הפסיכולוגית אירית כהן מייעצת בפורום

[zivadina]

הפסיכולוגית אירית כהן מייעצת בפורום

אירית כהן, פסיכולוגית, תייעץ אצלנו ביום ג´ 21/2/2006 בשעות 21:00-22:30 אירית כהן, פסיכולוגית קלינית ומורשה להיפנוט, עוסקת בטיפול וייעוץ, באבחון פסיכולוגי רב תחומי ומתן חוות דעת לצרכים משפטיים. תחומי עיסוקיה: - פסיכותרפיה והיפנותרפיה באופן פרטני למתבגרים ומבוגרים בטווח רחב של הפרעות ומצוקות. - אבחון פסיכולוגי לצרכים שונים כולל חוות-דעת לצרכים משפטיים. - אבחון משולב רב-תחומי ללקויות למידה. כיום היא בוחנת אפשרות לשלב דרכי התערבות שונות בתחום מחלות-נפש, וכן שימוש בהיפנוזה במיגוון הפרעות כולל הפרעת קשב ראשונית. מדבריה: אני מאמינה כי כל אדם, בכל גיל, הוא מיוחד וייחודי. לכל אחד יש תחומי חוזק ותחומי חולשה, מטרת אבחון רב-תחומי היא לזהות תחומים אלו ולהציע את הדרכים המתאימות למימוש יכולות האדם. *סביבה טיפולית נכונה מאפשרת צמיחה לקראת מימוש עצמי תוך שימוש בטכניקות טיפוליות המתאימות לפרט, לצרכיו ולמטרותיו. חשוב!! ההתייחסות לבעיות אישיות במסגרת הפורום היא מטבעה מוגבלת. ההתייחסות כאן לשאלות הגולשים אינה תחליף להיוועצות אישית אצל איש מקצוע מתאים. הגולשים מוזמנים לשאול שאלות הקשורות לתחומי הידע של הפסיכולוג הקליני, ובהקשר להתמחויותיה ולניסיונה כמפורט. יש ללחוץ על "הוספת תגובה" בתחתית ההודעה. תודה רבה לאירית כהן ולגולשינו על ההשתתפות בארוח.

 

[לולי 84]

הפרעות קשב והיפנוזה..

שלום, קראתי בהודעה הראשית שאת עוסקת בין היתר בהיפנוזה אותה אני מעוניינת לעשות כבר תקופה ארוכה אך אף פעם לא התעמקתי בנושא יותר מידי. יש לי הפרעות קשב ולקויות למידה. מתלווה לכך בעיית כסיסת ציפורניים נוראית אותה אני מאוד רוצה לפתור! אך כמות הניסיונות היא כמות הכשלונות כי בסופו של דבר זה מנצח אותי אחרי איזה חודש במקרה הטוב. רציתי לשמוע המלצת בנושא? ואיך ניתן לפנות אליך האם את מאזור המרכז? בנוסף, מאחר ואת עוסקת בתחום משפטי, מקווה שזה קשור הפרעות קשב ופסיכומטרי. שלחתיל למרכז הארצי הוכחות בנושא הפרעות קשב ולקויות למידה אך הם לא קיבלו אותם וטענו שאין מספיק הוכחות להפרעה אצלי על אף שאובחנה ע"י מומחית גדולה בתחום. יש לך הצעות על מה לרשום?

 

[כהן אירית]

ללולי - הפרעת קשב והמבחן הפסיכומטרי

אני מצרפת כאן את כתובת האתר של המרכז הארצי , שם אפשר למצוא את ההנחיות והטפסים הקשורים לאבחון הפרעת קשב וריכוז וקבלת ההתאמות במבחן הפסיכומטרי יש לשים לב כי לא מספיק אבחון במבחן אחד [למשל מבחן tova] אלא יש צורך באבחון מקיף ששולל הסברים אחרים לתפקוד הירוד בקשב.http://www.nite.org.il/scripts/txt.asp?pc=947111290 לשאלך בעניין ההיפנוזה אתייחס בהמשך, אירית כהן.

 

[כהן אירית]

ללולי שכוססת צפורניים

הסימפטום של כסיסת-צפורניים עשוי להיות מטריד מאוד, אני מבינה מתיאורך שכך זה אמנם אצלך. הרקע או הסיבות לסימפטום הזה יכולות להיות שונות, ולפי זה גם ייקבע הטיפול המתאים. האם זה סימפטום שמלווה אותך מילדות? האם את גם פוגעת באצבעות ידייך? חשוב לברר מתי הסימפטום גובר [למשל בעת שיעמום? מתח?] או האם זה קשור להפרעת הקשב והיפראקטיביות . יש מקרים בהם דווקא טיפול תרופתי יכול לעזור, ואם זה קשור להפרעת הקשב הטיפול התרופתי יהיה שונה. ייתכן שצריך לעזור לך לשנות דברים אחרים בחיים ע"מ לשנות את ההרגל המטריד הזה..אם למשל הסימפטום אמנם גובר בעת שיעמום או מתח עלייך ללמוד לשנות מצבים אלו. כנראה שעדיין לא איתרו את הרקע להישנות התופעה אצלך. לכן יש תחילה לערוך בירור מתאים אצל פסיכאטר [שמתמצא גם בטיפול בהפרעות קשב וריכוז] או אצל פסיכולוג קליני. לאור התמונה הכללית שאת מציירת ניראה לי חשוב מאוד לערוך הערכה כללית כזו.רק אח"כ ניתן להשיב לשאלתך אם אפשר להיעזר גם בהיפנוזה ע"מ לשנות את ההתנהגות הזו [כסיסת צפורניים]. בהצלחה, אירית.

 

[לולי 84]

תשובות..

מבחינת הפרעת קשב אז עשו לי אבחון מלא שכלל טובה ושאלונים למורים בבית ספר ולהורים.. כסיסת ציפורנים זה מאז הילדות אצלי כן. פוגע באצבעות ? כן באור טיפה שמסביב לציפורן. ניסיתי בעבר לעבור לתחליף כמו מסטיקים אך ברגע שם נגמרו נשברתי. זה נובע משעמום ומהצורך לעשות משהו ולהתעסק עם משהו באופן תמידי.. הפרעת קשב?. אני מטופלת בטיפול תרופתי אך לא באופן קבוע. וגם הוא למטרת הלימודים. אני ADD.. זה לא רק במצבי שעמום גם תוך הליכה בקניון וכי אני פשוט צריכה להתעסק עם משהו.. וזה זמין ונוח. כל הלחזיק כדור ולמעוף אותו וכאלה.. חסר תקווה אצלי. מה דעתך כעת?

 

[כהן אירית]

ללולי - לא כל דבר קשורלהפרעת הקשב

מתיאורך , לולי, אני מתרשמת שיש אפשרות שהתנהגות כסיסת-הצפורניים איננה נובעת דווקא מהפרעת-הקשב. לפעמים אפילו מה שניראה כהפרעת-קשב אינו הפרעת-קשב ראשונית אלא גם-כן סימפטום של משהו אחר. 'תרופות' אינן דווקא ריטאלין-קונצרטה-סטרטרה, לפסיכיאטרים יש ארסנל רחב של תרופות שיכולות לסייע להפרעות שונות, או לתת 'גיבוי' בעת שאדם מתמודד עם שינוי התנהגויות. ייתכן גם שילוב של תרופות שמיועדות לבעיות קשב/למידה עם תרופות אחרות. [ואם ההשערה שלי לגבייך נכונה - ייתכן שלא ריטאלין הוא התרופה האידיאלית עבורך.. אך איני יודעת מה את מקבלת]. הייתי ממליצה לך לעבור אבחון מקיף אצל פסיכולוג קליני [שגם מתמצא בלקויות למידה והפרעות קשב]. דו"ח של אבחון כזה גם יכול לעזור לך לפתור את קשייך עם המרכז הארצי לבחינות.

 

[כהן אירית]

ללולי - כתובת האתר של המרכז הארצי

אני רואה שהכתובת שנתתי כאן לא עובדת, הנה נסיון נוסף: http://www.nite.org.il/

 

[לולי 84]

תדוה..

האבחון שנעשה היה כולל. שאלונים למורים ולהורים ומבחן טובה. בסיכום אבחון שנשלח אליהם נאמר שיש הבדל משמעותי ביותר בין בלי רטלין לעם. אך בכל זאת הם בחרו לשלול את האבחנה הזו לפי התפקוד הקוגנטיבי שלי באבחון..(?)... אף על פי שנעשה ע"י מומחית. המאבחנת הדידקטית רושמת לי כעת בלי קשר מכתב ערעור עבורם. נראה היה כאילו תגובתם מאוד קוממה אותה ובצדק. יש לך אולי המלצות מה לכתוב להם במכתב ערעור? אני יודעת שללא מחשבון ותוספת זמן אני לא אשרוד במיטבי את המבחן הזה. אני קוראת לאט ועושה טעויות חישוב טיפשיות שאני יודעת והן ברורות ואחר לא היה טועה בהם גם בלחץ של זמן פשוט המספרים מתרגמים אצלי במוח אחרת... כנראה שלא הסברתי להם את עצמי טוב מספיק בפעם הראשונה ואשמח אם יהיו לך טיפים לניסוח משכנע תודה על העזרה והתגובה המהירה!! לולי

 

[כהן אירית]

לולי: אבחון משולב/רב-תחומי

לולי, מתשובתי אלייך ["לא כל דבר קשור להפרעת קשב"] את יכולה אולי להבין מדוע המרכז הארצי מקפיד כל-כך על אופן ותוכן האינפורמציה שמעבירים אליו. אני מסיקה מכל מה שכתבת לי שכבר קיבלת בעבר התאמות בהיבחנות, וההתאמות שאת מבקשת שייכות דווקא לתחום לקויות-למידה ולא לתחום הקשב. לאחרונה יש יותר הקפדה מצד כל מוסדות החינוך [וגם במסגרת משרד החינוך, כשמדובר בבחינות בגרות] וייתכן שבלי אבחון משולב רב-תחומי לא תוכלי לקבל את ההתאמות שאת מבקשת. האם הצלחת להיכנס לאתר שאת כתובתו שלחתי לך?? חפשי שם חלון שבו יש פירוט מפורט ביותר, שמיועד לאנשי המקצוע שעל חוות-דעתם את מסתמכת, כיצד יש לערוך את האבחון וכיצד יש לכתוב את הדו"ח. למיטב הבנתי חוו"ד של מאבחנת דידאקטית לא תספק אותם. [אני אנסה לבקש את עזרתה של מנהלת הפורום ליצור קישורים ישירים לאינפורמציה הזו שהיא רלוונטית לך כמו לגולשים אחרים בפורום הזה. ] אירית כהן.

 

[zivadina]

המרכז לבחינות והערכה (פסיכומטרי)

בבקשה הקישורים שאירית כהן ביקשה לצרף: תודה רבה לאירית על המידע החשוב, שיצורף לספריית הקישורים שלנו.

 

[zivadina]

ובזכותך יש לנו מדור חדש בספרייה

בבקשה:

 

[dida80]

בקשר להיפנוזה

אולי אני add ואולי לא(תלוי את מי שואלים),מה שבטוח הוא שמצבי הנפשי מעורער ובלתי נסבל עבורי.יש לי תחושה שחזרה דרך היפנוזה תציף דברים רבים ונסתרים.אך כטיפוס חרדתי גם זו בעייה: מה יקרה אם לא אצא לחלוטין מההיפנוט והפחד שהחווייה והגילוי יהיו טראומתיים.

 

[dida80]

המשך

אבקש מענה כנה,האם פחדיי מוצדקים? האם היפנוט מתאים לכל אדם?

 

[כהן אירית]

לדידה שרוצה [היפנוזה] אבל פוחדת

. באופן כללי עלי לציין כי לעתים ניתן דווקא בטכניקות שהן מעולם ההיפנוזה ודמיון מודרך ללמוד לרכוש חוויית שליטה עצמית כנגד החוויה של הצפה, לכן איני יודעת לומר לך אם פחדייך מוצדקים.. ומאידך ניתן גם בטכניקות טיפוליות אחרות להכיר את אותם דברים פנימיים נסתרים שאת מתגעגעת להכירם. היפנוט אינו מתאים לכל אדם, בזה את צודקת [ובעצם שום דבר אינו מתאים לכל אחד..הרי כל אחד הוא מיוחד]. עליך להיוועץ בפסיכולוג שהוא מורשה-להיפנוט, שידע גם להקשיב לחרדות שלך ולאחר היכרות איתך ישקול איתך מהי טכניקה טיפולית מתאימה עבורך. לעתים אני משלבת במהלך טיפול פסיכולוגי ממושך גם טכניקות היפנוטיות למטרות ספציפיות. בהצלחה! אירית.

 

[sharon84]

לאירית

אני לוקה ב-ADD ללא היפראקטיביות.ליתר דיוק: אני תת-אקטיבית. מטבע הדברים הביטחון העצמי שלי הוא נמוך מאוד,אני נמנעת מלעשות דברים רבים,מרגישה לעיתים קרובות חרדה ולחץ ברמות שמשבשות לגמרי את התפקוד. אני מטופלת הו בריטלין,הן באפקסור(נגד חרדה ודיסתימיה) והן בשיחות אצל פסיכולוגית ,שאיננה בעלת אוריינטציה של התמחות ב-ADHD . מהן דרכי ההתערבות והטיפול המומלצים במקרה כגון זה?כיצד ניתן "לרכוש" יותר ביטחון עצמי ,ול"השתלם" גם במיומנויות חברתיות ותקשורתיות יעילות יותר? כולל דרכים כגון טיפולי היפנוזה וכו'

 

[כהן אירית]

לשרון: נסי ל"אמן" את הפסיכולוגית

שרון, באופן כללי - ניתן לחפש 'מאמן' [coach]שתפקידו בדיוק זה - לעזור למטופל לרכוש מיומנויות חסרות ובעיקר לפתח "כשרים ניהוליים". יש להקפיד במקרה זה לחפש ולמצוא coach שיש לו ידע ונסיון בתחום הליקויים שלך. 'מאמן'שלא רכש ידע ספציפי לעבוד עם לקויות למידה או הפרעת קשב עלול לפספס את המטרה במקרה שלך. את יכולה גם לשוחח עם הפסיכולוגית שלך על הנושא, ייתכן שתהיה מוכנה ללמוד קצת על הנושא ולבנות איתך תכנית-טיפול עם מטרות יותר ספציפיות וקונקרטיות.ובכלל בכל טיפול רצוי לדעתי להגדיר את הציפיות [של המטופל, של המטפל] ולעשות "משא ומתן" מוצלח בין הציפיות של שני הצדדים. זה יהיה צעד משמעותי עבורך, להיות שותפה בבניית תכנית הטיפול שלך. לגבי תת-האקטיביות שלך - האם זה מאז ומתמיד? תיתכן 'תת-אקטיביות' שאינה קשורה דווקא להפרעת הקשב [אלא למשל לדיכאון, ואז יש לשקול טיפול תרופתי אנטי-דיכאוני שונה]. היוזמה שלך לפנות אלי לא מאפיינת בדרך כלל אנשים שהם 'תת-אקטיביים'.. את מוזמנת לתת לי עוד קצת פרטים שעשויים לעזור לי להתייחס יותר ספציפית. כגון - גילך, כמה זמן את מטופלת בתרופות וכן אצל הפסיכולוגית, ומה כוונתך כשאת כותבת "חרדה ולחץ ברמות שמשבשות את התיפקוד", האם תוכלי לתת דוגמא? ובכל אופן - כל הכבוד לך על תשומת הלב שלך/ההשקעה שלך בעצמך. עם אהבה כזו לעצמך בטוח שתתקרבי יותר ויותר למטרותייך. קצת סבלנות..

 

[sharon84]

לאירית

תודה על התייחסותך. אני אכן משקיעה מאמץ רב בהתקדמות לעבר המטרות שלי. בתת-אקטיביות אני מתכוונת ל"היפו-אקטיביות" .וכן,זה היה כך מאז ומתמיד ,תמיד הייתי חולמנית מאוד וכמעט בלתי יוזמת ,אם כי היו תקופות בחיי שבהן הרגשתי יותר בטוחה ופחות מפוחדת וחרדה-ואז המעצורים שלי היו חלשים יותר...מקווה שתסלחי לי על ההערה אך מוזר לי שאינך מכירה סוג זה של ADD עם היפו-אקטיביות,אף כי נכון שרק לאחרונה המודעות אליו החלה להיות קיימת.חד משמעית אין מדובר בדיכאון ,אף כי זמן רב לפני האבחנה של הפרעת הקשב אובחנתי כלוקה בדיסתימיה(וכמו כן גם חרדה כללית וחברתית).עקב כך אני נוטלת אפקסור במינון של 375 מ"ג ליום ,ומטופלת גם כיום בריטלין במינון של 90 מ"ג ליום.(30 מ"ג כפול 3 ).בריטלין אני מטופלת כבר שנה ו-3 חודשים ובאפקסור כבר כ-3 שנים .נערך לי גם איבחון נוירופסיכולוגי שגילה שילוב של קשיי קשב מסוג תת-מיקוד ומיקוד -יתר. אני כנראה אדם בעל מזג קוגניטיבי איטי מאוד ,ולא מסוגלת בכלל לעשות מספר דברים יחד ,דבר שלא לצערי לא מתאים לשגרת החיים היומיומית הלחוצה ולקצב שבו מרבית האוכלוסיה מתנהלת,לכן אני נאלצת להתאים את עצמי ונעשית לחוצה וחרדה מאוד במיוחד במקומות גדולים ,הומים ודינמיים כמו האוניברסיטה שבה אני לומדת, ובאינטראקציות חברתיות ובין אישיות שבהן אני מרגישה חוסר ביטחון רב וחרדה. מה היית מייעצת לי לאור כל הפרטים שהוספתי?

 

[כהן אירית]

לשרון: ויסות חרדות וויסות חושי

שרון, את מתארת תמונה מורכבת, במיוחד לאור העובדה שחלק מקשייך כיום לא היו בעבר[הפחדים והחרדות, אך אז הייתה בעייה בשליטה בברקסים]. אגב, פחדים וחרדות הם תכופות חלק מסינדרום הדיכאון.האם עברת אבחון פסיכולוגי, בנוסף לאבחון הנוירופסיכולוגי,?? בתמונה שתיארת בולטים קשיים בויסות חרדות, ובעיקר קשיים בויסות חושי. את מתארת מצבים בהם האינפורמציה החושית מציפה אותך [ואז גם מעוררת חרדה.. וגם פוגעת בתפיקודך]. עפ"י נסיוני ועפ"י הידע בתחום - הפרעות קשב אמנם מלוות תכופות בהפרעה בויסות חושי. אך ההפרעה הזו יכולה לנבוע גם ממקורות אחרים. ייתכן שאפשר בעזרת דמיון מודרך או היפנוזה לעזור לך לבנות "שריון מגן" כנגד קשייך בויסות חושי. שוחחי על כך עם הפסיכולוגית שלך. היא יכולה לפנות למישהו באיזור המגורים שלך שעוסק בהיפנוזה ולעשות שיתוף פעולה כלשהו למספר פגישות מוגבל לשם כך. אפשר גם לפנות אלי. היא גם תוכל לדעת אם אמנם אלו הכלים המתאימים עבורך [דמיון מודרך והיפנוזה]. בהצלחה! אירית כהן

 

[sharon84]

תיקון/הבהרה: מעולם לא הייתה לי כל

בעיה עם אימפולסיביות /"שליטה בברקסים" ,אלא רק להיפך. מה שהתכוונתי אליו הוא זה שבעבר (המאוד רחוק) המעצורים שלי היו חזקים פחות אך בהחלט עדיין חזקים מאוד,ואולי גם הנסיבות התאימו לי יותר אז(כילד,להיות כ"כ חביב ,מתוק ורגוע זו מעלה וכולם אוהבים אותך...)המעמד החברתי שלי היה גבוה יותר והרגשתי יותר פתוחה וחופשיה בחברה ולא סגורה,חדה ומאוימת כמו היום.

 

[פרחיה2]

ADD עם הפרעת תקשורת

בני בן 16 כמעט, מעדיף את עולם הדמיון על פני זה האמיתי מגיל העוברות שלו. אובחן כ-ADD היפו אקטיבי. בדרך כלל אנחנו נותנים לו את מרחב המחיה שלו, ומדרבנים אותו להיות פעיל רק במסגרת החובות שלו. כל נסיון להפעילו בתחום החברתי לא צלח. הוא ממעט לדבר, חבריו מעטים, ויש לי חשד שגם איתם רמת התקשורת אינה במיטבה. לאחרונה, הביע הנער חשש שלא יוכל לתקשר עם בנות {גם עכשיו אין לו קשר כזה גם לא ברמה של דיבור בלבד {גם עם בנים אין לו ממש יכולת של סמול טוק..}}. מצד שני , שוב, כל נסיון להפנות אותו לפעילויות חברתיות נתקל בסרוב והמנעות. ושתי שאלות עקרוניות לי- האם להתערב? {לא עושה רושם שהוא סובל מזה, אבל מצד שני הוא גם לא ממש מספר לנו איך הוא מרגיש} ואם להתערב, כיצד ואיפה?