הפסקת הריון בשבוע 15
- מעדכנת

הפסקת הריון בשבוע 15
- מעדכנת

עשיתי הבוקר סיסי שיליה, בטני ולא וגינלי.
הייתי בחרדות גדולות מאוד, אבל בדיעבד זה לא כאב פיזית. רק נפשית. מאוד.
כמו שכתבתי בשרשור אחר, לראות אותו זז על המסך, ולדעת שזה המפגש האחרון שלנו, היה קורע לב. בכיתי בבדיקה רק בגלל זה.

"לשמחתי" כעבור 4 שעות כבר התקשרו מהמכון הגנטי שהגיעו תוצאות שאכן יש לעובר תסמונת דאון. זו כמובן לא היתה הפתעה גדולה, אבל בהחלט ניפץ את כל התפילות שלי שאצלי זה יהיה שונה, והוריפיי טעה. אולי כי בסקירה הוא היה נראה כל כך מושלם...

כמובן שזה מעלה המון תהיות לגבי המוסריות של הפסקת הריון בגלל ת"ד, האם לא ראוי לתת לילדים כאלו לחיות, כמה התסמונת קשה או קלה, האם זה נכון עבורי, עבור המשפחה שלי. בהפסקת הריון הקודמת (שבוע 25) הסיטואציה היתה כל כך שונה, לא היה לי זמן לחשוב על זה זה, מאחר והייתי בסכנת חיים והיינו צריכים לקחת החלטה מעכשיו לעכשיו. לא מאמינה שאני בסיטואציה הזו שוב, בה אני נאלצת לקחת נשמה של עובר, ולהחליט על המשך חייו. זה כל כך קשה.

לאור התוצאות המהירות, הצלחתי להקדים את הגרידה באופן פרטי, והיא תהיה כבר בחמישי, כאשר מחר הועדה להפסקת הריון. אני לא מסוגלת להמתין שבוע בשביל ביח ציבורי, כל יום נוסף הוא עינוי עבורי.

מחר - למינריות.
אשמח לטיפים איך לעבור את זה בשלום, אני שומעת *רק* סיפורים קשים.. מאוד קשים... גם ככה הכל קשה לי כרגע, אז אשמח להתמקד באיך להקל על המצב.

תודה לכולכן על התמיכה בימים האחרונים ...
 
צר לי כל כך

אין לי מילות נחמה, כי אין נחמה כרגע.

שמחה שהצלחת להקדים את הגרידה, לקצר מעט את פרק הזמן הנוראי שבין ההחלטה לבין הביצוע.
יש לי המון מה לכתוב בנוגע להחלטה להפסיק את ההריון, אבל אני לא רוצה להלאות אותך בשלב הזה, אז רק אסתפק בלכתוב שלו אני במקומך, הייתי מחליטה את אותה החלטה בדיוק.

עצובה איתך מאוד
 
באתי להלאות - יצא ארוך

מתחילה בכך שישנן אוכלוסיות שבהן פשוט לא מבצעים בדיקות במהלך ההריון, מהטעם הפשוט שגם אם תתגלה בעיה, האישה לא תבצע הפלה.
מכאן אני מגיעה למשפט שכתבתי בעבר בפורום - מי שלא מוכנה לעבור הפלה יזומה, מראש לא מבצעת בדיקות.
מהרגע שבחרתי לעבור את כל הבדיקות, אני בעצם מודעת לכך שאם תתגלה בעיה, האפשרות של הפלה יזומה עומדת על הפרק.

אחרי שביססתי שהאפשרות של הפלה יזומה קיימת ורלוונטית, נשאלת השאלה איפה עובר הגבול.
זו שאלה מהתחום האפור ואין עליה תשובה נכונה ואחידה לכולן. לכל אישה (ולכל משפחה) קו הגבול שונה.
במקרה שלי, יצא לי לפגוש ולדבר עם בני משפחה של ילדים פגועים (פגיעות מגוונות), ובנוסף נחשפתי לחוויות של אמא שלי שעבדה עם ילדים פגועים.
הטיפול בילד פגוע דורש משאבים פיזיים, נפשיים וכלכליים מטורפים.
בעקבות הדברים שראיתי ושמעתי, אני מתכוונת לעשות כל שביכולתי כדי לא ללדת ילד פגוע.
המחשבות שמנחות אותי הן:
1. ההשפעה של ילד פגוע על הילדות של בתי הקיימת, על ההווה שלה.
2. ההשפעה של ילד פגוע על הבגרות של בתי הקיימת, והעובדה שסביר להניח שהחל משלב מסויים היא תצטרך להיות האפוטרופוס שלו.
3. חיים של חרדה תהומית לגבי מה יהיה עם הילד הפגוע כשאנחנו נזדקן ונמות.
4. חיים של חרטה מוחצת על כך שהורשתי לילד שלי פגם שגורם לו להיות פגוע (לא רלוונטי לך במקרה של תסמונת דאון, אבל בהחלט מהווה חלק חשוב בהחלטות שלי).
ברור לי שאין שליטה מלאה, ויש הרבה דברים שיכולים לקרות במהלך הלידה עצמה שיובילו לכך שהוולד יהיה פגוע, אבל אני עושה את כל מה שאני יכולה לשלוט בו.

במקרה של הממצא הגנטי שלי, לא ידוע האם העוברים עם המקטע החסר יהפכו לילדים רגילים או שיהיו להם בעיות קוגניטיביות ברמה זו או אחרת - הסקאלה נעה בין שום השפעה, עוברת דרך אוטיזם על דרגותיו השונות ומסתיימת בפיגור שכלי קשה.
במצב כזה, אפילו כשיש אפשרות שהעוברים יגדלו להיות ילדים (ואחר כך מבוגרים) בלי שום בעיות, אני לא מוכנה לקחת סיכון ועברתי 3 הפסקות יזומות בגלל אותו ממצא.
קל וחומר כשמדובר בתסמונת דאון שלגביה אין שום ספק לגבי קיומן של בעיות פיזיות, רפואיות וקוגניטיביות.
תסמונת דאון מחייבת טיפולים רפואיים ופארא-רפואיים (ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה, קלינאית תקשורת וכנראה עוד כמה דברים), לרוב הילדים מתחנכים בחינוך המיוחד, אני יודעת שילדי דאון מקבלים קצבת ילד נכה (אני די בטוחה שהקצבה הזו מכסה שבריר מהעלויות של הטיפול בילד כזה), אבל לא ברור לי האם מקבלים קצבת נכות גם כבוגרים.
ברור לי שאם אני הייתי במקומך, הייתי מפסיקה את ההריון על אף הכאב העצום שבהפסקת הריון כל כך רצוי שהושג אחרי שנים ארוכות של קשיים.

מאחלת לך שהיומיים הקרובים יעברו מהר, למרות שברור לי שכל דקה וכל שניה מרגישה כמו נצח נצחים בדרך לגרדום.
מחזקת אותך שוב בהחלטה שלך (שלכם).
מזמינה אותך לכתוב לי כאן או בפרטי, אם את מרגישה שאת זקוקה לחיזוקים נוספים.
 
מרעישה , את מדהימה

כל כך מודה לך על מה שכתבת.
השקכת כל כך הרבה מחשבה בניסוח המדוייק הזה.
את לא מבינה כמה עזרת לי.
קשה לי להפריד בין הצד הרציונלי שמבין את כל הטיעונים שלך. לבין הרגש שרוצה את ההריון הנכסף הזה, שקשה לי לשחרר אותו.

תודה שוב על כל מה שכתבת.
 
אוייי. עצוב לי. כל כך קיוויתי איתך.

אין מילים. באמת ״מזל״ שהם התקשרו ממש מהר.

אין לי נחמה להציע אז מציעה רק עידוד פרקטי.
הלמינריות לא היו לי כל כך גרועות. החלק הכי לא נעים היה המכשיר שמחזיק את צוואר הרחם במקום. אבל זה באמת כואב לרגעים ספורים. ממש מציעה לך לעשות הכל בשביל להרפות. אני איכשהו הצלחתי ובאמת ההחדרה עברה יחסית בקלות. איכשהו פשוט אל תחשבי על כלום לחמש דקות. באמת שזה לא היה כל כך טראומתי. אני מבינה שיש גם סיפורים קשים אבל זה לא חייב להיות ככה.

חיבוק ענק.
 

שירהד1

Member
מנהל
מצטערת מאוד. ליבי איתך
-

במידה והיית מטופלת במהלך השנים הקשות עד להולדת הבן/ת באמצעות פונדקאית, ממליצה לך בחום לחזור לטיפול או לפחות למספר מפגשים. זאת כדי לסייע לך לעבד את המחשבות והתחושות הכה מורכבות.
מורכב לי מדי להתייחס לכך באינטרנט, ואני חושבת שאת ראויה להתייחסות רצינית ומעמיקה (מוזמנת לפנות אליי לגבי זה במערכת המסרים).
מחזקת אותך ומחבקת,

שירה.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 

N a y o b i

New member
כל כך קיוויתי לבשורה אחרת

חשבתי עליך ונכנסתי לפה כדי לשמוע עדכון ממך. מאחלת שיעבור מהר, בקלות ועם מינימום כאב
 
***אני אחרי ***

אוף... מנסה שלא יהיה ארוך מידי.. ועצוב מידי...


אתחיל ואומר שאני כל כך שמחה שלא חיכיתי, ושעשיתי הכל פרטי במדיקל סנטר. הפרופ שטיפל בי היה כל כך נעים ומקצועי וזה הפך את הכל לנסבל פיזית.
כל מה שקשור לפרוצדורה עצמה, הלמינריות, הציטוטק, כל מה שחששתי ממנו - לא היה נורא.
היה לי מאוד קשה נפשית, בעיקר כשהייתי כבר בחדר ניתוח. אני אחרי 2 כדורי ציטוטק. קושרים לי את הידיים. כל הרופאים לידי, מחכים שארדם. ואני בוכה , הצוות שואל אם כואב לי, אני עונה שלא. מחכה להרדם, ובכמה שניות הללו אני נפרדת ממנו, ובעיקר מבקשת סליחה.
ואז התעוררתי בחדר התאוששות ומרגישה ריקנות איומה.
כל תהליך ההחלמה פיזית אחרי היה בסדר גמור, דימומים והתכווצויות של מחזור , שהחזירו אותי כמה חודשים אחורה בזכרונות.
תם ונשלם הריון מס' 4. מקווה לימים טובים יותר, ושיום אחד אזכה ללדת ילד חי ובריא.

עכשיו אני מתמקדת בנפש המרוסקת שלי, ובלב השבור. אשמח להמלצות איך לעבור את התקופה הקרובה... תודה רבה לכולכן על התמיכה. אתן לא מבינות כמה זה עזר לי.
 
איתך בצערך

אין לי הרבה מדי עצות, אבל יש אחת שלא תסולא בפז - כרגע את קודמת לכל.
נסי להתחשב קודם כל בצרכים הרגשיים (והפיזיים שלך), בשבועות הקרובים. את יכולה לעגל פינות מסוימות (כמובן עם איזושהי חשיבה על ההשלכות לכשתתאוששי מעט), להיתמך ופחות לתמוך, לבחור את מי לשתף וכמה.
ומעל לכל - חיבוק לתקופה שעוברת ותעבור עליך.
&nbsp
 
חיבוק גדול

זה באמת מרסק. הריקנות עצומה. מותר לך עכשיו להתאבל ולכאוב.
העצה היחידה שיש לי לאיך לעבור את התקופה הקרובה היא לעשות כמה שיותר דברים נעימים עבור עצמך. לעשות דברים שאת אוהבת, אולי אם אפשרי לך איזה חופש קטן. לי זה מאוד עזר לעבור את התופת הראשוני.
אחר כך, אחרי שקצת מתאוששים אז כל הזמן להזכיר לעצמך את הטוב שיש לך (בהתחלה לפחות לי זה לא עזר). לראות את כל מה שעושה אותך מאושרת בצורה יותר ברורה, כל הדברים שלקחנו תמיד כמובן מאליו.
והזמן, הזמן הוא חבר. ככל שעובר הזמן הטראומה מקבלת מקום קצת פחות נוראי. לא חושבים עליה כל רגע ורגע ומתפנה מקום בלב לדברים אחרים.

עכשיו זה ממש קשה. אנחנו כאן עבורך.
 
חשבתי עלייך במהלך סוף השבוע

עכשיו כשאת אחרי, אני יכולה לכתוב עד כמה הוקל לי בשבוע שעבר כשקיבלת את התוצאות תוך שעות בודדות ושלא נגררת עם ההמתנה מורטת העצבים.
אני שמחה שבחרת ללכת על פרטי ולא לחכות ימים ארוכים לתור בציבורי, ואני שמחה על כך שהחלק הפיזי עבר בקלות יחסית.

לא יודעת לתת הצעות קונקרטיות לאיך לעבור את התקופה הקרובה, אבל בהחלט ממליצה להיות קשובה לצרכים הפיזיים והרגשיים שלך.
כרגע את הכי חשובה, גם אם זה אומר שהשגרה קצת מתפרקת.

שולחת לך חיבוק ענק, ומקווה יחד איתך לימים טובים יותר
 

שירהד1

Member
מנהל
תודה על העדכון


מחבקת אותך, ומצטרפת לכל הדברים החכמים שקודמותיי כתבו.

חיזקי ואימצי,
שירה.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
למעלה