הפעם הכי גרועה שלי.
בעקבות הודעתו ההיסטורית (מעניין למה הנושא הזה שב ועולה) של זיו בנושא ``הפעם הראשונה שלי``, ומאחר ואני ממש לא זוכר את הפעם הראשונה שלי, החלטתי לגנוב לרגע את הפינה ולכתוב סרט המשך. שימו לב! החומר שאתם עומדים לקרוא מזעזע למדי! זהו סיפור אמיתי. שמות המקומות, המשתתפים והעובדות ה``מסגירות`` שונו וטושטשו מסיבות מובנות. מי שמזהה יותר טוב שישתוק. ``הפעם הכי גרועה שלי`` היה זה ביום מן הימים באחד מביקורי באיי יוון. כמובן שהייתי במקום עם כמה חברים וכרגיל בסביבות 16:00 התכוננו ליציאה היומית. בדרך כלל היציאה היומית הייתה לאיזור הבילויים באי ובו היינו עוברים בין עשרות הפאבים מפאב לפאב בהתאם למצברוח. לחבר יקר שנאמר שקוראים לו א., היה רעיון מבריק. הוא החליט לגלות את גבולות היקום ולפצח את מושג האין סוף. כדי לעשות זאת הוא בחר בי כמושא לניסוי שנושאו ``כמה אלכוהול יכול להכנס לבור חסר תחתית``, או בעברית: לבדוק את יכולת השתיה האגדית שלי. עוד לפני שיצאנו מהמלון חיסלנו א., אני, ועוד חבר בקבוק ג`ק דניאלס ומה שנשאר מאתמול בבקבוק הרום (רבע בערך). מיותר לציין שכמעט חצי מהכמות נכנס אלי. מילאתי את הפלאסק (בקבוק מתכת קטן) בגלן מורנג`י ויצאנו לעיר. בדרך חטפתי איזה ``גירוס`` – הוורסיה היוונית של שוארמה – וזה כל מה שאכלתי מ1200 עד שוך הקרבות. עם הגיענו לאיזור הפאבים (19:00 לערך) זינקנו לפאב קטן שהכריז happy hour. פתחתי את הערב עם 3 שוטים של טקילה עם לימון ומלח. בפאב הבא (20:00) חזרתי על ריטואל שלושת השוטים והוספתי 2 וודקה תפוזים. בשלב זה הייתי כבר די שמח, וחוץ מלרקוד על שולחנות ולהתחיל עם תיירות שוודיות (אירוע לא רגיל אצלי) לא נצפו תופעות יוצאות דופן אצל מושא הניסוי (אני). בדרך לפאב הבא חטפתי עוד וודקה תפוזים (רק לדרך אתם יודעים), ואחרי שחיסלתי אותה החלטתי שהטעם כבר בילתי נסבל אז הוצאתי את הפלאסק ולקחתי שלוק לשפר את הטעם. הפאב הבא (שלישי – אתם עוקבים?) צפן בחובו עוד 4 הקפצות, וודקה תפוזים, ובקרדי קולה, כשריטואל היניקה מהפלסק (שמכיל גלן מורנג`י להזכירכם) חוזר אחרי כל דרינק כדי לפוגג את הטעם הירוד. בשלב זה עבר א. לממן את הניסוי (כלומר את השתיה) כי כבר לא ממש יכולתי לנהל משא ומתן עם הברמן, או לבחור מה אני רוצה לשתות, אך יש לציין שהרגשתי עדיין ``רק`` light on my feet. בפאב הרביעי (21:30), אחרי עוד 2 וודקה תפוזים ויניקה מקוקטלים מזדמנים כבר הייתי די מסטול. וכאן נעצור קצת כי ההודעה ממש מתארכת. המשך יבוא.
בעקבות הודעתו ההיסטורית (מעניין למה הנושא הזה שב ועולה) של זיו בנושא ``הפעם הראשונה שלי``, ומאחר ואני ממש לא זוכר את הפעם הראשונה שלי, החלטתי לגנוב לרגע את הפינה ולכתוב סרט המשך. שימו לב! החומר שאתם עומדים לקרוא מזעזע למדי! זהו סיפור אמיתי. שמות המקומות, המשתתפים והעובדות ה``מסגירות`` שונו וטושטשו מסיבות מובנות. מי שמזהה יותר טוב שישתוק. ``הפעם הכי גרועה שלי`` היה זה ביום מן הימים באחד מביקורי באיי יוון. כמובן שהייתי במקום עם כמה חברים וכרגיל בסביבות 16:00 התכוננו ליציאה היומית. בדרך כלל היציאה היומית הייתה לאיזור הבילויים באי ובו היינו עוברים בין עשרות הפאבים מפאב לפאב בהתאם למצברוח. לחבר יקר שנאמר שקוראים לו א., היה רעיון מבריק. הוא החליט לגלות את גבולות היקום ולפצח את מושג האין סוף. כדי לעשות זאת הוא בחר בי כמושא לניסוי שנושאו ``כמה אלכוהול יכול להכנס לבור חסר תחתית``, או בעברית: לבדוק את יכולת השתיה האגדית שלי. עוד לפני שיצאנו מהמלון חיסלנו א., אני, ועוד חבר בקבוק ג`ק דניאלס ומה שנשאר מאתמול בבקבוק הרום (רבע בערך). מיותר לציין שכמעט חצי מהכמות נכנס אלי. מילאתי את הפלאסק (בקבוק מתכת קטן) בגלן מורנג`י ויצאנו לעיר. בדרך חטפתי איזה ``גירוס`` – הוורסיה היוונית של שוארמה – וזה כל מה שאכלתי מ1200 עד שוך הקרבות. עם הגיענו לאיזור הפאבים (19:00 לערך) זינקנו לפאב קטן שהכריז happy hour. פתחתי את הערב עם 3 שוטים של טקילה עם לימון ומלח. בפאב הבא (20:00) חזרתי על ריטואל שלושת השוטים והוספתי 2 וודקה תפוזים. בשלב זה הייתי כבר די שמח, וחוץ מלרקוד על שולחנות ולהתחיל עם תיירות שוודיות (אירוע לא רגיל אצלי) לא נצפו תופעות יוצאות דופן אצל מושא הניסוי (אני). בדרך לפאב הבא חטפתי עוד וודקה תפוזים (רק לדרך אתם יודעים), ואחרי שחיסלתי אותה החלטתי שהטעם כבר בילתי נסבל אז הוצאתי את הפלאסק ולקחתי שלוק לשפר את הטעם. הפאב הבא (שלישי – אתם עוקבים?) צפן בחובו עוד 4 הקפצות, וודקה תפוזים, ובקרדי קולה, כשריטואל היניקה מהפלסק (שמכיל גלן מורנג`י להזכירכם) חוזר אחרי כל דרינק כדי לפוגג את הטעם הירוד. בשלב זה עבר א. לממן את הניסוי (כלומר את השתיה) כי כבר לא ממש יכולתי לנהל משא ומתן עם הברמן, או לבחור מה אני רוצה לשתות, אך יש לציין שהרגשתי עדיין ``רק`` light on my feet. בפאב הרביעי (21:30), אחרי עוד 2 וודקה תפוזים ויניקה מקוקטלים מזדמנים כבר הייתי די מסטול. וכאן נעצור קצת כי ההודעה ממש מתארכת. המשך יבוא.