הפסיכולגית הפסיקה את הטיפול אחרי שש שנים
שלום ,אני ממש רוצה לקבל עזרה.באתי לטיפול במשבר.והייתי שש שנים בטיפול רוב הזמן פעמיים בשבוע. מצד אחד היא היתה מאד מסורה ואכפתית חכמה וידעה להקשיב באמת.מצד שני אני לא יכלתי לנבא את התגובות שלה.ופחדתי ממנה. היו הרבה כללים ובינהם שלא אסתכל באינטרנט עליה ועל משפחתה.היא מאד פחדה מזה.הפרתי את הכלל הזה במשך כל הטיפול.היא כמעט לא ספרה על עצמה.והיא נתנה לי להרגיש כמה היא ומשפחתה מוצלחים ואצלי המצב בעייתי (היו לנו חילוקי דעות אני דתית והיא חילונית) ואני רציתי לדעת יותר.כשספרתי לה פעמיים בעבר היא מאד כעסה.ואיימה שתפסיק את הטיפול.בפועל היא לא הפסיקה.הורדתי את ההגנות שתמיד הגנתי על עצמי.ונקשרתי אליה טוטאלית.נכנסתתי לרגרסיות נוראיות בטיפול רציתי להיות ילדה שמטופלת על ידה.לאחרונה התכתבתי עם אחותה בפייסבוק.כשספרתי לה עלכך היא היתה המומה והיא אמרה לי שהיא מרגישה כאילו פורץ נכנס לה לבית.אני שהפקדתי אצלה את הדבר הכי יקר ,נפשי, פורצת כי התכתבתי עם אחותה ולא יודעת את הגבולות של הטיפול לא מבחינה בין משחק למציאות ותוך פגישה היא זרקה אותי .כמובן הכל היה עטוף בצלופן.בפגישה האחרונה עוד התחנפתי אליה כתבתי לה מכתב ,קניתי מתנה,שרתי לה שיר כדי שלא ישאר צלקת. אבל הצלקת נשארה ולא עוזבת אותי ,אני מנסה להגבר,אבל ,אבל,אבל .ואני לא יודעת אם זה היה מותר לה אתית (כן אני יודעת שעברתי על הכללים ובכל אופן באתי לטפל בזה).ואיך אוכל להתגבר על הכאב.מאד יעזר לי לקבל תגובה. תודה מראש
שלום ,אני ממש רוצה לקבל עזרה.באתי לטיפול במשבר.והייתי שש שנים בטיפול רוב הזמן פעמיים בשבוע. מצד אחד היא היתה מאד מסורה ואכפתית חכמה וידעה להקשיב באמת.מצד שני אני לא יכלתי לנבא את התגובות שלה.ופחדתי ממנה. היו הרבה כללים ובינהם שלא אסתכל באינטרנט עליה ועל משפחתה.היא מאד פחדה מזה.הפרתי את הכלל הזה במשך כל הטיפול.היא כמעט לא ספרה על עצמה.והיא נתנה לי להרגיש כמה היא ומשפחתה מוצלחים ואצלי המצב בעייתי (היו לנו חילוקי דעות אני דתית והיא חילונית) ואני רציתי לדעת יותר.כשספרתי לה פעמיים בעבר היא מאד כעסה.ואיימה שתפסיק את הטיפול.בפועל היא לא הפסיקה.הורדתי את ההגנות שתמיד הגנתי על עצמי.ונקשרתי אליה טוטאלית.נכנסתתי לרגרסיות נוראיות בטיפול רציתי להיות ילדה שמטופלת על ידה.לאחרונה התכתבתי עם אחותה בפייסבוק.כשספרתי לה עלכך היא היתה המומה והיא אמרה לי שהיא מרגישה כאילו פורץ נכנס לה לבית.אני שהפקדתי אצלה את הדבר הכי יקר ,נפשי, פורצת כי התכתבתי עם אחותה ולא יודעת את הגבולות של הטיפול לא מבחינה בין משחק למציאות ותוך פגישה היא זרקה אותי .כמובן הכל היה עטוף בצלופן.בפגישה האחרונה עוד התחנפתי אליה כתבתי לה מכתב ,קניתי מתנה,שרתי לה שיר כדי שלא ישאר צלקת. אבל הצלקת נשארה ולא עוזבת אותי ,אני מנסה להגבר,אבל ,אבל,אבל .ואני לא יודעת אם זה היה מותר לה אתית (כן אני יודעת שעברתי על הכללים ובכל אופן באתי לטפל בזה).ואיך אוכל להתגבר על הכאב.מאד יעזר לי לקבל תגובה. תודה מראש