחות בייניים כי פרוסת לחם עם משהו קטן לא תספק אותי ואז אתחיל להיות רעבה ויהיה לי יותר פשוט לדלג עליה ולחכות לארוחה העיקרית.
החלטתי לפנות למכון אברהמסון שבו ניגמלתי מעישון ע"י אברה קדברה כדי שידכא לי את התיאבון לדברים אסורים שפיתחתי לי מאז שחליתי בסוכרת , הרצון שלי כעת הוא לסתום את הפה ולא לאכול ושלא יהיה לי תיאבון, וכעת יקפצו כל אלו שעושים את דייאטת הפילאו , וימליצו לי לאכול רק בשר ואז הרצון לאוכל יעלם לא תאמינו שגם את זה ניסיתי זה החזיק יומיים , לא הרגשתי טוב, ובנוסף היה לי הפחד מכולסטרול גבוהה שזה ממש לא מתאים לי כעת .
