הפסקתי להניק. אני ממש עצובה
- פותח הנושא Bivas
- פורסם בתאריך
אמאגםלתאומים
New member
כל הכבוד !!!
גם אני הפסקתי לפני כחודשיים (כשהיו בני 2+10) וגם לי היה נורא עצוב בימים הראשונים, אחרי איזה שבועיים הלכתי לקנות חזיות רגילות (לראשונה מזה שמונה שנים...) והרגשתי איך כל העצב מתחיל להתנקז לי בזוויות העין דווקא בתא המדידה בחנות... אבל אחרי הבכי הזה, זה הלך והשתפר. במרחק של חודשיים מההפסקה, אני שמחה שהם כבר לא יונקים למרות שאחת ל יש בתוכי איזה כווץ' שאי אפשר פשוט לערסל ולשלוף להם שד...
גם אני הפסקתי לפני כחודשיים (כשהיו בני 2+10) וגם לי היה נורא עצוב בימים הראשונים, אחרי איזה שבועיים הלכתי לקנות חזיות רגילות (לראשונה מזה שמונה שנים...) והרגשתי איך כל העצב מתחיל להתנקז לי בזוויות העין דווקא בתא המדידה בחנות... אבל אחרי הבכי הזה, זה הלך והשתפר. במרחק של חודשיים מההפסקה, אני שמחה שהם כבר לא יונקים למרות שאחת ל יש בתוכי איזה כווץ' שאי אפשר פשוט לערסל ולשלוף להם שד...
חיבוקי הזדהות גם ממני
מקווה שהעצב כבר עבר ופינה את מקומו לתחושות חיוביות של התבגרות משותפת והתחלה חדשה שיש לה גם יתרונות (יותר עצמאות לך ולהם). אמאגםלתאומים כתבה כאן לא מזמן על הגמילה שלה, ותיארה תחושות דומות של עצב, וכמו שכתבתי לה שם - גם אני כשגמלתי את שני הגדולים (לא תאומים) הרגשתי שזו אני שצריכה להיגמל (ומתקשה מאד) ולא הם, היה לי חור בלב לתקופה לא קצרה. אבל זה עובר
לא קל לגדול... לי עזר לערסל אותם בידיים כמו להנקה, והרבה פעמים הם נמלטו ורצו לשחק בזמן שאני רק רציתי להרגיש אותם קרוב...
בהצלחה!
מקווה שהעצב כבר עבר ופינה את מקומו לתחושות חיוביות של התבגרות משותפת והתחלה חדשה שיש לה גם יתרונות (יותר עצמאות לך ולהם). אמאגםלתאומים כתבה כאן לא מזמן על הגמילה שלה, ותיארה תחושות דומות של עצב, וכמו שכתבתי לה שם - גם אני כשגמלתי את שני הגדולים (לא תאומים) הרגשתי שזו אני שצריכה להיגמל (ומתקשה מאד) ולא הם, היה לי חור בלב לתקופה לא קצרה. אבל זה עובר
בהצלחה!
כל כך מדוייקת
הצלחת לתאר בצורה כל כך מדוייקת את מה שאני מרגישה.
אני מנסה להשאיר את מה שהיה לנו בבוקר, את הזמן הזה שלנו ביחד
אני מנסה לחבק, לערסל. בדיוק כמו שאמרת "להשאיר אותם קרוב" והם רוצים ללכת
פתאום יש להם דברים לעשות / לראות / לבדוק / לשחק
אני בטוחה שהעצב יעבור אבל עכשיו אני רוצה להיות פה, במה שאני מרגישה
במקום הזה שהוא גם סוף וגם התחלה חדשה
תודה לך, את נפלאה.
הצלחת לתאר בצורה כל כך מדוייקת את מה שאני מרגישה.
אני מנסה להשאיר את מה שהיה לנו בבוקר, את הזמן הזה שלנו ביחד
אני מנסה לחבק, לערסל. בדיוק כמו שאמרת "להשאיר אותם קרוב" והם רוצים ללכת
פתאום יש להם דברים לעשות / לראות / לבדוק / לשחק
אני בטוחה שהעצב יעבור אבל עכשיו אני רוצה להיות פה, במה שאני מרגישה
במקום הזה שהוא גם סוף וגם התחלה חדשה
תודה לך, את נפלאה.
הדר תאומים
New member
הפסקת ההנקה
הי BIVAS
כמה שאני מבינה את מה שאת כותבת..
גם אחרי כמה שנים אני זוכרת בדיוק את התחושה הזו של הגמילה..
מצד אחד את כבר רוצה, והם כבר גדולים אבל מצד שני - הניתוק הזה, פתאום הם כבר לא "צריכים" אותך.. והם גדולים בבת אחת ועצמאיים.. וזה ממש ממש קשה..
הבנות כתבו דברים מקסימים.. שגם אליהם אני מתחברת מאוד.
נסי לראות את חצי הכוס המלאה בעניין הזה, ויש חצי כוס מלאה - את יכולה להשאיר אותם יותר זמן עם מישהו אחר, אין כבר תלות בציצי . את יותר חופשיה וזה חשוב מאוד מאוד.
וכמובן שגם הם יותר עצמאיים וגם זה חשוב מאוד.
יש הרבה מחקרים שמראים שקטנים שהניקו אותם הרבה - מפתחים בטחון עצמי גבוה כי הם יודעים שכשהם צריכים את אמא - היא תמיד שם בשבילם.
שולחת לך חיבוק גדול גדול. כל הכבוד !!!
ושאלה אחרונה - מה עם הגודש ? נרגע ???
כי חשוב מאוד לטפל בזה.
הי BIVAS
כמה שאני מבינה את מה שאת כותבת..
גם אחרי כמה שנים אני זוכרת בדיוק את התחושה הזו של הגמילה..
מצד אחד את כבר רוצה, והם כבר גדולים אבל מצד שני - הניתוק הזה, פתאום הם כבר לא "צריכים" אותך.. והם גדולים בבת אחת ועצמאיים.. וזה ממש ממש קשה..
הבנות כתבו דברים מקסימים.. שגם אליהם אני מתחברת מאוד.
נסי לראות את חצי הכוס המלאה בעניין הזה, ויש חצי כוס מלאה - את יכולה להשאיר אותם יותר זמן עם מישהו אחר, אין כבר תלות בציצי . את יותר חופשיה וזה חשוב מאוד מאוד.
וכמובן שגם הם יותר עצמאיים וגם זה חשוב מאוד.
יש הרבה מחקרים שמראים שקטנים שהניקו אותם הרבה - מפתחים בטחון עצמי גבוה כי הם יודעים שכשהם צריכים את אמא - היא תמיד שם בשבילם.
שולחת לך חיבוק גדול גדול. כל הכבוד !!!
ושאלה אחרונה - מה עם הגודש ? נרגע ???
כי חשוב מאוד לטפל בזה.
הדר תאומים
New member
נשיקות יקירה. כל הכבוד.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.