הפעם הראשונה
טוב, זה הולך להיות קצת ארוך וגם לא רק בנושא של הפעם הראשונה אז למי שאין סבלנות זה בסדר, וחוץ מזה אין לי בעיה אם תגיבו לאיזה נושא שאתם רוצים מתוך זה.. ככה: אני בת 18 מהדרום. בשנה שעברה היה לי חבר שהיינו ביחד כמעט שנה ועשינו כמעט הכל חוץ מיחסי מין מלאים (סקס יבש רק עם תחתונים ואפילו פעם אחת בלי, אפילו שלפי מה שאני רואה זה ממש מסוכן..) הוא לא היה בתול ואני כן ותמיד רציתי שהפעם הראשונה שלי תהיה עם מישהו ממש ממש מיוחד שאני ארגיש שזה יהיה נכון (ועדיף שזו גם תהיה הפעם הראשונה שלו). אני אהבתי אותו אבל אף פעם לא הרגשתי שאני באמת מוכנה לזה... בערך ביוני נפרדנו, ומאז כל הזמן חשבתי על איך זה ירגיש יחסי מין בפעם הראשונה וכבר התחלתי להרגיש שאני פחות תמימה כבר ומוכנה לזה, ופחדתי שזה יקרה לי עם הבנאדם הלא נכון מרוב שרציתי.. עד שבנובמבר- היה מישהו(שדי גדול ממני- סטודנט שנה שלישית באוניברסיטה- אבל עתודאי) שהכרתי הכרות שטחית לגמרי ממקום שאני מתאמנת בו. אחרי האימון רציתי לצאת עם אנשים לשתות אבל כולם רצו ללכת למסעדה. הוא הציע לי לצאת איתו לשתות. חשבתי שזה קצת מוזר להיות איתו לבד אבל פעם כבר יצאנו לשתות (עם עוד אנשים ) אז הסכמתי. אחר כך הוא הציע לי שלמה לא נשתה אצלו בבית ואני לא יודעת איך זה לא הדליק אצלי נורה אדומה אבל...ראינו סרט ביחד בחדר שלו והעניינים התחילו להתגלגל בלי שבכלל חשבתי על זה ופתאום הוא שם קונדום וז היה לי מין שניית מחשבה שפשוט החלטתי ללכת על זה ורק אמרתי לו שייזהר כי זאת הפעם הראשונה שלי. ואז... זה לא הצליח- זה כאב לי מדי ובסוף הוא גמר בחוץ. הוא השיג את הטלפון שלי והתקשר אלי אחר כך כדי לראות איך כל העסק הזה שלא חזרתי בלילה הסתדר עם ההורים שלי.. והוא גם ביקש שאני אבוא אליו. כשבאתי, הוא אמר לי שהוא רוצה שנהיה ביחד ובגלל שחיבבתי אותו בלי קשר עוד מאז שהיה לי את החבר הקודם (למרות שזה היה מבוסס רק על מראה חיצוני) אז הסכמתי. ניסינו שוב לקיים יחסי מין והפעם הצלחנו. נהיינו חברים, הוא בא אלי הביתה, אני נסעתי אליו למרכז לפגוש את המשפחה שלו (כשבאתי אליו אז זה היה במעונות שהוא גר בהם) והרגשתי שאני ממש מתחילה להתאהב בו. אחר כך גיליתי שזו היתה גם הפעם הראשונה שלו (כמו שתמיד דמיינת את זה...) וזה הסביר לי הרבה דברים באיך שהוא התנהג ולמה הוא כל כך התרגש וכאלה..רק חבל שלא ידעתי על זה אז והרגשתי ממש רע עם עצמי- הרגשתי כמו איזו שרמוטה.. אחרי חודשיים הייתי קצת בדיכאון והייתי מבואסת בערך שבוע והתנהגתי בצורה מעצבנת. אז הוא נפרד ממני (אני חושבת שגם היתה לו מישהי אחרת) עד עכשיו לא היה לי מישהו אחר ולמרות שקיבלתי הצעות אני מפחדת שאני אעשה את זה עם כל אחד ישר על ההתחלה (כמו שקרה איתו) ואולי זה לא יהיה אם בנאדם מקסים (כמו שההוא היה, ממש הייתי עצובה כשהוא נפרד ממני) ואז אני אהפוך לשרמוטה באמת והיה אחת כזאת שנותנת לכולם. אז מה אתם חושבים- עליו, עלי, על המצב? חוץ מזה, עוד משהו שרציתי לשאול: ממש מגעיל אותי לרדת (וגם שירדו לי)- זה נורמלי או שזה סתם קטע שלי? כי לעשות ביד אין לי בעיה, ורק שניסו לרדת לי זה ממש מגעיל אותי... מה דעתכם? טוב, האמת שהיו לי עוד כמה דברים לכתוב אבל לבינתיים זהו, סליחה אם זה משעמם מישהו או שזה היה ארוך מדי או לא מתאים לפורום או משהו- אבל כל מי שרוצה להגיב- אני אשמח.
טוב, זה הולך להיות קצת ארוך וגם לא רק בנושא של הפעם הראשונה אז למי שאין סבלנות זה בסדר, וחוץ מזה אין לי בעיה אם תגיבו לאיזה נושא שאתם רוצים מתוך זה.. ככה: אני בת 18 מהדרום. בשנה שעברה היה לי חבר שהיינו ביחד כמעט שנה ועשינו כמעט הכל חוץ מיחסי מין מלאים (סקס יבש רק עם תחתונים ואפילו פעם אחת בלי, אפילו שלפי מה שאני רואה זה ממש מסוכן..) הוא לא היה בתול ואני כן ותמיד רציתי שהפעם הראשונה שלי תהיה עם מישהו ממש ממש מיוחד שאני ארגיש שזה יהיה נכון (ועדיף שזו גם תהיה הפעם הראשונה שלו). אני אהבתי אותו אבל אף פעם לא הרגשתי שאני באמת מוכנה לזה... בערך ביוני נפרדנו, ומאז כל הזמן חשבתי על איך זה ירגיש יחסי מין בפעם הראשונה וכבר התחלתי להרגיש שאני פחות תמימה כבר ומוכנה לזה, ופחדתי שזה יקרה לי עם הבנאדם הלא נכון מרוב שרציתי.. עד שבנובמבר- היה מישהו(שדי גדול ממני- סטודנט שנה שלישית באוניברסיטה- אבל עתודאי) שהכרתי הכרות שטחית לגמרי ממקום שאני מתאמנת בו. אחרי האימון רציתי לצאת עם אנשים לשתות אבל כולם רצו ללכת למסעדה. הוא הציע לי לצאת איתו לשתות. חשבתי שזה קצת מוזר להיות איתו לבד אבל פעם כבר יצאנו לשתות (עם עוד אנשים ) אז הסכמתי. אחר כך הוא הציע לי שלמה לא נשתה אצלו בבית ואני לא יודעת איך זה לא הדליק אצלי נורה אדומה אבל...ראינו סרט ביחד בחדר שלו והעניינים התחילו להתגלגל בלי שבכלל חשבתי על זה ופתאום הוא שם קונדום וז היה לי מין שניית מחשבה שפשוט החלטתי ללכת על זה ורק אמרתי לו שייזהר כי זאת הפעם הראשונה שלי. ואז... זה לא הצליח- זה כאב לי מדי ובסוף הוא גמר בחוץ. הוא השיג את הטלפון שלי והתקשר אלי אחר כך כדי לראות איך כל העסק הזה שלא חזרתי בלילה הסתדר עם ההורים שלי.. והוא גם ביקש שאני אבוא אליו. כשבאתי, הוא אמר לי שהוא רוצה שנהיה ביחד ובגלל שחיבבתי אותו בלי קשר עוד מאז שהיה לי את החבר הקודם (למרות שזה היה מבוסס רק על מראה חיצוני) אז הסכמתי. ניסינו שוב לקיים יחסי מין והפעם הצלחנו. נהיינו חברים, הוא בא אלי הביתה, אני נסעתי אליו למרכז לפגוש את המשפחה שלו (כשבאתי אליו אז זה היה במעונות שהוא גר בהם) והרגשתי שאני ממש מתחילה להתאהב בו. אחר כך גיליתי שזו היתה גם הפעם הראשונה שלו (כמו שתמיד דמיינת את זה...) וזה הסביר לי הרבה דברים באיך שהוא התנהג ולמה הוא כל כך התרגש וכאלה..רק חבל שלא ידעתי על זה אז והרגשתי ממש רע עם עצמי- הרגשתי כמו איזו שרמוטה.. אחרי חודשיים הייתי קצת בדיכאון והייתי מבואסת בערך שבוע והתנהגתי בצורה מעצבנת. אז הוא נפרד ממני (אני חושבת שגם היתה לו מישהי אחרת) עד עכשיו לא היה לי מישהו אחר ולמרות שקיבלתי הצעות אני מפחדת שאני אעשה את זה עם כל אחד ישר על ההתחלה (כמו שקרה איתו) ואולי זה לא יהיה אם בנאדם מקסים (כמו שההוא היה, ממש הייתי עצובה כשהוא נפרד ממני) ואז אני אהפוך לשרמוטה באמת והיה אחת כזאת שנותנת לכולם. אז מה אתם חושבים- עליו, עלי, על המצב? חוץ מזה, עוד משהו שרציתי לשאול: ממש מגעיל אותי לרדת (וגם שירדו לי)- זה נורמלי או שזה סתם קטע שלי? כי לעשות ביד אין לי בעיה, ורק שניסו לרדת לי זה ממש מגעיל אותי... מה דעתכם? טוב, האמת שהיו לי עוד כמה דברים לכתוב אבל לבינתיים זהו, סליחה אם זה משעמם מישהו או שזה היה ארוך מדי או לא מתאים לפורום או משהו- אבל כל מי שרוצה להגיב- אני אשמח.
גם זה עניין של רגש אולי מתישהו את תרגישי מספיק מוכנה לרדת לחבר שלך...ואם לא אז לא...אף אחד לא מכריח אותך וזה לא חובה ! ובהצלחה עם האביר על הסוס הלבן מי יתן ותמצאי אותו