פתאום
פתאום כבר לא עוברים את הכניסה במהירות, מנסים לחמוק מהמכונית שמגיעה מלמטה. פתאום נוסעים לאט לאט, מסתכלים בגברות שסיימו זה עתה טיול ביער, מחייכים, מחלישים את הרדיו מפנים את תשומת לב הילדים ומנסים לתפוס כל פרט. חבל, אנחנו נוסעים לעבודה ואילו הן חוזרות הביתה לקפה ועיתון של בוקר. אולי כשנחזור בערב מהעבודה הן עדיין יהיו פה, או שאולי מחר בבוקר נצא יותר מוקדם ונתפוס אותן פעם אחת יוצאות לטיול ולא כשהן חוזרות.