עדו בן צבי1
New member
הפסיכולוג פייז'ה כאבי התירוץ.
לפני שהפסיכולוגיה ההתפתחותית של פייז'ה הייתה מקובלת על המורים במערכת החינוך, הם השתמשו בפסיכולוגיה ההתנהגותית כבסיס פילוסופי למעשיהם. הפסיכולוגיה ההתנהגותית ניסתה להבין את התנהגות האדם לפי התאמת הקלט הגרויי שהוא מקבל לפלט ההתנהגותי שהוא נותן. הפסיכולוגיה ההתנהגותית לא התייחסה בכלל לתהליכי החשיבה והתפיסה של האדם ולכן התאימה מאוד לדחיפת ילדים לכיתות עם תלמידים רב גוניים בהן לומדים כולם באופן אחיד בלי כל התחשבות באישיותם. היום, שהפסיכולוגיה ההתפתחותית של פייז'ה היא הלהיט, מישום מה עושים כמעט אותו הדבר. הפסיכולוגיה ההתפתחותית מנסה להבין את חשיבתו ותפיסתו של האדם על פי דרך התפתחותה במהלך ילדותו. פייג'ה דיבר על שלבי התפתחות תפסתיים שאופייניים לגילים מסויימים ועל הצורך בהתאמת דרך הלימוד להתפתחותו המנטלית של התלמיד. אלא שבמעאכת החינוך לא בודקים את התפתחותו של כל תלמיד. מלמדים את כל מי שבגיל מסויים לפי מה שהאדם הממוצע אמור להבין באותו גיל. אם הבן שלך מסוגל להבין פחות או יותר מהממוצע בנושא מסויים זה לא מעניין אף אחד כי אין התקדמות ממשית בשיטות ההוראה הממלכתיות. יש נסיגה בהצלחות והתקדמות בתירוצים. אלא שכאן בא הדבר לטובת החינוך האלטאנטיבי. אפשר להוציא את הילד מהמערכת הממלכתית בלב שקט כי הילד לא דומה לטיפוס הממוצע. כל ילד מפותח יותר מבני גילו בנושאים מסויימים ומפותח פחות באחרים. מה דעתכם? האם הפילוסופיה של החינוך שוללת את זכות קיומה של המערכת הממלכתית?
לפני שהפסיכולוגיה ההתפתחותית של פייז'ה הייתה מקובלת על המורים במערכת החינוך, הם השתמשו בפסיכולוגיה ההתנהגותית כבסיס פילוסופי למעשיהם. הפסיכולוגיה ההתנהגותית ניסתה להבין את התנהגות האדם לפי התאמת הקלט הגרויי שהוא מקבל לפלט ההתנהגותי שהוא נותן. הפסיכולוגיה ההתנהגותית לא התייחסה בכלל לתהליכי החשיבה והתפיסה של האדם ולכן התאימה מאוד לדחיפת ילדים לכיתות עם תלמידים רב גוניים בהן לומדים כולם באופן אחיד בלי כל התחשבות באישיותם. היום, שהפסיכולוגיה ההתפתחותית של פייז'ה היא הלהיט, מישום מה עושים כמעט אותו הדבר. הפסיכולוגיה ההתפתחותית מנסה להבין את חשיבתו ותפיסתו של האדם על פי דרך התפתחותה במהלך ילדותו. פייג'ה דיבר על שלבי התפתחות תפסתיים שאופייניים לגילים מסויימים ועל הצורך בהתאמת דרך הלימוד להתפתחותו המנטלית של התלמיד. אלא שבמעאכת החינוך לא בודקים את התפתחותו של כל תלמיד. מלמדים את כל מי שבגיל מסויים לפי מה שהאדם הממוצע אמור להבין באותו גיל. אם הבן שלך מסוגל להבין פחות או יותר מהממוצע בנושא מסויים זה לא מעניין אף אחד כי אין התקדמות ממשית בשיטות ההוראה הממלכתיות. יש נסיגה בהצלחות והתקדמות בתירוצים. אלא שכאן בא הדבר לטובת החינוך האלטאנטיבי. אפשר להוציא את הילד מהמערכת הממלכתית בלב שקט כי הילד לא דומה לטיפוס הממוצע. כל ילד מפותח יותר מבני גילו בנושאים מסויימים ומפותח פחות באחרים. מה דעתכם? האם הפילוסופיה של החינוך שוללת את זכות קיומה של המערכת הממלכתית?