הפסיכיאטרית קבעה הפסקת מעקב

[ירון מקשקש]

הפסיכיאטרית קבעה הפסקת מעקב

היי...

הייתה לי פגישה איתה לפני כשעה. בצד הטוב המצב שלי יציב מעל שנה וחצי אין עליות חדשות ירידות אני די מפקח על עצמי..פה ושם ג'ננות..שקשורות גם לנוירולוגיה. אז מעכשיו רק מקרה שאני מרגיש התדרדרות ממשית ..אלך , זה הרים לי קצת ביטחון והשגיות

דיברנו על הבעיות זיכרון..ווכל האיבחון הקוגנטיבי. אין משהו טוב לצערי..רק לנסות להיות חיוביים.

זיכרון שנפגע יכול להשתפר בתחום אחד וגם אם אשיג שיפור "מלא" ..זה יישאר מתחת לנורמה בצורה ניכרת . זה לשנות את החיים שלי למעשה. וללמוד לחיות עם זה. עם הפרעת הקשב הקלה אולי יש מה לעשות תרופתית ריטלין לפי הבנתי.

בלה הגיעו תוצאות בדיקות..רופאת משפחה אמרה יש שינויים מחכה לקרדיולוג.
אגב זה בקשתי החלפת רופאת משפחה כי היא היא לא הסכימה מיידית לשלוח אותי לאבחון עד שהיה נוירולוג לקח תקופה של זמן, וזה רפואית אסור שיש בעיות זיכרון כי הטיפול חייב להיות ככל הניתין מיידית. ונוירולוג גם כי הקודם קבע שאין בעיה והאבחון הרבה שיש בעיה בינונית משמעותית.

מבחינת העתיד זה מטריד..זה לא מתרופות. זה לא מצב נפשי שמחקה בעיות זיכרון או דמנציה. זה משאיר אופציות ..

הפחות חמורה זה פגיעה מוחית כי אם זה מהגידול טיפול בו יכול לעצור התדרדרות אולי לשפר שוב לא לגמרי.

החמורות יותר פגיעה קוגנטיבית קלה..שרוב הסיכוי שמובלילה לדמנציה או אלצהיימר.

דמנציה לסוגיה יכולה להיות זה חמור. או אלצהיימר גם חמור.

כרגע אני לא יודע אם עיכלתי את זה, לא נראה לי שכן..יש לי קצת אפטיה כזו..או נדידה לחשש לא התייצבתי..זה מעסיק את המחשבות לא ספק ואני במתח לראות מה הסיכום יהיה..

משתדל להיות חיובי זה מאוד קשה..עם ההפרעה עם הפוסט טראומה שלי ועם הנכות הפיזית שכבר קיימת ..

עכשיו קצת בא לי לבכות תוך כתיבה ולרחם על עצמי..גם כי בנתיים אני מתמודד לבד..המדריכת שיקום לא איתי כל הזמן..אין משפחה אין חברים..אין אישה.
ולכם יהיה קשה להגיב ..אני יודע שזה לא דברים קלים שאני מעלה.

ואחרון באמת...הבחורה שיש לי רגשות אליה ודי חזקים ..שוב רבתי איתה שוב אני מאשים את עצמי..ושוב לא הצלחתי לא למנוע את זה מראש..ולהסתבך שוב ושוב רגשית איתה..

גרמה לי לכעס ונכנסתי בה קצת..למען האמת עצבנה את הבן שלה גם..ממש יצאה מרציונאל..
אחר כך קיללה אותי ניתקה התקשרה קיללה שוב ובוואטס אפ..

נתתי לה...עניתי לה ברגוע..והסברתי לה שוב מה קורה לה..ולמה זה מכעיס..( אתם אני יודע שתעידו שיש לי יכולת הבנה גבוהה)

זה ממשהו שאני חייב לטפל ממש חייב...אני מקווה שעם כל היתר אמצא כח גם לזה..שיתברר המצב אולי הכי נכון זה לבקש טיפול פסיכולוגי גם להתמודד עם הפיזי /קוגנטיבי וגם עם כל הנושא של זוגיות ..
הפסיכיאטרית אמרה לי תבנה קשר והיא תקבל את זה לאט לאט..לקחתי את זה שיש לי כלים טובים לבנות קשר בסך הכל..זה רק חוסר ביטחון ולשפר אמון שמישהי תקבל אותי כי אני שווה למרות הכל..
ושוב חפרתי ארוך..מקווה לא מידי

יהיה טוב לכולנו, אמן

 

[ירון מקשקש]

משהו נוסף שאני חייב..

&nbsp
תקפתי לא פעם את העובדים סוציאלים..וחלקו בצדק . יחד עם זאת...אני גם אומר תודה לאל..כי עוס"ית הכניסה אותי לקבוצות נכים..וזה בתכל'ס עוזר..לא יודע איך הייתי עובר תמצבים הקשים האלה..במציאות החיים שלי בלעדיהם. גם נתנו עלות משקפיים שעוזרות..אז כתבתי פה ואני מודה פה שגם טעיתי ..יש בהם גם משהו טוב. בכל זאת

 

[MindfullEye]

חשוב לדעת להודות

כמו בכל מקצוע יש ויש. יש כאלה שהלכו לרפואה כי זה הדבר שהם הכי גרועים בו אבל הם התקבלו, ויש כאלה שהלכו ללמוד עבודה סוציאלית מאפס תחושה של שליחות והם גרועים בזה. כנראה שהם מיעוט ונתקלת בהם - וזה באסה. אבל גם נתקלת בטובים.
&nbsp
זה סימן ממש מעודד לגבי ההפסקת מעקב. זה עוד "עז" אחת פחות להתעסק בה ביום יום.
לגבי קשב וריכוז אני לוקח ריטלין מדי פעם - זה טוב להרבה דברים בשבילי: ללנקות את הבית, ללמוד ועוד. אבל בפועל אפשר בהחלט גם לעשות את כל אלה בלי ריטלין, רק שזה יהיה יותר קשה מנטאלית. זה שיקול. הריטלין אין לו השפעות לטווח ארוך (בניגוד נגיד לאנטי פסיכוטיים מסויימים) אבל הוא כן עלול להשפיע על המצב רוח ביום יום, על התאבון (מדכא תאבון די חזק) ועוד. כמו תמיד צריך לעשות שיקולים ולנסות עם השגחה

&nbsp
לגבי האישה ההיא כבר כתבתי את דעתי ולא פעם אחת, שאתה נמצא במיטה חולה. אני מבין את הקשיים וברור שבמצב שלך, ואני לא מייפה את המציאות, הרבה יותר קשה למצוא זוגיות. אבל אני עדיין בדעה של עדיף כלום ביד מאשר את מה שאתה מתאר. מגיע לך יותר. אולי טיפול פסיכולוגי יעזור לך בקטע פרקטי לנתק קשר כי נראה לי שזה סתם מזיק לך כרגע בלי באמת תמורה כלשהי (נפשית, פיזית, כלכלית).

 

[ירון מקשקש]

תודה