מיכי 10
Member
הפעם, במקום דיווח, סוג של יומן אישי שבועי.
הבטחתי להכין לכבוד ט"ו בשבט, אשר חל היום, הרצאה בנושאי ט"ו בשבט בפרט ובוטניקה בכלל. וכדרכי בקודש, מתחילה רק בימים האחרונים. האמת, שבכל יום סוּנג'רתי למשהו אחר, ע"י כמה מבני משפחתי. היה כמובן מעניין, נחמד וכיף איתם, אבל היתה לי הרצאה על הראש...
למעשה, היה לי חומר שאספתי כבר לפני כמה שנים בתיקייה יפה לכבוד ט"ו בשבט. אפילו הדפסתי את החומר בצבע ירוק. דא עקא, שאת הכל כתבתי בעברית. אז חשבתי שכל מה שנותר לי, הוא לתרגם את הדברים לאספרנטו. אבל כשהתחלתי, ראיתי שלא כל מה שכיף לקרוא בעברית ובארמית, מתאים לאספרנטו ולאספרנטיסטים שלנו.
אז אספתי לתוך תיקייה במחשב, חומרים שקשורים לבוטניקה.
הכנתי ראשי פרקים משתי התיקיות, והתחלתי לכתוב. אלא שביום חמישי בערב, התברר לי שלא יהיה לי כנראה קהל במועדון, לאור תחזיות הקרה הצפויות בסופ"ש ובתחילת שבוע זה. יש לנו כמה חברים אחרי מחלות, או באמצע או לפני...
כך שביום שישי התקשרתי אל יהושע להתייעצות קצרה, שהתארכה לה. כי בכל העולם ובירושלים ובחיפה, באים בכל מזג אוויר... אמרתי ליהושע שאני לא שייכת לזקני צפת, אבל באמת שאינני זוכרת חורף כל כך קר וכל כך גשום כמו זה, הנוכחי.
אותו זה לא הרשים. הוא טען שהזיכרון שלי לא טוב.
אולי. אבל אני באמת לא זוכרת.
גם הטענות שלי לגבי סוג הקהל שלנו כיום, ומצב החברים בחורף הקשה הזה, לא הועילו. אז הבטחתי שאני כן אבוא. היתה לי ברירה? יש לי מחויבות למועדון. וחוץ מזה, ידעתי שיש ישיבת הנהלה היום, אם כי תיארתי לעצמי שיגיעו מכסימום ארבעה אסטררנוי.
אלדד הציע שלא אשתגע עם הכנת ההרצאה להיום, אלא אביא משחק. רעיון!!
אבל החלטתי שאני אהיה מוכנה בכל מקרה וליתר ביטחון גם עם התוכנית שהבטחתי, כדי שתהיה אמת בפרסום. וגם אביא משחק (הבאתי, אבל לא סיפרתי ), וההרצאה, מכסימום תישמר לי לשנה הבאה, או למי יודע מתי, אם בכלל...
כיוון שאין לי אפשרות להדפיס, כתבתי את הכל בעט, על דפי טיוטה, אבל היו תיקונים פה ושם. אז גם הקלדתי את הכל.
אחרי זה קראתי לעצמי בקול רם, כדי לבדוק כמה זמן זה יקח, ואם יש צורך להוסיף עוד.
ולבסוף, העתקתי שוב לדפים, כדי לשנן את החומר תוך הכתיבה עם תיקון כמה טעויות, והפעם בכתב ברור ומסודר.
מבחינת התרגום, השקעתי הרבה זמן ועבודה, כי כל התוכן קל ומעניין אותי מאד בעברית, אבל לומר את כל זה באספרנטו, זה כבר לא משחק ילדים, עבורי...
הגעתי בשש וחצי למועדון, ומצאתי שם את יהושע, שהייתי משוכנעת שיבוא, ולא ישלח אותי להיות שם לבד. אבל ציפתה לי הפתעה: גם יהודית א' הגיעה, אעפ"י שהייתי בטוחה שלא תגיע. היא אמרה שברור שהיא באה; היא אוהבת קור.
אני שונאת קור, ומחכה כבר בקוצר רוח לאביב ואפילו לקיץ.
ישבנו שלושתנו ושוחחנו באספרנטו. הבטחתי ליהושע שאם יבואו הרבה חברים, אפנה את הכסא שלידי, מהתיקים שהנחתי עליו.
סתאאאם, היה שפע כסאות לבחירה. 
תוך שיחה, למדנו מיהושע כמה דברים, וגם מילים אחדות, והרגשתי שזה סוג של שיעור/שיחה, מה שמתאים באמת למועדון שלנו. והיה מעניין.
בערך בשבע, הוצאתי את התיקייה עם הדפים שהכנתי, ואמרתי שכתבתי הרצאה, אבל לא יודעת אם יש טעם שאקרא אותה בפורום כל כך קטן. קצת התבדחנו על זה, האם זה יהיה "בזבוז" או לא. הם אמרו שאתן אותה עכשיו, ובפעם אחרת, שוב. ויהושע הבטיח שעד ט"ו בשבט הבא, הם ישכחו, ולא יגידו לי ששמעו כבר.
יחד עם זאת, הם לא אמרו לי להתחיל, וכעבור רגע כנראה בכלל שכחו מהעניין, והמשיכו בשיחה. אז פטפטנו הלאה, ולקראת שבע וחצי, הגיע שלמה, סידר כמה דברים ויצא עם הטלפון. ואז הגיע מיכאלו עם חבר שלא נראה לי מוכָּר.
ויהודית אמרה שעכשיו היא הולכת, כי יש לה עוד מה לעשות. שמחתי על ההזדמנות, ואמרתי שגם אני אלך. כך שהיינו במועדון שעה, ולא השארנו את יהושע לבד.
אני לא יודעת אם ההרצאה שלי שווה הרבה, כי הבאתי בעצם נקודות שונות אשר קשורות לחג. ועוד נושאים בוטָניים אשר עליהם כתבתי בקיצור, וקשורים לארץ ישראל ולעולם, לבעית הדבורים העולמית והארצית ולצורך בנטיעת עצים.
ועוד נושא אספרנטי-בּוֹטָני, אשר עליו כתבתי לפני שמונה שנים בפורום, והוא מעניין מאד, לדעתי.
הבטחתי להכין לכבוד ט"ו בשבט, אשר חל היום, הרצאה בנושאי ט"ו בשבט בפרט ובוטניקה בכלל. וכדרכי בקודש, מתחילה רק בימים האחרונים. האמת, שבכל יום סוּנג'רתי למשהו אחר, ע"י כמה מבני משפחתי. היה כמובן מעניין, נחמד וכיף איתם, אבל היתה לי הרצאה על הראש...
למעשה, היה לי חומר שאספתי כבר לפני כמה שנים בתיקייה יפה לכבוד ט"ו בשבט. אפילו הדפסתי את החומר בצבע ירוק. דא עקא, שאת הכל כתבתי בעברית. אז חשבתי שכל מה שנותר לי, הוא לתרגם את הדברים לאספרנטו. אבל כשהתחלתי, ראיתי שלא כל מה שכיף לקרוא בעברית ובארמית, מתאים לאספרנטו ולאספרנטיסטים שלנו.
אז אספתי לתוך תיקייה במחשב, חומרים שקשורים לבוטניקה.
הכנתי ראשי פרקים משתי התיקיות, והתחלתי לכתוב. אלא שביום חמישי בערב, התברר לי שלא יהיה לי כנראה קהל במועדון, לאור תחזיות הקרה הצפויות בסופ"ש ובתחילת שבוע זה. יש לנו כמה חברים אחרי מחלות, או באמצע או לפני...
כך שביום שישי התקשרתי אל יהושע להתייעצות קצרה, שהתארכה לה. כי בכל העולם ובירושלים ובחיפה, באים בכל מזג אוויר... אמרתי ליהושע שאני לא שייכת לזקני צפת, אבל באמת שאינני זוכרת חורף כל כך קר וכל כך גשום כמו זה, הנוכחי.
אותו זה לא הרשים. הוא טען שהזיכרון שלי לא טוב.
אולי. אבל אני באמת לא זוכרת.
גם הטענות שלי לגבי סוג הקהל שלנו כיום, ומצב החברים בחורף הקשה הזה, לא הועילו. אז הבטחתי שאני כן אבוא. היתה לי ברירה? יש לי מחויבות למועדון. וחוץ מזה, ידעתי שיש ישיבת הנהלה היום, אם כי תיארתי לעצמי שיגיעו מכסימום ארבעה אסטררנוי.
אלדד הציע שלא אשתגע עם הכנת ההרצאה להיום, אלא אביא משחק. רעיון!!
אבל החלטתי שאני אהיה מוכנה בכל מקרה וליתר ביטחון גם עם התוכנית שהבטחתי, כדי שתהיה אמת בפרסום. וגם אביא משחק (הבאתי, אבל לא סיפרתי ), וההרצאה, מכסימום תישמר לי לשנה הבאה, או למי יודע מתי, אם בכלל...
כיוון שאין לי אפשרות להדפיס, כתבתי את הכל בעט, על דפי טיוטה, אבל היו תיקונים פה ושם. אז גם הקלדתי את הכל.
אחרי זה קראתי לעצמי בקול רם, כדי לבדוק כמה זמן זה יקח, ואם יש צורך להוסיף עוד.
ולבסוף, העתקתי שוב לדפים, כדי לשנן את החומר תוך הכתיבה עם תיקון כמה טעויות, והפעם בכתב ברור ומסודר.
מבחינת התרגום, השקעתי הרבה זמן ועבודה, כי כל התוכן קל ומעניין אותי מאד בעברית, אבל לומר את כל זה באספרנטו, זה כבר לא משחק ילדים, עבורי...
הגעתי בשש וחצי למועדון, ומצאתי שם את יהושע, שהייתי משוכנעת שיבוא, ולא ישלח אותי להיות שם לבד. אבל ציפתה לי הפתעה: גם יהודית א' הגיעה, אעפ"י שהייתי בטוחה שלא תגיע. היא אמרה שברור שהיא באה; היא אוהבת קור.
אני שונאת קור, ומחכה כבר בקוצר רוח לאביב ואפילו לקיץ.
ישבנו שלושתנו ושוחחנו באספרנטו. הבטחתי ליהושע שאם יבואו הרבה חברים, אפנה את הכסא שלידי, מהתיקים שהנחתי עליו.
תוך שיחה, למדנו מיהושע כמה דברים, וגם מילים אחדות, והרגשתי שזה סוג של שיעור/שיחה, מה שמתאים באמת למועדון שלנו. והיה מעניין.
בערך בשבע, הוצאתי את התיקייה עם הדפים שהכנתי, ואמרתי שכתבתי הרצאה, אבל לא יודעת אם יש טעם שאקרא אותה בפורום כל כך קטן. קצת התבדחנו על זה, האם זה יהיה "בזבוז" או לא. הם אמרו שאתן אותה עכשיו, ובפעם אחרת, שוב. ויהושע הבטיח שעד ט"ו בשבט הבא, הם ישכחו, ולא יגידו לי ששמעו כבר.
יחד עם זאת, הם לא אמרו לי להתחיל, וכעבור רגע כנראה בכלל שכחו מהעניין, והמשיכו בשיחה. אז פטפטנו הלאה, ולקראת שבע וחצי, הגיע שלמה, סידר כמה דברים ויצא עם הטלפון. ואז הגיע מיכאלו עם חבר שלא נראה לי מוכָּר.
ויהודית אמרה שעכשיו היא הולכת, כי יש לה עוד מה לעשות. שמחתי על ההזדמנות, ואמרתי שגם אני אלך. כך שהיינו במועדון שעה, ולא השארנו את יהושע לבד.
אני לא יודעת אם ההרצאה שלי שווה הרבה, כי הבאתי בעצם נקודות שונות אשר קשורות לחג. ועוד נושאים בוטָניים אשר עליהם כתבתי בקיצור, וקשורים לארץ ישראל ולעולם, לבעית הדבורים העולמית והארצית ולצורך בנטיעת עצים.
ועוד נושא אספרנטי-בּוֹטָני, אשר עליו כתבתי לפני שמונה שנים בפורום, והוא מעניין מאד, לדעתי.
