הפסקת התמכרות

הפסקת התמכרות

מדוע יש אנשים שמצליחים להפסיק התמכרות וישנם כאלה שלא? האם אלו שאינם מצליחים זה משום שהם מכורים יותר (לא ברורה לי התזה שהם לא רוצים שהרי זה גופא ההתמכרות ואנשים באים לייעוץ בשביל להתפטר מזה). אשמח לתשובתכם גמדי
 
אמממ.....

שאלה לא ברורה במקצת..... יש כמה סוגים של התמכרויות, והבדלים קיצוניים בין סוגי התמכרויות התמכרות שמובילה לתלות גופנית (שמובילה הרבה פעמים לחוסר שליטה), התמכרות נפשית.... לאיזה סוג התמכרות אתה מתכוון?
 
אני לא מתכוון להתמכרות

עם תלות גופנית, אלא להתמכרות שניתן להגדירה כנפשית כגון אדם שמבצע אובססיבית דברים בתחום מסוים ללא הרף, כגון צפיה במין, גלישה באינטרנט, אכילה מספר פעמים בשעה (כולל קימה מספר פעמים בלילה לנשנוש), ספורט במשך שעות רבות ביום וגלישה באתרי ספורט בשעות האחרות וכיו"ב. המונח התמכרות לענין זה הוא שמחשבות האדם סובבות את הענין במודע שעות רבות ביום והם גם שוכנים בדרך קבע בתת מודע. שאלה זו עוסקת גם במהו ההבדל בין אובססיה להתמכרות. אנא תשובתך גמדי
 
לגמדי...

לשאלתך.... אני לא מוצאת הבדל משמעותי בין אובססיה להתמכרות... כשאדם נהיה אובססיבי למשהו הוא בעצם נהיה תלוי בו או שלפחות הוא חושב שהוא תלוי בו וזה בדיוק הנוסח של התמכרות לדבר מסוים. כל אובססיה נובעת לדעתי ממשקעים שהדחקנו מהעבר או מכוח הרגל שהצטבר לאורך זמן וקשה להפסיק אותו.... אני לא רואה הבדל ממשי בין השתיים , שתי הדרכים הם קיצוניות ומוטעות...
 
בזה אני חולק איתך

אובססיה, בניגוד להתמכרות יכולה להיות לדבר שאדם לא נהנה ממנו (אדם שחושש ללא הרף ממחלות, אדם שחושש שמא לא נעל את דלת ביתו וכדומה), היינו המניעים דומים אולם הופעת הסימפטום שונה כנ"ל וכן בתכיפות - אובססיה מעסיקה את האדם במשך שש מאות עשיריות שניה בדקה, בניגוד להתמכרות שזה לא מאה אחוז מהזמן. גמדי
 
o.k נקודה טובה....

יש אובססיות שנובעות מחרדות שונות למינהם -חרדה היא מחלה נפשית שלרוב לא מודעים לה (קשה להגדיר את זה בתור מכור לפחד ולחרדה כי זה לא נשלט ע"י האדם אבל רוב הזמן זה ככה) - ונעילת דלתות או חשש ממחלות הוא הסימפטום למחלה. לטענתך אדם שמכור למשהו מסויים נהנה ממנו? אני מתנגדת לזה... כך לדוגמא את כל ההתמכרויות הקיצוניות - כמו בולימיה, סמים, סיגריות וכל מה שבינהם - אדם שמעשן באופן חרוני סיגריה אחרי סיגריה לא נראה לי שכל-כך נהנה מהחוויה בשלב מסויים (שיעול, מחלות ...), הוא פשוט לא יכול להפסיק אותה, בולמיה לדוגמא - כשנערה מגיעה למצב של גסיסה היא לא נהנת מהמצב, הצורך להקיא הוא חלק בלתי-נפרד מהשגרה היומיומית שלה -ההתמכרות היא המצב הנפשי והתודעה שבה אדם נמצא ומונעת ממנו להפסיק הרגל שמזיק לו והאובססיה היא הביצוע של הדברים שאתה עושה בכדי לספק את ההתמכרות הזאת (ההרגל) כמו הקאה,צריכת סמים וכו.. לגבי התכיפות - בהתמכרות כמו אצל אדם אובססיבי המחשבה מעסיקה במאה אחוז מהזמן גם אם זה לא נראה כלפי חוץ.
 
לגבי ההנאה אני חלוק עלייך

אדם אכן נהנה מסיגריות גם אם הוא יודע שזה פוגע בבריאותו, הרעיון בהתמכרות הוא אדם שמאוד רוצה משהו גם אם הוא יודע שזה מזיק לו, אולם הדגש הוא שהוא מאוד מאוד רוצה עד שהוא לא שולט בעצמו. מבחינתי ההגדרה להתמכרות היא אדם שתאב לביצוע פעילות רגעית שהוא מאוד נהנה ממנה למרות שבאופן שכלי הוא יודע שזה מזיק לו ועלול לקצר את ימיו או לגרום לו נזק חמור. לגבי בולימיה, אני לא כל כך בקיא בזה, ויתכן שכל התמכרות יש לה את הפילוסופיה שלה ואינה דומה התמכרות לרעותה - בכל אופן אין באפשרותי להתייחס לדבר שאיני בקיא בו. לגבי הסיפא של דברייך, ביצוע הדברים אינו נקרא אובססיה, הראיה הפשוטה היא מן ההפרעה הידוע כ-OCD (הפרעה אובססיבית כפייתית) שבה האובססיה קרויה על שם הרצון לביצוע הפעולה והקומפולסיביות היא הפעולה שמתבצעת. כמו"כ בהפרעה זו (ובזה אני מתייחס לשורה האחרונה בדברייך) המחשבות האובססיביות יכולות לשתק את הבן אדם, איני מכיר אנשים שנפגעים כך מהתמכרות לעישון. אופסס, יצא קצת ארוך...
גמדי
 
../images/Emo13.gif נראה שנשאר חלוקים בעניין

אני עדיין טוענת שאדם מכור כמו דוגמת הסיגריות לא נהנה בשלב מסויים אלא עושה זאת מתוך הרגל ופיתוח תלות נפשית (עצם העובדה שהוא רוצה משהו - לא אומרת כי אותו הדבר יגרום לו הנאה )..... לגבי המחשבות האובססיביות- לכל מקרה יש את הקיצוניות שלו - ואולי זה לא תקף בהתמכרות לעישון סיגריות אבל זה תקף לגבי שאר הדוגמאות שנתתי לך ולהרבה יותר.....סך-הכל אנחנו לא מדברים על מדע מדויק ויש מקום לפרשנות....
 
....

בקשר ללמה יש כאלה שמצליחים להפסיק התמכרות וכאלה שלא.... זה עניין של רצון ומוטיבציה שדורשים הרבה מאוד כוח.....
 
פספסתי את העיקר....

בקשר ללמה יש כאלה שמצליחים להפסיק התמכרות וכאלה שלא.... זה עניין של רצון ומוטיבציה שדורשים הרבה מאוד כוח.....
 
זה בדיוק השאלה שלי

אולי פשוט יש אנשים שמכורים יותר ויש שמכורים פחות אולם לשניהם יש אותו כוח רצון. אני ישאל שאלה אחרת שמסבירה את השאלה הראשונה: אדם מכור שהלך לטיפול ולא הצליח זה בעיה במטפל או במטופל? (אם תשיבי לי שהבעיה במטופל מה תגיבי במקרה שהאדם הלך למטפל נוסף ושם נגמל?).
 
יכול להיות

באמת שהבעיה היא במטפל , ומצד שני במטופל - שבפעם הראשונה הגיע בלי רצון ומוטיבציה לטפל בעצמו ובפעם השניה כשהלך למטפל נוסף החליט לעשות שינוי בחייו... אין פה תשובה חד-משמעית לצערי....
 
השיחה בינכם קולחת

כל כך יפה, שממש לא במקום לי להתערב, אולם רק רציתי להוסיף מילה לנושא וההתמכרות להבדילה אולי מאובססיה, התמכרות היא תלות שיצאה משליטה בצריכת חומרים המסכנים את חייו של האדם. אובססיה, הינה פגיעה נפשית הגורמת להתמקדות בנושא מסויים לעתים תוך כדי השתלטות על תחומי חיים אחרים - אך לא בהכרח מסכנת חיים. זהו. אמרתי. לא אתערב יותר. נהנית לקרוא את השיחה שלכם.
 
זה גירסת ביניים

המכירה בהבדל בין התמכרות לאובססיה, אולם מבדילה באופן שלא השכלתי להבינו. לא כל התמכרות הנה מסכנת חיים (כגון התמכרות לאוננות) וכן לא כל אובססיה אינה מסכנת חיים (לחצים, דאגות וכו' הנם מתכונת בטוחה לשלל מחלות). אני דבק בגירסתי לפיה האדם המכור נהנה מהדבר שהוא מכור אליו למרות שהוא יודע שבכללות הדבר מזיק לו. לעומתו האובססיבי אינו נהנה מהדבר אלא חש צורך נפשי עמוק לבצע פעולות שהמניעה מהם גורמת לו חרדה עמוקה (אם הוא לא יבדוק את הדלת הוא חושש שהיא פתוחה ויבואו גנבים). כמו"כ העוצמה שונה, אובססיבי מהרהר בדבקות בעניין כל שניה וחלקיק שניה בדבקות עצומה בחרדתו, לעומת זאת מעשן (למשל) אינו מהרהר בכך באותה תדירות. הראיה לחילוק השני נתמך בהכרחם של תרופות להשפיע על האובססיבי אולם לא שמעתי על תרופות פסיכיאטריות נגד התמכרות. בטעם תגובה, נא לחשוב אולי אני צודק? גמדי
 
ושוב....

אני יאלץ לחלוק עלייך.... מנסיון.... אדם מכור לא בהכרח נהנה מהדבר אליו הוא מכור... נסה לחשוב על עצמך - הרי כולנו מכורים למשהו - גם אם זה דבר קטן שלא תמיד שמים לב אליו, נסה לחשוב על משהו שאתה עושה בקביעות שמפריע ופוגע לך בחיים אבל אתה עדיין מרגיש צורך מיידי לעשות אותו, ברגע שהתמכרת למשהו אתה בעצם מאבד את השליטה עליו ואתה חייב את אותו הדבר 24 שעות ביום ולא יוכל לדמיין את עצמך בלעדיו ולאו דווקא אתה נהנה ממנו - לא חסר מקרים של אנשים שהרגו את עצמם בסבל וייסורים כתוצאה מהתמכרות זו או אחרת....(כמובן שמדובר במקרים קיצוניים) בקשר לתדירות המחשבה בהתמכרות לעומת אובססיה -נסה לקחת אדם שמעשן כבר 30 שנה ולקחת ממנו באמצע יום בהיר את הסם שלו, את האובססיה שלו ונראה באיזה תכיפות הוא יהרהר בזה....כמו גם שלא נכון להגיד שאדם אובססיבי מהרהר באובססיה שלו כל חלקיק שנייה הכל תלוי בחומרת המקרה הספציפי. לגבי תרופות פסיכיאטריות נגד התמכרות - טעות גדולה בדברייך, שכן היום יותר מתמיד ישנם תרופות שמדכאות התמכרויות כאלה או אחרות (מקרה שאני יודעת עליו הוא על אנשים שלוקחים תרופות כחלק מטיפול גמילה מסמים קלים שההתמכרות אליהם היא נפשית והתרופות מדכאות את הרצון לעשן בכך שהם מאזנות את מצבי הרוח וההרגשה הכללית) אממממממ.....נראה לי שזהו... מצטערת על המגילה.... :)
 
גם אם נניח כדברייך

שאכן ישנם אנשים שחותכים בבשרם עד למוות בתור התמכרות לחתכים בבשר (למרות שמעולם לא שמעתי על כך), הרי הם אנשים שנהנים לחתוך בבשרם (שאם לא כן מדוע הם עושים זאת?). לגבי משך התופעה, לא דיברתי על אדם שלקחו לו את הסם, דיברתי על אדם שצורך סיגריות במשך שלושים שנה ועדיין צורך, האם את סבורה שכשהוא עוסק בניהול החשבונות הוא חושב כל הזמן על הסיגריה? במרבית המקרים גם אנשים שמכורים לסיגריות יכולים לעסוק בעבודתם, לתת הרצאה לוגית או לפתח כל נושא אחר המצריך חשיבה. לעומתם אנשים אובססיבים מסתובבים בביתם או במוסדות לבריאות הנפש עקב אי יכולתם לתפקד. יום נעים לך גמדי
 
../images/Emo3.gif מאלץ אותי להתערב..הא?

טוב, ובכן טעות בידך, לצערי כמובן אינך מדייק בעובדות. אשמח להפנותך למארים מדעיים בנושאי המשמעות של התמכרות לעומת אובססיה. איש יקר, גם אם תחליט לקחת את אונך בידך מצאת השמש ועד זריחתה - לא תגרום לעצמך אלא עייפות, תשישות, ואולי נזק לעור - אוננות אם כן, היא אובססיה לא התמכרות. אין צורך של הגוף בהכנסת חומרים מרעילים ומזיקים, אין סכנה אובדנית, ישנו קיבעון על שלב התפתחותי מסויים - פגיעה נפשית. נקודה. גירסתך, מכובדת ככל שתהיה, אינה מדעית אינה מבוססת מחקרים ולכן אינה עומדת במבחן המציאות היומיומית. התמכרות היא מחלה, ולומר כי המכור נהנה ממושא ההתמכרות? אולי בשלבים הראשונים. התמכרות כפי שאמרתי בהודעתי הקודמת - מסכנת חיים. אובססיה - לכל היותר, עוצרת את האדם לתקופות קצרות בחייו .. ואגב - שתיהן מחלות ושתיהן ניתנות לריפוי.
 

דור לוי

New member
../images/Emo32.gif גיליתי את הפורום במומלצים.

גיליתי את הפורום במומלצים ונכנסתי לראות מה זה. אני כותב הודעה זו בדחילו ורחימו וממש חושש לגעת. ממש מעריץ את התקשורת שיש כאן בין אנשים
כמו לכמעט כולנו גם לי יש את השריטות שלי, אבל התמכרות אינה אחת מהן. אני מבקש להאיר פן אחר של הנושא. דברים שבד"כ איננו חושבים עליהם בתור התמכרות ואולי הם כן. אני רואה זאת מנקודת המבט הכלכלית... דוגמאות: הנקה: חברות תחליפי המזון לתינוקות מחזיקות מערך של הפצת דוגמיות, כמה שרק נרצה. אם המשפחה התפתתה להפסיק הנקה בגיל מוקדם, כשהתינוק אינו בשל לאוכל אחר, המקור מתייבש וכבר בעצם אי אפשר להיגמל מהאבקות. אוברדרפט בבנק: הבנק מעודד אותך באופן שקט לקחת אוברדרפט. נהנים מכך תקופה קצרה עד שמגיעים לתקרה המותרת. אז מגיעים למצב שבו קשה מאוד להפסיק עם האוברדפט, הבנק מרויח מהריבית, ויש לנו פחות כסף פנוי בארנק. בנוסף לכך, כשאנחנו באוברדרפט אי אפשר לעזוב את הבנק... כלומר יש מצב של תלות. בלי חומרים, בלי רעל... אפשר למצוא דוגמאות נוספות. האם זו רק אסוציאציה שלי? ושוב
אם נכנסתי למקום לא לי.
 
לברבורה...

תמיד מעניין לשמוע את דעתך בעניין.......מסכימה איתך בחלק מהדברים...
 
דעתי

מהיום שנולדנו לאורך כל הדרך ניתנו לנו כלים להתמודד ההחלטה להשתמש או לא בכלים שקיבלנו היא בידנו מכור שנגמל השכיל לשמור על הכלים וללמוד להשתמש בהם מכור שלא מצליח,יתכן ולא קיבל את הכלים הנכונים,או לא למד להשתמש בהם כמו בגינה,אם יש בידי טוריה יהיה לי הרבה יותר קל לעקור עשבים שוטים מאשר אדם שינסה לסלקם בשתי ידיו בלבד. וכאן גם התשובה לשאלה בעיניין המטפלים מטפל שיזהה את הכלים החסרים יצליח לעזור מטפל שייתן מספרים לאדם הזקוק לטוריה יכשל במסימה.
 
למעלה