הפסיכולוגיה של הסולמות

putmusicon

New member
הפסיכולוגיה של הסולמות

יש לי שאלה שהרבה זמן אני לא מוצאת לה תשובה, וכך בשיטות מיקרי מצאתי את הפורום הנהדר הזה, אז אולי כאן למישהו יש מושג... אז ככה, נכון שלמודוסים יש אופי מיוחד, כל מודוס משרה אוירה אחרת ומתאים למצב רוח מסויים כמו למשל בגדול מאוד - מודוס מז'ורי - הוא למצב רוח עליז ומינורי למלנכולי וכו'... אז רציתי לדעת אם יש איזה מאמר או משהו אחר על הפסיכולוגיה של הסולמות. נאמר אם אני רוצה לכתוב שיר. למה לבחור במי מז'ור ולא בדו למשל? אשמח לכל מחשבה בנושא :) ורד
 

מציאונת

New member
עד כמה שאני יודעת

בתקופות מוקדמות ביוון וגם בימי הביניים המאוחרים (תקנו אותי אם אני טועה בתקופות..) לכל מודוס היה תפקיד. אולי בספרים על התקופה תמצא מה שאתה מחפש. חוץ מזה, גם לסולמות השונים (מי מז'ור, פה מז'ור) יש על פי הרומטיקה אופיים שונים. זה כבר יותר קשור בסולמות מסויימים שמנוגנים פתוח או סגור בכלי המיתר וגורמים לצלילים להשמע אחרת, וגם בכלי נשיפה יש סולמות שנשמעים אחרת בגלל המנעד ודרך ההפקה.
 

putmusicon

New member
את זה בדיוק אני מחפשת

את האופי השונה של כל סולם. איפה אפשר למצוא על זה חומר?
 

karantinis

New member
אני חושב ש...

אפשר להשתמש ברוב הסולמות להביע כל דבר[עצב,שמחה וכו'] [יש סולמות שגם אם אני אנסה להיות שמח ועליז,אני לא אצליח בחיים,אבל אני מכיר בערך שני סולמות כאלה] למשל כשאני מנגן סולם מז'ור,אני יכול להשמע עצוב[דרגה 8 בסולם איוב
] הכל תלוי איך משתמשים בו. בקשר לטון שבו מנוגן הסולם,זה באמת מעניין! [אני התחלתי לחשוב על זה....]
 

מציאונת

New member
מה שאתה אומר,

זו הגישה שיש כיום לסולמות ומודוסים- בכל סולם ניתן להביע כל דבר. אבל בעבר לכל סולם היה תפקיד. סולם להלוויה, סולם לחתונה, וכו'. זה לא משנה אם אתה צודק או טועה, פעם הגישה הייתה כזאת והיום הגישה אחרת. עדיין מעניין לדעת איזה סולם פעם התאימו לאיזה אירוע ולאיזה רגש.
 

yavin

New member
../images/Emo26.gif

אצתרף לדבריו הכל תלוי איך משתמשים בו מהניסיון שלי בכתיבת מוזיקה לכמה הצגות (לא הכי שמחות) הצלחנו לנגן את השירים שנועדו להיות הכי שמחים, או זה בסולם שונה, כלים אחרים, מהירות שונה, צורת נגינה שונה(אתה המלודיה עם אותם האקורדים) ועיבוד שונה והפכנו אותם לשירים מלנכולים מלאי ייאוש.
 

Hodor

New member
נראה לי שהעניין היה יותר משמעותי

בתקופה שבה הפסנתר עוד לא היה מושווה, ואז באמת היו הבדלים בין הסולמות. היום אני לא רואה סיבה שבגללה שני אנשים ירגישו בסולם מסויים את אותה האווירה. אולי אצל אנשים עם שמיעה אבסולוטית כן, אבל ככה סתם לא נראה לי. ככה זה משמיעה. מנגינה כן יכולים לבוא לדעתי הקשרים משותפים לכמה נגנים לפי הסולם, אבל יכול להיות שזה קשור למראה של התווים ושל מספר סימני ההיתק. בקיצור, אני לא באמת מבין בזה.
 

Petrus

New member
הפסנתר אולי מושווה, אבל התזמורת לא

אני די בטוח שאם היו מנסים לנגן את האירואיקה בדו מז'ור במקום במי במול מז'ור, זה היה נשמע אחרת לגמרי. זה גם עניין של איך הכלים מצלצלים בגבהים שונים, אוברטונים וכד'.
 

putmusicon

New member
תודה לכולכם על התשובות המעניינות

כתרפיסטית במוסיקה, אני צריכה לשלוף ליווי של שירים מהשרוול. בגלל שאני חושבת הרמונית, אני תמיד מנגנת על דו מז'ור. אבל לפעמים זה גבוה מידי לשיר או נמןך מידי אז אני מעלה למי מז'ור (שאותו אני הכי אוהבת) או ללה מז'ור. העיניין הוא שהשיר מרגיש לי אחרת לגמרי בסולם אחר. כאילו יש לו מרקם שונה. שמעתי פעם בנושא הפסיכולוגיה של המוסיקה שלכל סולם יש אופי אחר כמו שמישהי כתבה בסולם אחד כתבו לחתונות ואחר להלוויות, ובכלל מעניין אותי למה הרקוויאם של מוצארט למשל נכתב בסולם כזה ולא ולא אחר. כי נאמר ששירים כותבים במנעד שנוח לשיר, אבל יצירות מוסיקאליות, אין מגבלה, כך שלדעתי יש כן איזה הסבר לא מודע להשפעה הריגשית של כל סולם. ואם אני חוזרת לעבודה שלי, חשוב לי לדעת, שאם מישהי מבקשת באופן לא מודע שאני אתחיל את השיר דוקא מ-רה ולא מ-מי - מה המשמעות הפסיכולוגית של זה. אני בטוחה שכבר מישהו חקר את זה בצורה אמפירית, הייתי רוצה לדעת אם מישהו בכל זאת נתקל באיזה מחקר על זה. :) תודה בכל אופן על התשובות ורד
 

dombi7

New member
מבחינה עקרונית אין דבר כזה אבל...

בכל התקופות של המוזיקה הקלאסית נכתבו כאלה יצירות ואחרות שהיו כל כך מוצלחות והן כבר אבני דרך במוזיקה שהסולמות של אותן יצירות זכו למעמד מיוחד. אני יכול לדוגמא להזכיר את בטהובן ביצירתו המופתית ביותר לדעתי סימפוניית "ארואיקה", מס' 3. הפרק הראשון כתוב בסולם מי במול מז'ור. וכל הפרק מתאר בעצם את המסע להשגת הגבורה (שעוברת תהפוכות והמסע אליה מאוד ארוך, אבל זה כבר קשור לניתוחים), והיצירה כל כך הצליחה שכל פעם שמזכירים את הסולם הזה אומרים "הסולם ההרואי". אותו דבר קרה לפרק שבא אח"כ, הפרק האיטי בדו מינור. והפרק הזה בעצם מדבר על מותו של הגיבור. ומאותו הרגע דו מינור נחשב לסולם של אבל קשה. או אצל מוצרט יש הרבה משמעות לסולם סול מינור. שהוא סולם מלנכולי, ופעם מישהו אמר לי שהוא קורא לו "סולם האהבה". ובכלל להרבה מלחינים יש את הסולם המזוהה איתם, כמו מוצרט. וגם באך שמאוד מזוהה עם סולם סי מינור.
 

putmusicon

New member
וואו איזה יופי -תודה :)

אהבתי מאוד את התשובה. אני חושבת יותר מזה - שהבחירה הראשונית של מי במול מז'ור בארואיקה לא היתה מקרית, ובגלל שזה התאים כ"כ כבחירה לא מודעת כללית, זה אומץ ע"י הכלל. יש עוד כאלה?
 
למעלה