הפעלות לימי הולדת

[עינת דולב הדס]

הפעלות לימי הולדת

אתמול הייתי עם הבן שלי ביומולדת 5 של חבר מהגן. היתה הפקה מאוד מאוד גדולה, הופעה בסדר גודל של קניון כולל תפאורה ועיצוב הבית, צלם וידאו, צלם סטילס, תלבושות ופנים לבנות המשפחה, 3 סוגי אוכל, ממתקים שלא מביישים בכמות ובמבחר חנות ממתקים, שקית הפתעה עם יותר מ10 הפתעות, הערכה שלי עלות של בערך 50 ש"ח לשקית הפתעה.
מה דעתכם?
אני יצאתי משם קצת בהלם...

 

[דינהלה1]

אני יודעת למה את מתכוונת

קשה להיכנס לראש של הורים שמקבלים החלטה לערוך מסיבת יום הולדת מפוארת באופן יוצא דופן. מן הסתם זה נותן להם הרגשה טובה. אולי הם מרגישים שכך הם הורים טובים, אולי זה פיצוי עצמי על משהוא או שסתם בא להם לפנק את הילדים בלי לדפוק חשבון לאף אחד. אני יכולה לספר לכך כאימא מנוסה שהולכת להרבה ימי הולדת שיש הרבה מסיבות בהן הילדים מאוד נהנים ושנעשות בתקציב שפוי. אצלנו בשכונה זה באופנה לערוך ימי הולדת לשנים ואף שלושה ילדים וכך ההוצאות מתחלקות בין ההורים. בכל מקרה אם הבן שלך נהנה אתמול אז אחלה...

 

[רזאי]

חשבתי על מה שסיפרת,

והגעתי לתובנה מעניינת. היינו בהרבה מסיבות יום הולדת גרנדיוזיות, וגם בכאלה שההורים הפעילו את הילדים עם בני משפחה נוספים. דווקא בבתים העשירים יותר, ימי ההולדת היו מ"תוצרת עצמית". משפחות שידענו שיותר קשה להן, השקיעו בגדול. יכול להיות שזה מנגנון פיצוי, או סדר עדיפויות שלא מובן לי. כמובן שיכול להיות שבמקומות אחרים זה שונה, אני מספרת רק על השכונה שלי.

 

[עינת דולב הדס]

אני לא יודעת

אם יש או אין להם כסף.
בגדול אנחנו לא הולכים ליותר מדי ימי הולדת.
זה היומולדת הראשון שבן ה4 שלי הלך אליו.
פשוט הייתי המומה מההשקעה זה היה נראה לי הזוי.
כמובן שעכשיו בן ה4 שלי רוצה להיות אותו החבר...

 

[רזאי]

זה תמיד הכי בעייתי.

כל פעם כשילד שלי אמר- אני רוצה כמו של..., עבדתי מאוד קשה להסביר שלכל אחד יש דברים אחרים. זו נקודה רגישה אצלי, ומאוד חשוב לי שהם יגדלו בלי להסתכל על מה שיש אצל אחרים. אולי בגלל שאני מחנכת את הילדים בצורה קצת שונה מהרבה הורים אחרים.
בעניין ימי ההולדת, זו הילדה הרביעית שלי, והיא עכשיו בכיתה א, כך שיש לי פרספקטיבה ארוכת שנים.

 

[עינת דולב הדס]

אני מבינה מאוד את מה שאת כותבת

ומסכימה.
גם אני מרגישה שאני מחנכת את ילדיי אחרת מאחרים והמון פעמים אני שומעת מהם את המשפט "אבל אצל כולם מרשים...." או "למה לכולם מותר ככה וככה ולי אסור".
ככל שעוברות השנים יש לי תחושה שכשהילד הפרטי שלי עומד מולי ואומר לי "לכולם מרשים...." עוד לפחות 10 ילדים עומדים מול ההורים שלהם ואומרים להם את אותו הדבר.
תמיד הדשא של השכן ירוק יותר, תמיד נרצה את מה שאין לנו וזה שהם אומרים את זה לא "שובר" אותי וגורם לי לאפשר דברים שעומדים בסתירה עם העקרונות החינוכיים שלי.
בכל מקרה אני ידעת שאחד הדברים הכי חושבים לילד הוא להשתייך ואתה משתייך בחברה אם אתה דומה. זה נקודת מוצא של ילד, אני מניחה שכשהם יגדלו יהיה להם יותר קל להבין את הדרך שלי, את היכולת שלי לעמוד מול הזרם, זה עניין של מיומנויות חברתיות אחרות והרבה עבודת מודעות. אני מכירה הרבה אנשים מבוגרים שרוצים כל הזמן להיות כמו כולם.
בכל מקרה גם אצלי יש ארבעה מתוקים ואף פעם לא עשיתי לאף אחד יומולדת לכל הכיתה או הגן. תמיד רק יומולדת משפחתי ומקסימום 3-4 חברים טובים מצטרפים ליומולדת המשפחתי או הולכים לסרט או באולינג יחד.

 

[רזאי]

אני חושבת שזה תלוי ילד.

יש לי שני ילדים שרוצים "להשתייך" ושניים שממש לא מעוניינים להיות עם וכמו כולם. הילדים שלי למדו שאם הם רוצים משהו, הם צריכים לנמק את הסיבות לכך בצורה הגיונית. כולם לא תופס בבית שלנו.
אנחנו עשינו מסיבות יום הולדת לכל הגן/ הכיתה מגיל ארבע ועד כיתה ב' או ג', תלוי ברצון של הילד. בגילאים הגדולים יותר הם העדיפו מסיבות מצומצמות.

 

[sefia]

המשפט הזה בגיל שלי

אני זוכרת את עצמי משתמשת בו הרבה מול הורי.
ובסוד אגלה לך שלפעמים הוא היווה מנוף לקבל משהו שאני רוצה ללא אחיזה אמיתית במציאות.....

אבל כן זוכרת כילדה שלי היתה שעת "עוצר " (שעה שבה אני צריכה לשוב הביתה) מוקדמת יותר משל שאר הילדים. זה מאד חרה לי.
זה גרם לי לפספס חלק מהמסיבה/מפגש כיתה/בילוי ולהרגיש מחוץ לעניינים, זה הצריך ממני לבקש ממישהו לצאת יחד איתי וללוות אותי כי גרתי בצד השני של השכונה ואז היו מלווים ילדים הביתה לבקשת ההורים ,
בקיצור - גרם לי לאי נעימות גדולה ולצורך לפצות על כך כדי להשתייך חברתית.